הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהריטה לוי מונטלצ'יני (באיטלקית: Rita Levi-Montalcini); (22 באפריל 1909, טורינו - 30 בדצמבר 2012, רומא) הייתה ביולוגית התפתחותית איטלקיה אשר יחד עם עמיתה סטנלי כהן, קיבלה את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 1986, על גילוי גורמי הגדילה.
לוי מונטלצ'יני נולדה בטורינו לאדלה (לבית מונטלצ'יני) ואדאמו לוי, משפחה יהודית-חילונית שמקורותיה ספרדים ואיטלקיים ובה ארבעה ילדים. אחיה הבכור, ג'ינו, היה ארכיטקט איטלקי בולט, ואחותה התאומה, פאולה, הייתה ציירת נודעת. היא החליטה לפנות ללימודי רפואה בין השאר כי חוותה את מותה של האומנת שלה ממחלת הסרטן. היא התגברה על התנגדות אביה, מהנדס חשמל במקצועו, שהאמין שפיתוח קריירה מקצועית יפריע למילוי חובותיה כאם וכאישה. בשנת 1930 החלה ללמוד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טורינו וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה בשנת 1936. החלה התמחות בפסיכיאטריה ונוירולוגיה, אולם חוקי הגזע האיטלקיים שהתקבלו בשנת1938 קטעו את עבודתה המקצועית כרופאה והובילו אותה לחיי מחקר. היא עברה לתקופת מה לבריסל כדי להמשיך שם את הכשרתה המחקרית, אולם אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, עקב הפלישה הגרמנית לבלגיה באביב 1940, נאלצה לשוב לאיטליה. היא המשיכה לערוך ניסויים מעבדתיים בבית משפחתה בטורינו. היא חקרה את גדילת תאי העצב בעוברי תרנגולות, הקימה מעבדה גנטית בחדר השינה, והניחה בכך את אבני היסוד למחקריה העתידיים.
בשנת 1943 נמלטה משפחתה דרומה, תחילה לאזור כפרי ואחר כך לעיר פירנצה, ואף שם היא החלה בעבודה מעבדתית בבית. בפירנצה הכבושה חייתה לוי מונטלצ'יני במחתרת, תחת השם הבדוי ריטה לופאני, והצליחה להתחמק מגירוש בידי הגרמנים. היא יצרה קשר עם חברי הארגון הפרטיזני "מפלגת הפעולה", וסייעה לחברי הארגון בזיוף תעודות ובהשגת מסמכים למי שהיה זקוק להם. עם שחרור איטליה עבדה לוי מונטלצ'יני בפעם האחרונה כרופאה מטפלת בשירות מפקדת הכוחות הבריטים-אמריקאים בפירנצה. בשנת 1945 שבה משפחתה לטורינו.
בסתיו 1947 הוזמנה לוי מונטלצ'יני להצטרף למעבדתו של פרופ' ויקטור המבורגר, אפידמיולוג יהודי-גרמני שעזב את גרמניה ב-1935 והקים מעבדה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. אף שתכננה להישאר בארצות הברית שנה אחת בלבד, היא נשארה שם עד תחילת שנות ה-60. באותה תקופה עשתה את עבודת המחקר החשובה ביותר שלה, על גורם הגדילה העצבי. בשנת 1958 קיבלה דרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ובשנת 1962 יסדה מעבדת מחקר ברומא, כשהיא מחלקת את זמנה בין איטליה לבין סנט לואיס.
לוי מונטלצ'יני הקימה ועמדה בראשם של מוסדות מדעיים רבים ואגודות מדעיות רבות, בהם מרכז המחקר לנוירוביולוגיה של מועצת המחקר הלאומית של איטליה(Consiglio Nazionale delle Ricerche), המרכז לחקר הביולוגיה של התא של המועצה והמכון האירופאי לחקר המוח (EBRI). הישגיה זיכו אותה בפרסים ובכיבודים רבים, בשנת 1968 היא הייתה האישה העשירית שנבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ב-1974 הייתה האשה הראשונה שמונתה על ידי האפיפיורפאולוס השישי לעמוד בראש האקדמיה למדעים באיטליה, ובשנת 1987 זכתה במדליה הלאומית למדע, העיטור הגבוה ביותר בעולם המדע האמריקאי.
לוי מונטלצ'יני לא נישאה מעולם ולא הביאה ילדים לעולם, מתוך החלטה שקיבלה בגיל 19 שלא לאפשר לחיי משפחה לפגוע בעבודתה.
שלח לחבר