אתר הנצחה לזכר

ליאת קלרה וקסלר 1970-2020

מקום לידה: חיפה

מקום פטירה: קריית אונו

בית עלמין:

ישוב:

בית עלמין:

גוש:

חלקה:

שורה:

ניהול אתרי הנצחה:
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה

קשרי משפחה:
משפחה:

חבר:

קבוצה:

עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

ליאת נולדה בחיפה בחודש מאי, 1970, להוריה מרגלית ז"ל (שנפטרה בחודש פברואר האחרון) ושאול, ייבדל לחיים ארוכים, ולאחותה הגדולה אביגיל. בשיחה שלי עם ערן ואביגיל לפני כמה ימים, סיפרה אביגיל שבגיל 9 חודשים ליאת איבדה את ההכרה בבית, ואמה מרגלית ממש החייתה אותה. היא חזרה לעצמה, ומאז היה ידוע ומוסכם שהיא יכולה להתמודד עם כל קושי. לפני שעלתה לכיתה א', עברה המשפחה לנצרת עילית. ילדותה היתה ילדות רגילה וטובה, היא הייתה ילדה נוחה, שלווה, ועשתה כל דבר בנחת. כנערה הייתה פעילה מאוד חברתית בצופים, ובעיקר אהבה לרקוד ריקודי עם. ובכלל, הריקוד היה תמיד חלק מרכזי בחייה, כולל חברות קרובות שנשארו בחייה לשנים ארוכות. נשמע על כך עוד בהמשך.

ליאת התגייסה לנח"ל, יצאה לחל"ת וריכזה את שבט הצופים דיזנגוף, וכך הכירה את תל אביב. בסוף השירות הצבאי שלה, בשיא מלחמת המפרץ, חלתה בסרטן בלוטת התריס. היא התמודדה איתו, החלימה, והמשיכה בחייה הלאה. במהלך ולאחר השירות הצבאי רקדה בלהקת מחול, למדה פסיכולוגיה בת"א, ובהמשך השלימה תואר שני בתרפיה בתנועה. במקביל היא גרה עם אביגיל, וגם לאחר שאביגיל הכירה את ישגב, איתו התחתנה אחר כך, גרו שלושתם ביחד. בהמשך נישאה ליאת לשחר, ולאחר 8 שנים נפרדו.
ואז הכירה ליאת את ערן.
האהבה הייתה גדולה וממלאת את הלב. הם מיסדו את אהבתם ב-2006 באופן המדויק שהתאים לשניהם. ערן שמר על שם משפחתו - שדה, וליאת שמרה על שם משפחתה - וקסלר. כשגרו ביפו, הביאו לעולם את דורון, לפני 11.5 שנים. שנתיים לאחר מכן הצטרף למשפחה יואב, ואז עברו לביתם הנוכחי בקריית אונו. לערן יש שני ילדים מקשר זוגי קודם: אורי (Ori) ואביה (Aviya). זו לא סיטואציה קלה לכל אחד, אבל ליאת ידעה לנווט את המשפחה בדרכה המיוחדת והאנושית, ואורי, אביה, דורון ויואב הפכו לאחים לכל דבר, ועל כך הייתה גאוותה. זה הזמן להזכיר את עמיאל, אביו של ערן, שהלך לעולמו באוקטובר 2018. המשפחה זוכרת אותו באהבה.

ליאת עבדה כל השנים כתרפיסטית רגשית בילדים במסגרות שונות. בין השאר טיפלה בילדים אוטיסטים. היא הייתה מטפלת מדויקת, מוערכת ואהובה, בכל מקום שעבדה בו השפיעה. לפני 6 שנים חזרה לרקוד בלהקת מחול בקריית אונו, שם נהפכה לחלק מחבורה קרובה במיוחד שכללה בנוסף אליה 4 חברות - אורלי, טל, עדי וליאורה. בהמשך עברה ללהקת מחול בתל אביב, אותה נאלצה לעזוב לפני שנה וחצי, בגלל מחלתה. היא התמודדה באומץ והאמינה שתבריא. הריקוד עזר לה, וגרם לה להרגיש ולהיראות צעירה מכפי גילה. ליאת אהבה לחיות - לצאת, לבלות. היא וערן היו מתחפשי פורים מצטיינים. כמו שתיארו אותה - היא טרפה את החיים.
כששאלתי את ערן מה לדעתו הייתה ליאת רוצה לומר לכולנו היום, הוא ענה - מצד אחד זיכרו אותי, ועם זה - המשיכו בחיים.

אלבום לזיכרה:

https://photos.app.goo.gl/woQURGdgJNw99hS66

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה

ליאורה קליר

ליתי, אהובת ליבי, אחותי התאומה..תכננתי להביא את דבריי יחד עם חברותיי בטקס שיתקיים בימים הקרובים אבל הלב כואב, הגעגועים מייסרים והמילים דוחקות להיכתב ולצאת החוצה כבר עכשיו...הכרנו בהורה הקריה לפני מספר שנים ומשם הקשר הלך והעמיק. זכיתי להכיר אישה מיוחדת, מלאת אנרגיה ותשוקה לחיים, שהתברכה בכל כך הרבה תכונות טובות. צבעת את חיי בצבעוניות ובסטייל והכנסת אליהם כל כך הרבה הומור, שמחת חיים, כיף, קלילות, חוכמה ורגישות, תודה לך על כך, חברה יקרה. בשנה וחצי האחרונות גיליתי בך עוד צדדים וכוחות שראויים להערכה ולהערצה אשר באו לידי ביטוי במאבק המתמשך והקשה שלך במחלה הארורה. למאבק הזה, לצערי הרב, לא היו תוצאות טובות ואת נפרדת מהחיים. קשה להיפרד ממך, לא רוצה להיפרד. התחושה היא שלא היה לי מספיק ממך....אתגעגע לפנים היפות והטובות שלך, לצחוק ולהומור המשובח שלך, לשיחות שלנו שהתקיימו בפתחו של יום העבודה ובסיומו, לעצות החכמות. ולכל הכיף שעשינו יחד, בהופעות, בתערוכות, בפסטיבלים, בשיעורי המחול, במפגשים עם המשפחות ובארוחות בוקר מדי שישי. את לעד תשארי בליבי ותהי חלק מחיי. אוהבת אותך לעולמים. ליאורה

עדי צור

ליאתי אהובתי..ביום שישי הלכת מאיתנו..החלטת לשחרר וללכת למנוחת עולמים,אחרי שלחמת כמו גיבורת על..מודה על כך שהיתה לי ההזדמנות להפרד ממך ולומר לך כמה אני אוהבת אותך ואת אשר על ליבי עד כמה את משמעותית בחיי..בטוחה שכמו בחייך גם במותך תמיד תהיי איתי ,החברה התומכת,האוהבת, המייעצת זו שהיתה לצידי בימים הטובים ובימים הרעים..באש ובמים..חברה שהיא אחות!! הכרנו בלהקת מחול לפני כ8 שנים..החיבור היה מיידי..הפכנו לחבורה..אני את ליאורה אורלי וטל..חבורה מיוחדת עם אין ספור חוויות משותפות ומשפחתיות..בחבורה הזו את היית הדבק המחבר,האנרגיות הבלתי פוסקות שלך,הרצון לכבוש את החיים,הרצון לבלות ,לרקוד ושוב לרקוד הדביק את כולנו..את אשה מיוחדת ,יפייפיה מבפנים ומבחוץ,חדת אבחנה,מדוייקת,ישירה והכי אמיתית..למדתי ממך המון, מודה לך שבחרת בי והייתי חלק מחייך ואת מחיי..זכיתי!! עדיין קשה לעכל את העובדה שלא תהיי איתנו כאן..אני כבר מתגעגעת..כל כך מתגעגעת..בלתי נתפס..לאט לאט נאסוף את השברים ונמשיך את דרכך..את דרך השמחה,החיים ונרקוד כאילו אין מחר..מבטיחה שנשאר משפחה לערן דורון ויואב האהובים,השארת אחרייך משפחה מדהימה והיא שלנו לעד.תנוחי ליאתי שלי מכל הסבל...את בליבי לנצח נצחים..מחברתך עדי

שירלי אביגדורי

ליאת, אהובה. עבדנו יחד, הודרכנו יחד ושם הכרתי אותך. כל כך שופעת חיים, משפיעה, בכל מה שנגעת עשית טוב - איפה שהיית, השארת חותם מיטיב. תמיד כשהגעת, החיוך שלך קרן, אישיותך תמיד במרכז, סוחפת ונעימה. היית כל כך משמעותית בעבודתך, דאגת למטופלים עם הניסיון והידע שלך, נהניתי במחיצתך. נפגשנו בינואר השנה, 2020, וראיתי אותך, לוחמת לא מוותרת. את גדולה מהחיים וזכיתי זכות גדולה להכירך. אוהבת וזוכרת אותך תמיד, את איתנו ובתוכנו. משפחה יקרה של ליאת, המון כוחות. חיבוק גדול לכם.

אפרת שלום

ליאתי, החיים מלאים בהפתעות ולא תמיד כולן נעימות לאחר שנים בהן התעוררת בכל בוקר עם חיוך על פניך, ענן שחור וכבד החל לרחף מעל חייך ואת, כמו בכל דבר אחר שעשית, נלחמת עד הרגע האחרון כמו לוחמת אמיתית למרות הכאב הרב שלבטח כקרע אותך מבפנים, המשכת לחייך, לשמוח ולתת לנו את התחושה שהכל יהיה בסדר, והחיים עדיין יפים!! מהרגע בו את הפסקת לסבול, הסבל שלנו כאן גדל וגדל ומרגע לרגע הולך ומתעצם מגעגועים עזים, מריקנות גדולה ומתחושת החמצה שלא ניתן להסביר אותה וכנראה לעולם גם לא נדע. לנצח נישא אותך עמנו ונזכור אותך כפי שהיית אשה חזקה, אמיצה, מלאת שמחה וחום שלמשך שנים ספורות, היה לנו העונג לחיות בקרתבה ולספוג ממנה המון ידע, אור ואהבה!

נורית חפץ

קשה לעכל את לכתך. מרגיז להבין שאת כבר אינך. מתסכל לדעת שאת כבר לא שם. מעציב להבין שהמשפחה שלך - שאת כל כך אהבת, כבר לא תזכה בנתינה האין סופית שרק את ידעת לתת, עם המון יצירתיות, חיות, שמחה ואהבה. ליאתי, את היית החברה הראשונה שלי ביפו. הכרנו דרך הילדים, אצל ניאהד. את פתחת לנו את ליבך וביתך ובעצם, רק עכשיו, כשאני מנסה לעשות לעצמי סדר במחשבות ובזכרונות, אני מבינה את טוב הלב הענק שבדבר; הזמנות קבועות לביתכם, כשהוצאנו יחד את הילדים. דאגה לעמיתי - שתמיד יהיה לו טוב ושאני ארפה מחינוכו כשאפשר, כי "הוא רק ילד" ("תבחרי את המלחמות שלך", היית אומרת לי :-). שיחות על העבודה בבתי הספר בהן כל אחת מאיתנו עבדה, והשיתופים בתיסכולים ובהצלחות שחווינו שם. חגיגת החגים ביחד, ימי ההולדת של הילדים, וסתם ארוחות משותפות אצלנו/ אצלכם או בבתי קפה ומסעדות (רק שלא יגיע משהו מהים באחת המנות שיוזמנו לשולחן!). למדתי ממך, בפן האישי, כל כך הרבה. למדתי ממך בפן המקצועי המון. אבל השיעור הכי חשוב שקיבלתי ממך היה עצם הוודאות ושתמיד ידעתי - גם אם ישנן תקופות בהן פחות תקשרנו - שיש לי אותך! החברות איתך הייתה לי עוגן - פינה חמה ומקבלת. מתסכל לדעת שאת לא שם מרגיז להבין שאת אינך קשה לעכל את לכתך אוהבת, חברה שלך - נוריתי

גלית קונדו

ליאת יקרה ❤️ קשה לעכל שאת כבר לא איתנו.. תמיד אזכור את החיוך שלך ואת המפגש האחרון שרק הצחקת אותנו עם סיפורי ילדותך...ולא נשכח את השמחה והאופטימיות שלך ואהבה הגדולה שלך לילדים...עצוב שהלכת בטרם עת..מחזקת ומחבקת את המשפחה ..תנוחי בשלום אהובה...אוהבת😘😥

דורית פאר

ליאת אהובה הצבעונית מלאת שימחת חיים,סטיילסטית ואנרגטית אשה עם נתינה ורוחב לב , אופטימית. גם ברגעים קשים היית אופטימית ונלחמת כלביאה ..נוחי על משכבך בשלום אהובה ♥️♥️♥️נזכור אותך לעד

נירית ברוקמאייר

ליאת, ככ קשה לכתוב עליך בלשון עבר. פעם אחרונה שנפגשנו היתה לפני חצי שנה ששאלתי לשלומך ענית אני בסדר, יהיה בסדר נכון? והסתכלת על דורון. אז זהו שזה לא בסדר , לא בסדר שעזבת אותנו ככ צעירה ועם חלומות לטרוף את החיים. ערן מחזקת אותך מרחוק וחיבוק חם לך לדורון ויואב. נוחי על משכבך בשלום. הגעגוע מתחיל לחלחל ❤💔

טלי לביגם

ליאתי יקרה, איזה מוזר לכתוב לך פה. קיוויתי ורציתי הכי טוב בשבילך ובשביל משפחתך היפה, חשבתי שכבר יהיה טוב, והנה קרה דווקא הגרוע מכל. כואב בלב על מי שהשארת מאחור, אני מקווה שעכשיו את נחה בלי סבל ומכאוב. אוהבת מכל הלב, טלי

פבלו קליין

ליאת, קלריטה (Clarita) שותפה שלי בוועד, תמיד הדלת פתוחה לכולם, תמיד עם חיוך, תמיד עם רצון לעזור ולתת. קשה לכתוב עכשיו בזמן עבר. קשה לחשוב שהלכת כל כך צעירה. נוחי בשלום. אוהבים אותך פבלו

סיון סופי

משפחת שדה , קשה מאוד לכתוב על ליאת בעבר,זכיתי להכיר אישה מיוחדת עם לב ענק ונתינה אין סופית. אמא מדהימה לילדך שתמיד מדברת,צוחקת ורואה הכל בחיוב. נוחי על משכבך בשלום אוהבת,סיון

קרן פרדנרייך

ליאת יקרה ההכרות בינינו הייתה קצרה יחסית במסגרת היותך וועד הכיתה, אבל בשיחות בינינו ההתגייסות שלך, הנתינה ורוחב הלב היו ניכרים מאד...החיוך והלבביות התמידית...הלב נשבר.. נוחי לך על משכבך בשלום 🙏

עדי לסרי

ליאתי, איבדתי חברה טובה, מהרגע הראשון שהכרנו כאשר בנותינו עלו לכיתה א' , נקשרנו! אשה יפה, טובת לב , מלאה בסטייל, אוהבת את החיים! ידעת למצות את החיים. חמש שנים זכיתי להכירך ולהנות מחברתך. תמיד צחקת ואהבת את החיים, במפגש האחרון סיפרת על ילדותך והצחקת את כולנו. תמיד אוהב אותך. את מודל לחיקוי ולהערכה. נוחי על משכבך השלום. אוהבת, עדי

גל פלדמן

כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים כשזה עמוק את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה כשזה עמוק את יודעת מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה כשהוא רחוק את לבד. כשזה עמוק הרוח כמו נושאת אותך למקומות זרים כשזה עמוק שלגים של כעס בתוכך בין רגע נמסים - מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה... וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב כואב ובפנים שוב שלג יורד. ליאת אהובה, בין השירים האהובים עלי. קוראת אותו שוב ושוב ובהקשר שלך הוא כל כך מדויק. כל מילה כאן וכל כוונה... שאי עם הרוח והישארי בליבינו לעד. שלך, גל.

לירית לוין

ליאת אישה יפה מבחוץ ובפנים וטובת לב, תמיד תומכת, חייכנית, מתנדבת לעשייה! יודעת שגם כישרונית מאד! היית תמיד לביאה לילדך דואגת להם ומכוונת. עצוב שאת אישה יקרה כבר לא איתנו. מחזקת בחיבוק גדול את ערן יואב ודורון. שלא תדעו עוד צער 💜💜💜

ענת קוסטיקה-כהן

ליאתי האהובה אני אסכם זאת בשיר... כשאמות משהו ממני, משהו ממני ימות בך,ימות בך. כשתמות משהו ממך בי משהו ממך בי ימות איתך,ימות איתך. כי כולנו,כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו ומשהו נשאר איתו... ליאת תודה על הזכות להכיר אותך מקרוב. לביאה אמיתית , עד הרגע האחרון שמרת על אופטימיות. תודה על ההשקעה בתלן בהנהגה ההורית מבחינתנו זו הצוואה שלך מאחלת שלערן ולילדים יהיה המון כוח. לא אשכח אותך לעולם . יהי זכרך ברוך! אוהבת תמיד , ענת קוסטיקה- כהן.

ולרי אזאצ'י

משפחת שדה המדהימה שלנו, קשה לכתוב על ליאת בעבר, בלתי נתפס. משתתפת בצערכם וממש צר לי על האובדן שאתם חווים. ליאת , תיזכר תמיד כאישה יפה ועדינה, נעימה, מאוד חכמה, רגישה , אמא נפלאה, לביאה ששמרה ונלחמה על ולמען ילדיה, תמיד בנועם, בהקשבה ונם הרבה סבלנות , חברת הנהגה פעילה ויוזמת אשר בזכותה התלן קיבל הכרה בשרת. אישה נחושה, אישה חזקה שלא מוותרת ותמיד שמרה על אופטימיות וחשבה חיובי. אוהבת מאוד מחזקת מרחוק ולרי❣️

אביגיל גנס

ליתי הכי אהובה שלי, אתמול הבנתי את המשמעות של לב שבור. בעצם מרוסק לרסיסים. אחותי הקטנה וחברתי הטובה בעולם ❤️ אחרי פרידות אין ספור, אתמול נפרדנו לתמיד. עזבת את העולם בדיוק כמו שחיית, בשלווה, ברוגע וביופי, מוקפת במשפחה האוהבת וכל כך כואבת. נלחמת בגבורה עילאית ובלתי תתואר ולא ויתרת לרגע! אהובה שלי, כמה יפה וחכמה, עדינה וכל כך מוכשרת. רקדנית מופלאה, מטפלת מחוננת, אמא ובת זוג מסורה ואוהבת. אחות ובת אהובה ומושלמת! חיית בקצב מטורף וטרפת את החיים: אהבת לטייל, בעולם ובארץ, לצאת ולבלות, לחגוג עם ערן, הילדים, החברות האהובות והכי הרבה אהבת לרקוד...פשוט אהבת לחיות!!! ועכשיו את כבר לא 💔💔💔

נעה לביא

תמיד הסתכלתי בהערצה על שמחת החיים של ליאת על כישרון הריקוד, על האופן שתמיד היתה לבושה הכי יפה והכי מטופחת והכי זוהרת. על האהבה שנתנה לילדים ולערן. היא היתה היום יפה כמו מלאכית ושלווה והיא איתנו וסביבנו תמיד 🙏

ערן שדה

ביום שישי האחרון בצהריים, ליאת בת זוגתי, אהובתי וחברתי הטובה בחמש עשרה השנים האחרונות נפטרה לאחר מאבק במחלת הסרטן. ליאת האמינה שתבריא, לא ויתרה ולא קיבלה אפשרות אחרת. ליאת היתה אישה מיוחדת, מעוררת השראה ומלאת חיים. עם כשרון ייחודי להתחבר ולהבין אנשים. היא נגעה והשפיעה על כל כך הרבה אנשים במהלך חייה. הייתה לנו זוגיות מחזקת, בזכותה התבגרתי ולמדתי. ידענו להנות מהחיים, הערכנו ומיצינו את הזכות והמזל שאפשרו לנו לחיות חיים טובים יחד. ליאת אהבה לחגוג את החיים, חשוב היה לה לציין את המועדים של חיינו בטקסים בהם הכניסה משמעות ושמחה. ליאת הייתה נסיכה אמיתית, עם עוצמה וחיבור פנימי שהעצימו אותה, אבל היא גם ידעה לחלוק ולפזר מהאור הזה שלה לאחרים. ליאת תמיד ראתה את היופי באהוביה הרבים, בחרה לראות את הטוב. גם במותה נשארה נסיכה, שלווה ויפה, לידי, ובביתה עם אהוביה הקרובים. אני שמח שהתברכתי בה.

linkText