הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהאסתר גלבלמן לבית פסקר נולדה בשנת 1926 בקישינב שברומניה. היו לה שלושה אחים. אביה ואחד מאחיה נפטרו לפני הכיבוש הרומני של קיץ 1941.
ביולי 1941 תקפו הכוחות הרומנים והגרמנים את קישינב והרגו אלפי יהודים. משפחת גלבלמן ברחה ליערות אך נלכדה על ידי הרומנים. בני המשפחה גורשו במסע רגלי לגטאות בריזובקה (Berezovca) ודומנובקה
(Domanovca), ומשם גורשו בקור מקפיא למחנה בוגדנובקה (Bogdanovca). בדרכם ראו גופות קפואות של אנשים שכשלו. כל מי שכשל ונותר מאחור נורה. בגמר המסע הושלכו הצועדים לדירי חזירים, שם ניסו לשרוד.
ב-21 בדצמבר 1941 תקפו הרומנים, האוקראינים וכן גרמנים אתניים מקומיים את תושבי הדירים, הציתו את הדירים וירו בכל מי שניסה להימלט. אמה ואחיה הגדול של אסתר בת ה-15 נרצחו לנגד עיניה. המעטים ששרדו נגררו אל גיא הריגה. בין הצועדים היו אסתר, אחיה התאום וארוסת אחיה הגדול. על שפת הבור גילתה ארוסת האח הגדול לרוצחים כי היה בידיו זהב. אסתר וארוסת האח הובלו בחזרה אל גופתו ושם נשדד הזהב. השתיים שובצו בקבוצות עבודה. האח התאום נרצח. בהמשך המלחמה פילסה אסתר את דרכה בבדידות, בעבודת כפיה, במחלות ובקור. בשנת 1944 שוחררה אסתר על ידי הצבא האדום.
לאחר המלחמה שבה אסתר לקישינב, שם עבדה, נישאה ונולדו לה שני בנים. בשנת 1961 מסרה אסתר עדות במשפטו של פושע מלחמה אוקראיני. ב-1974 עלתה אסתר לישראל – מניצולי בוגדנובקה הבודדים שעלו לישראל. אסתר ביקרה בבוגדנובקה כדי לתעד את סיפורה ואף פנתה לשלטונות ברית המועצות בבקשה להקמת אנדרטה לנרצחים במקום. בתחילת שנות ה-90 הוקמה אנדרטת זיכרון בבוגדנובקה.
לאורך כל חייה נלחמה אסתר להנצחת סיפור בוגדנובקה והיתה ממקימי העמותה להנצחת קרבנות בוגדנובקה. אסתר השתתפה באזכרות שנתיות שערכו יוצאי בוגדנובקה וצאצאיהם ממחצית שנות התשעים ונתנה עדות בעיקר בפני חיילים, צעירים ואנשי ציבור. מדי שנה היתה אסתר מגיעה לכנס יוצאי אוקראינה ולהנחת זר בטקס המרכזי ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. אסתר היא אשת עדות מרכזית בסרט "גיהינום ושמו טרנסניסטריה", והיתה אחת ממדליקי המשואות בטקס המרכזי ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1997.
לאסתר היה קשר הדוק עם יד ושם. היא היתה שרויה בידידות עם עובדי יד ושם וההנהלה וזכתה להערכתם. בשנתיים האחרונות לחייה הייתה בריאותה של אסתר רופפת ולמרות זאת המשיכה להגיע ליד ושם והשתתפה בטקסים. אסתר שמחה לשמוע שגם לאחר שלא תהיה עמנו עוד נמשיך אנו ביד ושם להניח את הזר לזכר קרבנות בוגדנובקה ולהפיץ ולספר את סיפורו של מחנה בוגדנובקה.
אסתר התמסרה להנצחה משמעותית ומקיפה של שואת יהודי רומניה. היא השמיעה את קולה הייחודי בבטחה וביושר אישי. בכך תרמה אסתר תרומה חשובה ויקרת ערך למורשת הניצולים במדינת ישראל.
אסתר גלבלמן נפטרה בשנת 2012.
העדפות
עריכההספדים
עריכהעד שנעצום את עיננו
הבי לי מים
כי יבשה האדמה שעוטפת אותי
שברי את הצמא
כי שורשיי, הם מחפשים אחיזה
מבקשים לחדור
במרקם רך ומלטף
לאפשר את מירב הפריחה
וחום הפיצי על עליי
שאוכל לרגע להניח להשתלשלות הזמן
ולהקשיב בלב מלא לרוח
שאוכל להעמיק ולמצוא את מקומי
כאן או שם, בין שתי ידייך, איתך
ואפרח לתפארת בעוצמת אהבתך
והייתי לך פתרון, אנחת רווחה
לחידה מפוצלת בין עולמות
כשיכלו כוחותייך
בואי אליי, אל עבר עליי שטיפחת
תשבי בצילי וארגיע אותך
אהובת נפשי היקרה
מכל האימה ישאר רק השקט
כמו שאמא באה לכסות את ילדתה
בשמיכת טלאים רכה שכל הגוף מצטמרר מעונג
נושקת לה נשיקה אחרונה ליום שהיה
ומעניקה לה חיבוק אמיץ אחרון
חיבוק חזק
בין אמא לילדה שתמיד ראיתי בעינייך
בין סבתא לנכדתה
בין שתי חברות
חברות נפש
ואור קטן נשאר דלוק במסדרון
ממלא את הלב בציפיה ליום שיבוא
עד שנעצום את עיננו
אהובתי
(מאת מירב גילעד)
שלח לחבר