הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהקלאודיו נולד בבואנוס איירס לאביו שלמה ולאמו אסתר ברחוב מורגיונדו 3578 בשכונת ווילה לוגנו .
היה ילד פעיל ושמח והצטיין בספורט ויכולת לנגן בכל מיני כלים .
בגיל 5 עלה עם הוריו לארץ . למד בבית ספר יסודי בגני תקווה ולאחר מיכן בחטיבת הביניים בקריית אונו היום בן צבי.
בגיל 16 היה לו אופנוע מסוג הונדה 50 והוא מאוד אהב לטפל בו ולרכב עליו ,היה לו חוש טכני מפותח והיה מסוגל לקחת אופנוע ישן ועזוב ולשפץ אותו ולהביא אותו לרמת נסיעה.בגיל 18 התגייס לחיל השיריון עבר טירונות ברפיח ושירת 3 שנים בחיל.
כאשר השתחרר השלים בגרויות בבית יוהנה זבוטינסקי ונרשם ללימודי פילוסופיה באונ' בר אילן .
כשנה לאחר מיכן נתגלתה אצלו מחלה נפשית קשה .
הוא אושפז מספר פעמים וקיבל טיפול בכדורים . במשך השנים המצב הנפשי לא השתפר הרבה אבל המצב הפיזי הלך והתדרדר , הוא סבל ממחלת לב קשה ומחלת ראות , ובשנתו האחרונה גם מכאבי גב וכאבי רגליים אשר מנעו ממינו את היכולת ללכת .
היו לקלאודיו במהלך חייו כמה בנות זוג , אולם עקב מצבו הוא מעולם לא נישא ולא הקים משפחה .
משפחתו היתה בעצם ההורים , אחיו גבי ואחותו ענת.
התקופה האחרונה בחייו היתה עצובה במיוחד .
התגלתה אצלו בעייה של כאבי בטן שהרופאים לא ידעו לפתור ,כיום אנחנו משערים שזה היה תוצאה של אי ספיקת לב .
הייתה לו תקווה אחת , שרופא בבילינסון יצליח לנתח אותו ולהחזיר לו את היכולת ללכת בצורה נורמלית ללא כאבים.
הוא ביקר אצל הרופא יום לפני מותו ויצא עם תקווה חדשה .
השיחה האחרונה שלי איתו היתה בקשה שאם הניתוח יכשח והוא ישאר צמח שאדאג לנתק אותו ממכשירי החיאה מלאכותיים.
הבטחתי כך למרות שלא יודע איך הייתי מקיים.
יום אחרי זה ביום שישי הוא לא ענה לאחותי בטלפון .
בשבת הגיע ירון הבעל של אחותי , נכנס לבית דרך החלון ומצא אותו מת על הספה .
אנחנו משערים שהוא נפטר בליל שבת מדום לב ללא סבל כך בעצם רצה תמיד.
נזכור אותו כאדם טוב לב ונדיב שחי באומץ לב למרות הגיהנום הנפשי והפיזי וחיי הצער שנכפו עליו .
לחם יום יום בבדידות , ובעלבונות הצורבים שהחברה נותנת לכל אדם נכה וחריג .
הפרידות מחברים , הפרידות מבנות זוג שהבינו שאי אפשר להמשיך בקשר.
הידיעה שלעולם לא יהו לו ילדים ולא יוכל להקים משפחה .
חיי דחקות צער ובדידות , שרק ה' יודע מדוע ולמה .
אחינו היקר אתה חסר לנו מאוד ,אנחנו יודעים שאתה במקום טוב יותר , שאתה כבר לא צריך לקחת כדורים יותר , שאינך מוגבל יותר בהליכה ושהצער והיגון שמהם סבלת הם כבר נחלת העבר .
למרות זאת קשה לנו .
יהי זכרך ברוך .
שלח לחבר