אתר הנצחה לזכר

ניל יבור 1984-2023

מקום לידה: עפולה

מקום פטירה: עפולה

בית עלמין:

ישוב:

בית עלמין:

גוש:

חלקה:

שורה:

ניהול אתרי הנצחה:
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה

קשרי משפחה:
משפחה:

חבר:

קבוצה:

עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

ניל נולד ב 17.4.84 בביה"ח העמק בעפולה, בן לאוה ומנחם , אח לניב, נדב וניצן.
בחודשי חייו הראשונים גרה המשפחה בחצר בית החולים עם משפחות הסגל הרפואי של ביה"ח.
כשניל היה בן שנה עברה המשפחה לקיבוץ חפציבה שם התחנך ניל בגן צבר.
בהמשך עברה המשפחה לעפולה, ניל למד בבית ספר יסודי בעיר "בית זאב".
בחטיבת הביניים עבר למוסד חינוכי עמקים תבור בקיבוץ מזרע, שם בלט במגמת אומנות ותאתרון.
בשנותיו בתיכון פרחה האהבה בינו ובין טל המוכשרת והמקסימה.
ניל בחר לדחות את שירותו הצבאי מכיון שהיה פציפיסט, והצטרף לקומונה של תנועת הנוער רעות-צדקה ביפו ותרם מזמנו ומכוחו כדי לבנות גני שעשועים לילדים בדואים בפזורה, להכין ארוחות חמות למחוסרי דיור בדרום תל אביב, הפגין נגד בניית גדר ההפרדה בבילעין והצטרף לנשות ווטש בעמידה במחסומים.
ניל תכנן ללמוד צילום ואומנות בהולנד.
ב 9 לדצמבר יצא עם חבריו לבלות בפאב של קיבוץ שריד, בדרכו חזרה הביתה נדרס ונפגע באורח אנוש, ניל טופל חודש בטיפול נמרץ נוירוכירורגי בביה"ח רמב"ם וכשנה בביה"ח בבית לוינשטיין, אחרי שנה חזר לבית בו גדל בעפולה, שם טופל ע"י בני משפחתו ומטפלים מסורים כ 20 שנה.
במהלך חודש ספטמבר בעקבות דלקת ריאות חריפה אושפז ניל בביה"ח העמק, ב 12-09-23 לאחר מאבק ממושך נפטר ניל בגיל 39.
ת.נ.צ.ב.ה

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה

אווה יקרה, תודה גדולה שנתתם לנו את הזכות להיות אתכם במעמד הפרידה המצמרר מניל, שהביע בצורה מדויקת ומרעידה מי היה ניל ומה אתם, כמה אהבה ערכים ויחוד. תודה גדולה ניל ואתם יקרים לנו מאוד ומהווים תמיד מודל לשאת אליו עיניים. ❤️🌹.אנו מבינים שביקשתם להמנע מביקורי תנחומים ומאוד מכבדים זאת, אך בכל זאת בחרנו לשאול האם ניתן להכנס אליכם מחר לביקור קצר לקראת הצהריים. באהבה ובהשתתפות. מיקי ויעל

***********************************************

Eva, do serca Cię mocno przytulamy. Niech cała dobroć i miłość wszystkich Przyjaciół oraz Znajomych będzie z Tobą i Mendlem !!! 🖤❤️

**************************************************

ואומנם,זוכר את ניל כנער מקסים, יפה, חכם, אוהב אדם, עוזר לנזקקים, אמן מדהים, צייר עוצמתי שהספיק כל כך הרבה בשנות חייו הקצרותטיפלתם בו מנחם ואווה במסירות שאין דומה לה, טיפחתם אותו, אימנתם אותו. השקעתם עד כלות בנסיונות לשיקום, לקימום.תמיד היה לבוש ונעול במותגים, מגולח, יפה. כל תגובה בעיניים או כאילו "לחיצת" יד רכה עודדה את רוחכם...ממנו שאבתם כוחות להמשיך ולא ליפול...ניל זכה לאהבה אין סופית ולאיכות חיים מיטבית.רק בזכותכם חי כל כך הרבה שנים ו"שבר" סטטיסטיקות.הייתם הורים מופלאיםעם תעצומות נפש, עברתם משברים, אסון גדול ותמיד נשארתם אתם.אוהבי אדם, ערכיים, שוחרי שלום, עוזרים לזולת.יהי זכרו ברוך🌹❤️🌹

******************************************************

SHIRA

מנחם ואוה יקרים כמה עצוב לי לפתוח את היום עם הבשורה הזאת😔 ניל ואתם נכנסתם לי עמוק ללב הסתכלתי בהערצה והערכה עמוקה מהצד על המעטפת שהקמתם סביבו ועל המסירות והעדינות בה טיפלתם בו אחרי כל השנים מהמעט שזכיתי לטפל בניל ובלי להחליף עם ניל מילה אבל דרך המבטים וגם דרככם הצלחתי להבין איזה אדם מיוחד העולם הפסיד לפני 20 שנה... אין לי מילים לנחם, לא יכולה לתאר את הכאב רק שולחת חיבוק חזק וניחומים מעומק הלב שלי😔💜 שירה

אווה יקרה, שולחת לך אהבה וחיזוקים, תנחומים ושקט. אני יודעת כמה השקעתם את כולכם בילד המופלא הזה שזכיתי להכיר ולחיות לצידו כמה שנים בחיי. אני בטוחה שהחלל שנשאר קשה מנשוא, אבל בטוחה שהנשמה של ניל נחה במקום טוב מחוץ לגוף הכואב. תמיד איתכם בלב וכנראה גם איכשהו התאריכים קושרים אותנו יחד... 🩶 מאחלת לכם שלווה ואהבה תמיד. אם אינכם רוצים ביקורים אבין ולא אכפה את עצמי על אף אחד, אבל הייתי רוצה לראות אתכם ולחבק מקרוב 🙏🏼

"מתוך עולמות שבורים". שיחה איתך לפני שנה וחצי כשבאנו. מאחלת לך אוה יקרה צמיחה. אולי במדבר כמו שאמרת לי היום. אוהבת אותך.

חברה

רק רצינו לומר שההתכנסות והטקס היו מאוד מרגשים ומרשימים וכמובן הכל היה מכובד כיאה למשפחת יבור . תודה שנתתם לנו את הזכות ללוות את ניל בדרכו האחרונה ולהיות עמכם במעמד המיוחד הזה. היו בריאים וחזקים. וכפי שכבר אמרתי בעבר:אנחנו אוהבים אתכם. שנה טובה

משפ סחר

אווה מנחם וניצן יקרים, היום נחתה גם עלינו ההבנה של הסופיות הפיזית הזו .. לא מוצאים עדיין את המילים אבל שולחים חיבוק גדול ורוצים להגיד שהטקס היום היה מכובד כל כך. למרות שלא הכרנו את ניל שבתמונות, יש לנו תמונות אחרות שיהיו בליבנו לעד . ניל בבריכה עם ארבעה מטפלים, ניל יורד במנוף ,ניל רגוע במים ,ניל מגיע במבול או בשרב ניל בטיפול וניב ורונה לידו ועוד ועוד.. ניל שנתתם לו את הכבוד הכי גדול את המסירות הכי גדולה ואת האהבה האין סופית בכל מצב . ההכרות שלנו קרתה בעקבות האסון שלכם ובלי היסטוריה משותפת ובכל זאת מרגישים קרובים מספיק כדי להגיד את הברור מאליו אתם חלק מהמשפחה שלנו ותמיד תהיו גם כשניל לא יגיע איתכם.. מחבקים סיגל קובי עומר טל רוני וניר

אמיר

אווה יקרה, זה אמיר סלאמה, שעבד בזמנו אצל דלית סוקול. נודע לי מדלית שניל הלך לבית עולמו. הצטערתי מאוד לשמע הידיעה. אני מבקש להשתתף בצערכם בשעה קשה זו. אני בטוח שניל ז"ל זכה לטיפול במסירות ובאהבה שאין שני לה. לאחר שהתוודעתי אליכם במסגרת הטיפול בעניינו של ניב ז"ל, למדתי רבות דרכך על נחישות, מסירות והתמודדות אמיצה. גם לפני הידיעה מהיום, סיפורכם תמיד ליווה אותי, ואני בטוח שהוא ילווה אותי תמיד. מי ייתן ולא תדעו עוד צער. תנחומיי הכנים.

איבצן

ניל אצלי הזכרונות שלי ממך בזמן עצרו מהפגישה האחרונה שלנו אי שם אחרי הליכה ערבית ארוכה לעץ אקליפוס ענק, יושבים ליד מדורה לתוך הלילה, מדברים, צוחקים, מכינים אוכל בשטח, היית מיוחד עם נפש חופשיה שונה מכל מי שאני מכיר,קצת לא שייך לכל הסטנדרטים המשעממים של החברה, מאז קרו הרבה דברים שלא הייתי חלק מהם ועם כל הצער אני שמח שהזמן עצר לי ברוח הלילית של העמק בחושך לבד בשדות וקצת קר והנה עברו עשרים שנה וכאילו שום דבר לא השתנה ואתה עוד חי ופועם בליבי וקצת קר אזכור אותך לעד איבצן

אמנון ונאוה

אווה ומנחם אהובים. לבנו אתכם עם מותו של ניל. הייתם איתנים בהתמדתכם בטיפול המסור והאוהב בניל עם כל הקשיים ואלה לא חסרו. מתפללת בדרכי שניל הגיע אל המנוחה אחרי 20 השנים האלה. מחבקים מרחוק אמנון ונאוה

אריק

היה פציפיסט. התנגד לכיבוש. חי בקומונה בת"א. היו לוקחים שאריות מזון משוק הכרמל ומכינים אוכל להומלסים. היו לוקחים שאריות עץ מבניינים בהקמה והיו מכינים צעצועים לילדי קלקיליה ולאחרים. מותו של אחיו הבכור ניב, בתאונת אופנוע השפיע עליו קשות ואת רגשותיו ביטא בציורים עוצמתיים ומדהימים שכלל אינם אופיניים לנער בן 18-19. היה אוהב אדם, צנוע, ערכי, עדין נפש, דעתן, נחוש. אהוב ונאהב. ילד לתפארת. ת.נ.צ.ב.ה. ברוך דיין אמת. תנחומים למשפחה יהי זכרו ברוך.

ניצן

נילצ'וק אחי הקטן והאהוב, בשלישי בערב ישבתי לצידך, כף ידי מונחת על חזך, חשה את נשימותך הכבדות, האיטיות, הקצובות עד לנשימה האחרונה, היה לי אח קטן ואינו עוד. אח שישן מתחתי במיטת הקומותיים בבית הישן וחיכה יחד איתי לבוקר, שצייר לי ברכות לימי ההולדת, שהצחיק אותי כשהייתי עצובה, שנהנה מאוד לעבוד עלי וזה היה לו ממש קל... אח עם נפש חופשייה, שוחרת שלום ואהבה אח שהיה לו מבט מפוכח וחד, שראה את עוולות העולם ובחר לפעול למען מי שלא שפר עליו מזלו אח שחשף אותי לסגנונות מוזיקה, אומנות והשקפות עולם ייחודיות אח שלא נתן לשום מסגרת לכופף את רוחו ולא נכנע לאף מוסכמה חברתית אח שכאב יחד איתי את מותו של ניב שלנו והבטיח לי שישמור על עצמו כי הוא מאוהב.... לפעמים אנחנו מעריכים משהו רק אחרי שמאבדים אותו, אבל אני ידעתי תמיד שיש לי אח מיוחד שזכיתי בו התגאתי בו ואהבתי אותו ככ. רציתי לשמור ולהגן עליו ,ביקשתי ממנו שיזהר ושיישמור על עצמו, אבל אי אפשר להחזיק פרפר בתוך כף היד. ב20 שנים האחרונות למדתי כמה אהבת האחים שלנו אינה תלויה בדבר. גם לא במידת הכרה או תקשורת התפללתי וניסיתי למצוא דרך לתקשר איתך, ולמרות שזה לא קרה עוצמת האהבה נותרה כשהיתה, ולאהבה היתה כתובת ואני יכולתי לבטא את האהבה, ללטף אותך, לחבק אותך, לדאוג שיהיה לך נעים, שתקבל טיפול טוב , שלא תהפוך לשקוף. ואני יודעת שספגת את האהבה, הגוף ידע את האהבה. בשבילי זה הגוף שלי אחי הקטן ועל אף השינוי שחוללה בו הפגיעה הוא ראוי לאותה האהבה. נוח על משכבך בשלום אח קטן אמשיך לאהוב אותך עד יום מותי

linkText