אריה אשכנזי 1942-2016

הספדים

עריכה אבא שלי היה האדם הכי משכיל וחכם שאני מכיר. בעודי כותב מילים אלו אני לא יכול שלא לחשוב על כך שאם הייתי אומר לו משפט כזה בפניו הוא מייד היה משיב: "אתה כנראה לא מכיר מספיק אנשים". כל חייו הוא המציא, פיתח וייצר. הוא בחן את הסובב אותו בעיניים מאד רציונאליות וניסה למצוא פתרונות לוגים ושכלתניים לכל בעיה גם שלעיתים לא היה פתרון מסוג זה בנמצא. הייתה לו חדות מחשבה ויכולת מיקוד שאין שניה לה.
דווקא יכולת חשיבה זו שהייתה החוזקה והמאפיין גדול ביותר שלו נלקחה ממנו בפתאומיות ובאכזריות אין קץ בחודש וחצי האחרונים.
עכשיו שהוא משוחרר מהמגבלות הפיזיות של גופו שליוו אותו בשבועות האחרונים ומתחבר לעצמו מחדש היכן שזה לא יהיה, אני בטוח שהוא רואה אותנו יושבים כאן היום והמעמד נראה לו מוזר ואף מיותר. אבא תמיד אהב לעסוק בכאן ועכשיו, להתמקד בלמצות את החיים ולהפיק מהם את המקסימום. העיסוק בזכרון והנצחה היה נראה לו "לא פרודוקטיבי" כדבריו.
שני דברים היו תמיד בראש מעייניו. בראש ובראשונה משפחתו והדאגה לכך שכולם יצליחו בדרכם, יילמדו ויקימו משפחה. השנייה היא הדאגה לבטחון ישראל. גם לאחר שיצא לגמלאות הוא המשיך לעסוק בנושא במידה כמעט אובססיבית. הוא היה פטריוט ישראלי אמיתי. את חלק מתרומתו לביטחון ישראל אנחנו מכירים אך רב הנסתר על הגלוי בעניין זה.
לפני 16 שנה כאשר הוא קנה לנו את המגרש בזכרון יעקב שעליו בנינו אני ואיריס את ביתינו לשנים רבות, שאלתי אותו באחת משיחות שישי בבוקר שלנו למה החליט לעשות את זה ולמה עכשיו. הוא השיב "אני רוצה שתהנו ממה שאני יכול להעניק לכם בחיי ולא אחרי מותי". כזה הוא היה.
אני רוצה להגיד לך היום אבא, בתקווה שאתה שומע, שנהנינו מכל רגע שהדרכת ואיתגרת אותנו, שתמכת וחינכת ואהבת אותנו, ילדיך ונכדיך, אהבה עד אין קץ.
היית אדם כל כך חזק שהאמנו שתעבור הכל. עם חלוף הימים בשבועות האחרונים ההשלמה שכבר לא תחזור להיות מי שהיית הייתה קשה מנשוא. ההשלמה עם הפרידה ממך קרעה את הלב.
יחד עם זאת, אני מבטיח לך היום בשם כולנו במשפחה שלא נעסוק באבל אלה בחיים ונזכור, נוקיר וניישם את כל שלימדת אותנו. לאמא יהיה הכי קשה אבל כולנו נחזק אותה, נדאג לה ונתמוך בה ככל שיידרש. גם אמא אישה חזקה שתמשיך להנהיג את השבט לאחר לכתך.
היה שלום ושמור עלינו מהיכן שאתה לא נמצא.
linkText

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר