מרדכי דדון 1931-2016

ביוגרפיה

עריכה דדון מרדכי זכרונו לברכה בעל אבא וסבא אהוב ויקר / סילביה מרדכי (בת)
דדון מרדכי ז"ל, נולד בעיר תחנאות שבמרוקו,  שנה מדוייקת להולדתו אינה ידועה, על פי הערכה נולד בשנת 1953,  נראה כי נפטר בי"ז בתמוז ה'תשע"ו, 23.7.2016 בישראל - יהי שמו ברוך ומברוך לעולמי עד .
אבי היה  אדם  חזק מנטלית ונפשית שניצח  בשלוש השנים האחרונות,  עשרות פעמים את  המחלות השונות. אבי נאבק באומץ ובגבורה בכל דבר שבא  כדי לפגוע בו ובמשפחתו. אדם חכם פיקח בעל כושר ניתוח לוגי ואנליטי.
במרוקו למד תורה, היה שוחט אך עסק  בעיקר במסחר של בדים ותבלינים . התחתן  עם יקוט  (יהלום) אוחנה  ביום שלישי, בי"ג בתשרי  ה'תשי"ד,  בשנת חמשת אלפים שבע מאות וארבע עשר  לבריאת העולם -  22 לספטמבר  1953. עלה עם  אשתו בשנת 1953-4, על  אונייה שעגנה לחניית ביניים כחודשיים בצרפת  בטרם הגיעו לישראל.
עם  בואם לישראל, ברישום  ת.ז.  נרשם 1931 כשנת הולדתו (אבי סיפר לי שהעולים הצעירים הוסיפו שנים להולדתם והמבוגרים הפחיתו וזאת עקב העליה הסלקטיבית שהיתה בתקופה זו) לאמא שלי ניתן שם ישראלי - יפה כתוספת לשם יקוט. הם נשלחו למעברה בצפת, שם נולדה להם הבת הבכורה אליס ולאחר מכן שמעון. הורי עזבו את צפת ורכשו דירה בירושלים ברח' טוביה שבנחלאות  שני ילדים נוספו אני סילביה ואחי יצחק.  
מרדכי דדון  פיקח וחכם, בעל כושר  לוגי וניתוח מופלא: אבי רכש  דירה ברח' רש"י 64  מעו"ד (שערך את ההסכם כדי ל"חסוך בהוצאות עו"ד")   ושילם במזומן את מירב עלות הדירה. אבי  האמין באדם ובמילתו שאין צורך בקבלות. המוכר  עו"ד ממולח וערמומי  שניסה לנצל את "העולה החדש" שלא השכיל לקבל קבלות, שנראה כטרף קל. ביום מסירת המפתח, המוכר טען כי אבי לא שילם דבר תמורת הדירה . חרף קשיי השפה  וקריאה, היכרתו הראשונית, וניסיונו הדל עם מערכת המשפט הישראלית,  תבע את בעל הדירה. חוכמתו ואומץ ליבו באו לידי ביטוי מול  עו"ד שנלחם על תדמיתו ובסופו של דבר אבי ניצח, בימ"ש פסק כי הדירה תועבר במיידית  לבעלותו של אבי. 
בדירה זו נוספו עוד 4 ילדים אביגיל, דוד, אילנית סימה ומוריס פסקל   שהיה חברו הטוב של איציק אחי הצטרף למשפחתנו. אבי היה איש מסור לעבודה,  אדם צנוע, אוהב תפילה ותורה, חסך מעצמו להעניק ולתמוך בילדיו בכל עת ומקרה.  סגד ואהב את אימא, עבד  כל יום משבע בבוקר ועד שמונה בלילה כדי לא להזדקק לאף אדם. אבי  עבד כיהלומן באזור התעשייה מקור ברוך אצל  מעסיקו גולניסקי  כ- 40 שנה עד לקריסת ענף היהלומים, לאחר  מכן, עבד כאב בבי"ס  בהר נוף. עם יציאתו לפנסיה  עבד כשומר ומלווה סיורים במנהרת הכותל המערבי. בשנת 2009 קיבל אירוע מוחי ראשון. אבי היה אדם חזק מאוד מנטלית  ופיזית על אף ממדיו הממוצעים. הולך שעות, מרים שקיות מלאות מכל טוב מהשוק למשפחתו האהובה.
מרדכי דדון ביום חול ובחג אירח כיד מלך, דאג ועזר לילדיו תמיד, הדיר שינה מעיניו אם חלה או כאב אחד מילדיו. כול כולו היה מקדיש  בראש ובראשונה למשפחה ואת צרכיו שם מאחור.
ממרוקו הביא עימו את הכתובה ומסמכים נוספים המאשרים את המיסים שנגבו ממשפחות בישיבה במרוקו לטובת השלטון (מסמכים בעלי ערך היסטורי חשוב ביותר). לאחר מותו נודע לנו כי התבקש לפייט את כל ההפטרה של תשעה באב במרוקאית בבית כנסת קטן שבו בקושי היה מניין. לצערנו ההקלטה הועברה אלינו בדיסק לאחר מותו. לבית כנסת זה היה מגיע מרח' גשר החיים בו התגורר גם כשחלה וכשבגר ובגדו בו רגליו  נעזר במקלו כדי להשלים מניין.
אבי לא ידע להפסיד יום עבודה , לא ידע מחלה או חופשה. לא ידע להפסיד  סדר יום תפילה, ביום חול וחג בוקר צהרים וערב. קריאת תהילים בעל-פה. אדם בעל יכולת ניתוח מדהימה כושר חשיבה אנליטית ולוגית מורכבת וכל זאת ללא השכלה רשמית שקיבל ממרוקו ארץ הולדתו ולא מישראל ארץ מושבו.  היה אדם שאהב הומר,  לעיתים השתמש בציניות, אהב לשחק עם נכדיו, ל"הוריד ידיים" והיה גאה בגמישתו לסכל רגליו  עד יום מותו.
אהב לאכול קוסקוס בשרי, צלעות כבש, סטייקים, בשר בכללותו ובחלקיו הפנימיים. דגים, ביצי דגים סרדינים ועוד.
כל אחיי כואבים את לכתו לבד, שלא היינו שם לידו ולא החזקנו ידיו כשהלך לבית עולמו. מתגעגעים בטירוף, אבא עד כמה הוא חסר, עד כמה הוריש ריק, ריקנות, ומועקה.  ים של געגוע, מילים שנכתבות חוטאות לגודל תיאור עמקי הכאב והרגש  שאני חשה  בחסרונו. ידענו על מצבו הקשה אבל לא ידעתי עד כמה יהיה קשה כשהוא באמת ילך. קשה להאמין שאינו עוד, שלא נאמר עוד כלום אחד לשני, שלא אנשק את מצחו ואומר לו שלום, שלא אשאל עוד לשלומו ולצרכיו, שלא אראה אותו שוב. אני מתגעגעת אבא.
מתגעגעים ואוהבים.  דמותך וזכרך לנצח בליבנו - ת.נ.צ.ב.ה