מקום לידה:
מקום פטירה:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:
ניהול אתרי הנצחה:
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכההעדפות
עריכההספדים
עריכהחנן וינגרטן
ניסיתי לחשוב מה לספר על אבא. על הטעם במוזיקה, על טעמו בסרטים ובתרבות, על סוג הטיולים שעשה עם אימא, אולי על אהבת הבית שלו או על האמון או חוסר האמון שרחש לבנקים. בסוגריים, שלעיתים מוצדק ושבגללו חישב ובדק בעצמו את כל חישובי העמלות והתקבולים של הבנק. לבסוף החלטתי להתמקד בדבר אחד.
אבא קרא הרבה. הרבה מאוד. אולי בגלל שהיה בן של מורה וסופר שמעיד על עצמו שלא זוכר מה למד קודם, ללכת או לקרוא. אני זוכר שבילדותי היה מנצל את ימי שישי לקניית ספרים וביתרת השבוע, קורא אותם. לא בכדי היו בבית הרבה מדפים. מדפים שחלקם קרס מעומס הספרים.
אבא קרא מגוון רחב של ספרים. ספרות קלאסית, ספרות מודרנית ומדע. את הכל באנגלית. מלבד העיתון. העיתון בעברית. כי הרי את הניו יורק טיימס לא ניתן לקבל בארץ ולא היה אז אינטרנט. גם כשראה טלוויזיה בחדר השינה, קרא. לכן מאוד הפתיע שהיו לו דרישות לגבי מה שנצפה בטלוויזיה.
בזכות הקריאה היה לאבא ידע עצום במגוון רחב של נושאים. ידע שלא מיהר להפגין אלא אם הגיעו מים עד נפש. ואז היה אומר את דעתו שתמיד היה מעניינת ושונה ממה שסביבו חשבו או הכירו.
כשהזדקן ולקה במחלה ניוונית ברשתית, נאלץ להחליף את הספרים באייפד ובמחשב, שם ניתן להגדיל את הגופן לגודל אינסופי. קשה לתאר כמה מחלה כזו יכולה להעיק על מי שכל-כך אוהב לקרוא.
עדות נוספת לאהבת הספרים היא הכותרת שנתן לתיקיה שהכין לקראת מותו. אבא אהב למסמך דברים והתכונן למותו ובדומה לסוף כל ספר טוב, הכותרת שנתן לתיקייה הייתה "הסוף של אלכס".
אני מאוד אתגעגע לאבא, לידע, לרעיונות ולדעות הייחודיות שלו.