הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהאביה אטיאס ז"ל,בתם של רפאל ויהודית אטיאס ז"ל, נולדה ביום שבת ט"ז ניסן,א' חוה"מ חג הפסח בשנת התשנ"ה (16.04.95) אביה גדלה בישוב בר-יוחאי השוכן סמוך ליישוב מירון. אביה רפאל ז"ל עסק בניהול בית הספר מפתן שבצפת, ואמא יהודית היתה אם עקרת בית לתפארת! אביה היתה הבכורה מבין ששת אחיה ואחיותיה: התאומים,אלישיב חיים(16) ונריה שמעון(16), שירה(11), תאיר(9), רחל אפרת(7), ונועה(4).
בילדותה למדה אביה בבית הספר ממ"ד נועם בצפת שם היתה ילדה מתוקה מלאת חן, ומשם המשיכה לאולפנת בני-עקיבא במירון שם פיתחה את שנות נעורייה, התבגרה, גדלה והתפתחה.. במקביל היתה מדריכה אהובה ונערצת בסניף בני-עקיבא שבישוב בר יוחאי.
אביה ז"ל נספתה בתאונה המחרידה עם שמונה מבני משפחתה,בערב ר"ח סיוון התשע"ב (22.05.12), שעות ספורות לאחר חזרתם של בני המשפחה מהכנסת ספר תורה לבית כנסת חדש במגדל העמק שהוקם ביוזמת סב המשפחה,שמעון אטיאס. בדרכם לקבר השל"ה הקדוש, ליד טבריה,היחידה ששרדה מן התאונה המזעזעת הזו היא רחל אפרת האחות הקטנה בת ה-7 שתחי'. חייה של אביה נגדעו בשנות ה-17 לחייה, בעת היותה תלמידת כיתה י"א באולפנת מירון.
אביה לכל אורך שנות חייה: הן בילדותה והן בנעוריה היתה אוהבת ואהובה על כל סובביה, אידיאליסטית, ומשפיעה, מלאת שמחת חיים, מקבלת ואוהבת לתת לכלל. היא היתה חלק בלתי נפרד מכיתתה ובכלל מכל האולפנא, וכך ספד עליה רבה, רב האולפנא במירון, הרב מיכאל קאפח:" היא הייתה ילדה שאוהבת את הבריות, אהובה על כולם, ילדה שמחוברת לכלל. היה חשוב לה להבין כל דבר. באה ממשפחה של חסד, שימשה כמדריכה בבני עקיבא, כזו שרצתה לעזור לכולם".
העדפות
עריכההספדים
עריכה אביה יקרה שלי,בדיוק עכשיו אני שומעת את השיר "שיר בעיפרון" שאומר "כי בחיים הכול עובר מטעויות למד והשתפר מה שכולך הפנימי אומר זאת האמת שלך! " פשוט שמחבר ביני לבינך כך זה נראה אכן אני לא מעכלת שאת ומשפחתך לא כאן ! בעיקר את אחותי היקרה והאהובה , מהטרגדיה הנוראה שקרתה אנחנו צריכים להבין שלא הכול עובר בחיים אומנם כן אתם לא פה איתנו אבל שם למעלה שומרים עלינו ולא סתם זה קרה הקב"ה שולח לנו אותות וסימנים כדי להראות שאנחנו צריכים להתחזק ולהאמין שהכול לטובה למרות שמשפט זה קשה אבל נכון ! לא חס וחלילה שאני מערערת בהחלטות של ה' אבל אני יודעת שאם היית בחיים ודבר כזה היה קורא לא הייתה לך אפילו לא שנייה אחת של מחשבה אחרת מלבד הכלל על עמ"י , רק בדיוק לפני שבועיים ישבנו ודיברנו על עמ"י ועל משפחת פוגל {ז"ל} , על האישה מצרפת, ועל האישה מרחובות שאיך באמת ה' שולח אותות ואנחנו נשארים שעננים .. תמיד לכולנו קשה וכולנו עצובים וכואבים כשמדובר על פגיעה בעם הנבחר אבל את,את תמיד היית לוקחת את הדברים באופן כ"כ קשה הכוונה בצורה שבאמת אבל באמת ! אכפת לך ! וכואב לך! , אביה יקרה לא להאמין כמה שתכננו בין אם זה ביחד כמו אחיות שמתכננות , להעלות את מורל הסניף,להתחזק ביחד ולעלות כמה שיותר גבוהה וכמובן להשפיע ! ובין אם את לעצמך, קורס האיפור שרצית, ללמוד נהיגה ,
לעשות אפילו של"ף שעלתה בראשך המחשבה , תמיד חשבת קודם על הכלל ואח"כ על הפרט, על עצמך.
אני זוכרת שביום ירושלים האחרון כמעט יממה לפני המקרה כשהיינו באוטובוס אמרת לי איזה שיר תרצי שיהיה בכניסה חופה שלך , שלומי שבת : "בראשית עולם" , א'ח אביה לא להאמין שאת לא כאן פשוט לא להאמין , כמה את חסרה לי בחיוך הכובש שלך , תמיד היית אצלי ברשימת המועדפים ולפעמיים אני מתוך הרגל רואה סיטואציות ואומרת שנייה אני יתקשר לאביק' , ופשוט שומעת : "הגעת לתא הקולי של .. " אביה אני לפעמיים אומרת לעצמי בטח אין לה סוללה ועוד מעט היא תתקשר להגיד לי : "שילי, אין לי בטרייה אז אם את רוצה אותי תתקשרי ל.. " אין ספק שכששומעים על מקרים טראגיים זה קשה ועצוב אבל אף פעם אתה לא כואב כול כך עד שזה לא מגיע אלייך , קרוב ללב , ונכון פעם הייתה לי תפיסה בראש שרק אנשים מבוגרים מתים, או כאלה שחולים במחלה כולשהי ה' ישמור,אבל לא הפעם לא ! אביה אין לעקל שאת לא פה איתי 11 שנה אנחנו חברות לא סתם חברות אמת! שבתות אחת אצל השנייה,אפילו החלטנו ללכת ביחד לאולפנה כדי לא להיפרד ,לטייל ביחד אני זוכרת שכשראיינו אותי לרדיו וסיפרתי עלייך ועל משפחתך עדין לא עיקלתי גם לא עכשיו אבל..תמיד הדחקתי ואמרתי לעצמי שזה לא נכון את חיה פשוט כנראה בגלל איזה מעשה טוב שעשית כמו כול מעשייך זה הגיע לתקשורת ובגלל צניעותך והענווה שבך לא רצית להתראיין ובגלל זה אנחנו פה במקומך !
אביה באולפנה כולם כואבים עמ"י כולו, רחלי מתעודדת מנסה להתרגל למציאות , אבל אני ? לא מצליחה להמשיך ולחיות את החיים כרגיל , זה נכון כולם מנסים להתאחד אבל יש מצבים שלא משנה כמה אנשים יהיו איתי,ההורים,האחים , החברות הטובות אולפנות שאפילו שולחות מכתבים שהם משתתפות בצערנו אבל עדיין , אף אחד לא יכול למלא בתוכי את החלל החסר שהשארת לי ! אביה אחותי זה מי שהיית בשבילי ולא אחרת ,
אחות אוהבת, תומכת בטוב וברע , באש ובמים , היית מלאת חיים ושמחה , אושר תמיד אהבת לחיות את החיים , אני זוכרת שבדיוק שבוע לפני המקרה ישבנו אצלי בבית ללמוד לבגרות בניהול עסקי , יום לפני אמרת לי : " שילי אם את רצינית, בואי נרד לטבריה נלמד על איזה חוף ככה ברגוע.." ואמרתי לך אביק' בנינו כמו שאני מכירה את שנינו לא באמת נלמד,נלך לטייל " צחקת ואני תמיד זוכרת את המשפט שהיית אומרת:
"שילי לימודים זה לא הכול בחיים , קודם כול שיהיה בני אדם אמיתיים !!! " אמירה כזו נכונה , ואביה כנראה שאת היית נשמה כול כך גבוהה שבאמת הלימודים זה לא מה שהיית צריכה , היית מעבר והינה היום את שם למעלה ליד הכיסא של אהרון הכהן כמו שר' דוד אבוחצירא שיחיה אמר, את עם משפחתך , בעולם האמת , סיימת את תיקונך ונכון את לא צריכה אותנו אבל אנחנו צריכות אותך , את ומשפחתך מרוב צידקתכם –
משפחה כמו שלכם כולם היו רוצים,משפחה לתפארת,בעלת ערכיים,תמיד חונכתם לניקיון וסדר,אכפתיות,רגש ואהבה כלפי כולם לא משנה מאיזה מגזר,לבוש,דיבור וכו'.. אלישיב [ז"ל] עם המאור פנים , נריה שמעון [ז"ל] עם האכפתיות , שירה [ז"ל]עם ההתייחסות היפה והקבלת פנים לכול אחד, תאיר מזל [ז"ל] הצנועה, ונועה [ז"ל] הדובדבן שבקצפת, שמחת חיים אהבה לכולם עם הרבה נשמה ! וההורים היקרים שלך – יהודית [ז"ל] ורפאל [ז"ל] שידועים בצדקותם , בענוותם, ובקבלת אורחים והחינוך הטוב ועוד המון . . אני לא מאמינה שאני כותבת אתכן ובצד מוסיפה [ז"ל] אבל אכן יודעת שזה רצונו של הבורא ושאכן סיימתם את תיקונכם בעולם אני שמחה ומודה לה' יום יום שזכיתי להכיר אתכם וללמוד מכם,
ויש לא מעט ! אני מאחלת לעצמי שאמשיך את הדרך שלי ושלך [אביה], בין אם המשותפת ובין אם הפרטית ושאצליח לעשות לכם נחת ולהנציח אתכם בדרך הטובה שרק יכולה להיות , אחותי היקרה אין לתאר את הגעגועים והזיכרונות שמציפים אותי בכול דקה ודקה מאז שאת לא פה , מתגעגעת אוהבת ויאהב לנצח ,
שילת אחותך שאוהבת אותך אהבת אמת!
שלח לחבר