אתר הנצחה לזכר

גבריאל גרסיה מרקס 1927-2014

גבריאל גרסיה  מרקס
מקום לידה: קולומביה
מקום פטירה: קולומביה

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

גבּריאל גָארסיה מרקֶס (בספרדית: Gabriel García Márquez;‏ 6 במרץ 1927 – 17 באפריל 2014) היה סופר, עיתונאי, תסריטאי קולומביאני, חתןפרס נובל לספרות לשנת 1982.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]גארסיה מרקֶס נולד בעיירה אראקאטאקה שבקולומביה. הוא החל לעבוד כעיתונאי ביומון הקולומביאני "אל אספקטדור" (El Espectador), ובהמשך עבד ככתב חוץ של העיתון ברומא, פריז, ברצלונה, קראקס וניו יורק.
במהלך חייו נדד בין ארצות שונות כגון: מקסיקו, שבה חי שש שנים, ספרד, שבה חי שלוש שנים ועוד מדינות שונות, עד שבשנת 1971 שב למולדתו.
ספרו הראשון, "השלכת" (La hojarasca, נקרא בעברית סופת שלכת, תורגם על ידי ישעיהו אוסטרידן), יצא לאור בשנת 1955.
בספרים רבים שלו מתעצבת עיירת הולדתו תחת השם "מקונדו", והיא מגיעה לשיא עיצובה בספרו המפורסם, מסיפורי המופת של הפרוזה של אמריקה הלטינית, "מאה שנים של בדידות".
ב-2006 החליטו אנשי העיירה ארקטקה לערוך הצבעה כדי להחליט האם לשנות את שמה, ולקרוא לה על שם יוצא העיירה המפורסם. מעל הכביש הראשי בעיירה מוכת העוני כבר מתנוסס השם החדש: "ברוכים הבאים לעולם הקסום של מקונדו", אך ביוני 2006 נערכה ההצבעה ותושבי העיירה דחו את ההצעה. "מקונדו" תישאר עיירה בדיונית בלבד.
ביולי 2012 סיפר חיימה גארסיה מרקס, אחיו של הסופר, כי גבריאל גארסיה מרקס סובל מדמנציה‏[1].
גבריאל גארסיה מרקס נפטר ב-17 באפריל 2014 מסיבוכים של דלקת ריאות, והוא בן 87.
בנו הוא במאי הקולנוע רודריגו גרסיה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]סופת שלכת (La hojarasca), יצא לאור ב-1955אין לקולונל מי שיכתב אליו (El coronel no tiene quien le escriba), יצא לאור ב-1961לוויתה של האם הגדולה (Los funerales de la Mamá Grande), יצא לאור ב-1962השעה הרעה (La mala hora), יצא לאור ב-1962מאה שנים של בדידות (Cien años de soledad), יצא לאור ב-1967, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום ישעיהו אוסטרידןעינים של כלב כחול (Ojos de perro azul), יצא לאור ב-1974הסתיו של הפטריארך (El otoño del patriarca), יצא לאור ב-1975הסיפור העצוב והבלתי יאומן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית (La increíble y triste historia da la cándida Eréndira y de su abuela desalmada), יצא לאור ב-1978כרוניקה של מוות ידוע מראש (Crónica de una muerte anunciada), יצא לאור ב-1981, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום טל ניצןאהבה בימי כולרה (El amor en los tiempos del cólera), יצא לאור ב-1985, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 1989, בתרגום ריטה מלצר ואמציה פורתעלילותיו של מיגל ליטין מוסווה בצ’ילה, יצא לאור בעברית בהוצאת כנרת, 1988, תורגם על ידי יורם ברונובסקי.גנרל במבוך (El general en su laberinto), יצא לאור ב-1989שנים עשר סיפורים נודדים (Doce cuentos peregrinos),יצא לאור ב-1992, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 1992, בתרגום ריטה מלצר ואמציה פורתעל אהבה ושדים אחרים (Del amor y otros demonios), יצא לאור ב-1994ידיעה על חטיפה (Noticia de un secuestro), יצא לאור ב-1996לחיות כדי לספר (Vivir para contarla), יצא לאור ב-2002, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום טל ניצןזיכרונות מהזונות העצובות שלי (Memoria de mis putas tristes) יצא לאור ב-2004, הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, בתרגום טל ניצןספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]אין לקולונל מי שיכתב אליו, מספרדית: יוסף דיין, תל אביב, 1975סתיו של פטריארך, מספרדית: ריטה מלצר ואמציה פורת, תל אביב, 1979הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית, מספרדית: יואב הלוי, תל אביב, 1980סופת שלכת, מספרדית: ישעיהו אוסטרידן, תל אביב, 1982ימי רעה, מספרדית: ישעיהו אוסטרי-דן, תל אביב, 1983עיניים של כלב כחול, מספרדית: יוסף שריג, ירושלים, 1986עלילותיו של מיגל ליטין מוסווה בצ'ילה, מספרדית: יורם ברונובסקי, תל אביב, 1988אהבה בימי כולרה, מספרדית: ריטה מלצר ואמציה פורת, תל אביב, 1989גנרל במבוך, מספרדית: ריטה מלצר ואמציה פורת, תל אביב, 1991כרוניקה של מוות ידוע מראש, מספרדית: טל ניצן, תל אביב, 1993שנים-עשר סיפורים נודדים, מספרדית: ריטה מלצר ואמציה פורת, תל אביב, 1993על אהבה ושדים אחרים, מספרדית: ריטה מלצר ואמציה פורת, תל אביב, 1994ידיעה על חטיפה, תרגמה מספרדית והקדימה מבוא: אילנה המרמן, תל אביב, 1997מאה שנים של בדידות, מספרדית: ישעיהו אוסטרידן, תל אביב, 2002לחיות כדי לספר, תרגמה מספרדית והוסיפה הערות: טל ניצן-קרן, תל אביב, 2003זיכרונות מהזונות העצובות שלי, מספרדית: טל ניצן, תל אביב, 2004

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה
מכתב פרידה מאת גרסיה גבריאל מרקס - צוואתו הרוחנית של הסופרמאת גבריאל גרסיה מרקס לקוראים, גולשים וחבריםאם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול .יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר. הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שוויים, אלא לפי ערכם. הייתי ישן מעט, חולם יותר. אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שניות של אור. הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים. אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי.הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב! לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף. לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה. הרבה דברים למדתי מכם, האנשים… למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר. למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד. למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם. כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד ממכם , אבל באמת - הם לא יעזרו לי, משום שכשישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים. אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן, הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך. אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך "מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך. תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך, ושלעולם לא אשכחך. המחר לא מובטח לאף אחד, צעיר או זקן. היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראהאת אהוביך. בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע, בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה. שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן להגיד להם "אני מצטער " , " סליחה" , "בבקשה " , "תודה ", וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר. אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך.מקור: www.perryland.com/inspires5.shtml
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...