מורי (מרדכי) מירב (מורבקין) 1936-2014

ביוגרפיה

מורי (מרדכי) מירב (מורבקין) נולד בחיפה ב- 16.9.36 לחנה ואפרים מורבקין.

לאחר הולדת אחיו הקטן דני, עברה המשפחה לחדרה. שם נחשף מורי אל "הכחול הגדול", אל הים, אל הרוח והגלים.

לימים הפך לדמות ססגונית ובולטת, אחד מהטובים והמוביליםבמועדון הימי זבולון חדרה.

מורי גדל על הים, הים היה ביתו השני אם לא הראשון, הוא אהב אותו בכל ליבו, מחובר אליו בכל נימיו,

ידע ליהנות מעצמותו ולכבד את זעפו מה שהפך למשמעותי וגורלי במערכת היחסים הרומנטית והאין סופית שלהם, 

כמו גם נושא מרכזי בכל ציוריו במשך מהלך חייו.

מזבולון המשיך מורי את חינוכו הימי בביה"ס לדייג מכמורת, לימים מבואות ים,

שם המשיך לסלול את דרכו אל עתידו כספן וימאי ללא חת, מיפרשן מקצועי שאין שני לו.

בסיום שנותיו בביה"ס הימי התגייס מורי לצבא וכהמשך ישיר לדרכו הימית הצטרף לחיל הים.

1957 סיים את קורס החובלים, מחזור ה', ומשם המשיך את שירותו כקצין על המשחתות, יפו ואילת,

שולת המוקשים אח"י נגה והטרפדות ט-151 ו-152 באילת.

לימים יקראו לבתו הבכורה על שם הספינה נגה ולבנו השני על שם אחת הטרפדות – אופיר. 

בתום קורס חובלים, 1958 נשא מורי לאשה את נורית גישר, שעמה בנה את ביתו והקים את משפחתו

שכללה את שלושת ילדיו: נגה, אופיר ורון, ושבעה נכדים.

את שירותו הצבאי סיים במפתיע לאחר שמסלולו כלל תפקידים שלא עליהם חלם ואליהם פילל.

מורי השתחרר כסגן וכהמשך ישיר לאהבתו הגדולה בחייו – הים, הפך למורה בביהס בה חונך, מבואות ים.

הוא חינך אין סוף של ימאים, שלימים הפכו לקצינים, רבי חובלים וספנים מעולים, ימאים שידעו להכיר תודה למורם ורבם בתחום.

בלילות, מתוך אחריות לפרנסת משפחתו היה יוצא לדוג דיג תת ימי שגם בו הפליא להצליח,

הכיר כל סלע לאורך החופים ושללו הגדול בכל ליל דייג, הביא שורה ארוכה של

אנשים להמתין ליד רכבו ללוקוסים טריים בכל בוקר.

בחופשות הקיץ עבד כמציל בחוף הים, השגיח על המתרחצים ועשה סדר על החופים. 

ללא ספק איש חרוץ היה ולא בחל בכל תפקיד  ולו רק שזה כולל  את אהבתו - הים.

בשנת 1974, לאחר 13 שנות הוראה לצד טובי הימאים והמפרשנים במכמורת ובמבואות ים 

החליט מורי שחייב הוא להגשים את חלום ילדותו ולהפוך לרב חובל בצי הסוחר.

הוא עזב את ביה"ס ויצא לדרכו בצי הסוחר, אותה פילס לו במהרה לעבר מטרתו הנשגבת והפך לרב חובל בצי הסוחר.

הוא הפליג שנים רבות ברוב חברות הספנות והפך לרב חובל מוערך ואחד המעולים שידע הצי.

עליו אמרו: ספן שבעת הימים, ביטוי למיומנות וידע בלתי רגילים

או כפי שאומרים באנגלית:Master Mariner Ocean Going הדרגה הבכירה ביותר

שניתנת לאיש ים כלשהו המאפשרת לו להשיט כל כלי שיט בכל גודל ובכל ים על כדור הארץ.

ואכן הפליג מורי בכל פיסת ים (כמעט) על כדור הארץ, חצה אוקיינוסים התגבר על סערות וגלים אדירי ממדים,

צלח בקור רוח הוריקנים, טייפונים, ימים קפואים תעלות רוחשות שודדי ים, נוסעים סמויים

ועוד חוויות מסמרות שיער שרק הוא ידע לספר עליהם בדרכו המרתקת עד כי חשת שהנה גם אתה ניצב שם לצדו על סיפון האוניה.

בתחילת שנות האלפיים פרש מורי מהים והוא בן 65. את רוב שנותיו הבאות בילה בחדר עבודתו, "הקבינה" שלו,

גשר הפיקוד שלו, ספון עם מקטרתו וצמוד למחשבו שזה האחרון מחבר אותו לציוויליזציה,

עמה נהג לחלוק את דעותיו ומחשבותיו בכל נושא ותחום שרק ניתן לעלות על הדעת בבקיאות וחדות מחשבה.

בגיל 77, 7.3.2014 , השכם בבוקר יום שישי, לקה מורי בליבו, הובהל לביה"ח ושם לאחר מספר שעות

התקף נוסף גבר על האיש הגדול והחזק הזה שידע מאבקים איתנים על פני שבעת הימים אך לא את זה האחרון עם ליבו. 

לבקשתו של מורי לשוב אל הים לאחר מותו, יפוזר עפרו על פני הים, הים אותו אהב בכל מעודו ובכל חייו. 

יהיה זכרו ברוך.