זאב (לופו) אברהם 1932-2008

הספדים

עריכה היי אבא,
 
בכל יום חמישי, כשאמא הייתה מנקה, שני ילדים היו בורחים מהבית לקולנוע. אני ואבא שלי. זה לא סוד שהיו לא מעט דברים עליהם אתה ואני לא הסכמנו. אבל בכל יום חמישי, היית לי אבא רק שלי לכמה שעות. תמיד היה את אותו הטקס. סרט ואז משהו טעים לאכול. פעם פיצה, פעם בורקס ופעם בייגל'ה ישר מהתנור.
אני חושב שלא פעם אני הייתי התירוץ שלך להיות לכמה שעות קצת ילד. ילד שהולך לקולנוע ומותר לו להפליג בעולם של דימיון. יחד נלחמנו ביצורים מהחלל החיצון ב"מלחמת הכוכבים". שנינו הספקנו להציל את הנסיכה, בזמן שאמא סיימה לנקות.
בשנה האחרונה שלך איתנו הפסדתי המון דברים. אבל הרווחתי אותך ובגדול. שוב פעם חזרת אליי אבא-ילד שכמוך. אוהב ומשתף, תמיד שואל, כי באמת אכפת לו. אני באמת חושב שנשארת איתנו עוד שנה אחרי סין, כי הרגשת שיש עוד כמה דברים לסגור לפני שתוכל לנוח. שתדע, שאני לעולם אנצור את השנה הזו. יותר מכל שנה אחרת. אני אנצור את החיוך שלך, את הדמעה שלך, את הדאגה שלך, את התום והתמימות שלך.
בחרתי לשמוע איתך שוב היום, שיר מסרט שראינו שנינו בפעם הראשונה. אחרי שנפרדת מאיתנו, בנפנוף היד הזה שלך , שלעולם לא אשכח, השיר הזה לא הפסיק להתנגן לי בראש. הוא ליווה אותי בשבעה, והוא מלווה אותי מאז. אני שומע אותו ואני עוד פעם איתך, אבא-ילד.
תרגום השיר:
"אלוהים, אבינו שבשמיים.
אלוהים ואבא שלי
שגם הוא בשמיים.
שהנר הזה שאני מדליק עכשיו
יאיר את החושך, כמו שזכרך מאיר את נשמתי.
 
אבא, אתה שומע אותי?
אבא, אתה יכול לראות אותי?
אתה יכול למצוא אותי בלילה?
אבא, אתה קרוב אליי?
אבא, אתה שומע אותי?
אבא, אתה יכול לעזור לי לא לפחד יותר?


אני מביט אל השמיים ורואה מיליוני זוגות עיניים
מי מהן העיניים שלך?
איפה אתה עכשיו, אחרי שהאתמול ואתה נופפתם לשלום?
הלילה חשוך הרבה יותר.
הרוח קרה הרבה יותר.
העולם גדול יותר, עכשיו כשאני לבד קצת יותר.
 
אבא- אנא סלח לי.
נסה להבין אותי
אתה הרי יודע שלא הייתה לי ברירה.
אתה שומע את מילותיי? את תפילותיי?
אפילו שהעולם מלא בקולות אחרים?
הכל קצת יותר גבוה
ואני נמוך קצת יותר
אפילו הירח בודד כל כך והכוכבים שלידו פחות מאירים.
 
אבא, כמה שאני אוהב אותך.
כמה שאני צריך אותך.
כמה שאני מתגעגע".
 
להתראות אבא-ילד שלי.



 
 
linkText

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר