הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהולאדימירץ (1916-1934)
מרדכי (מונייק) קויפמן נולד בשנת 1916, הבכור מבין ארבעת ילדי משפחת קויפמן, בעיירה ולאדימירץ אשר בווהלין, אוקראינה. מרדכי גדל במשפחה דתית מאוד. הוריו, ישעיהו וחיה, הקפידו על חינוך דתי ומגיל חמש למד בחדר.
לאחר שהתייתם מאביו בגיל 14, החל ללמוד ולהשתלם במקצוע הכובענות.
עוד בימים האלה הצטרף מרדכי 'לחלוץ הצעיר' ולאחר מכן ל'חלוץ', שם ספג את רוח הציונות והשקפת עולמו הפכה לציונית יותר ובמקביל גם לחילונית יותר, אך עלייתו ארצה התעכבה בשל היותו הבכור והמפרנס היחיד של משפחתו.
בשנת 1934 נאלץ לעזוב את ולאדימירץ לאחר שהרובע היהודי בעיר נשרף כליל.
ורשה-ולדימירץ (1934-1939)
בורשה התגורר עם אחיו יעקב ומצא עבודה ככובען.
ב-1935 פגש את טובה אדלשטיין, בטיול משותף עם חברים. וב-19.2.1938 נישאו ושכרו דירה ברחוב סמוטשה 27.
זמן קצר לאחר מכן, נלקח ע"י הנאצים לעבודות פרך ואף נחטף לעבודה ב'ציטדל', המבצר של ורשה שבו הוסלקו ארגזי תחמושת פולנים, אך הצליח לברוח, כשנשלח להביא לחם לעובדים ממאפייה בעיר. הוא הצליח לחמוק אל בית מעסיקו, שם העניקו לו מדי וכובע סטודנט פולני אשר מנעו מהגרמנים לזהותו כיהודי.
באפריל 1941, גויס לצבא האדום ונשלח לבסרביה לעבודות הנחת פסי רכבת ואף הוכשר כחייל ושובץ ביחידת מפוצצי גשרים ורכבות, עד שבעקבות התפוררות החזית רוסית נאלץ להיפטר מנשקו ולהסגיר עצמו לידיהם של הגרמנים.
השבי הגרמני / בשירות הצבא האדום
בשבי (מחנה קונוטפ) אימץ את זהותו של חבר אוקראיני אשר נהרג מיריות ממטוס גרמני עוד ב-1941 וכך, לא נחשד כיהודי. לאחר שהועבר לעבוד בבית מלאכה גדול מחוץ למחנה, הצליח להתפרנס ממכירת כובעים לשבויי המחנה, אותם היה תופר משאריות מעילים שניזוקו.
הצליח לברוח מהשבי הגרמני ולשהות במחנה רוסי לאחר שהאתר בו הועבד הופצץ.
כעבור זמן קצר הוצע לו לשרת רשמית בשורות צבא האדום, כחייל מיוחס בחיל בטחון הפנים של ברית המועצות, בו שירת עד לסיום המלחמה בשנת 1945.
עם תפקידו החדש, הצליח לאתר את כתובתה של טובה רעייתו ולהתאחד איתה לאחר שיחרורו בעיר ריגאר, אך נוכח לדעת כי בנו הבכור שמחה לא שרד את קשיי המלחמה. כעבור זמן קצר, ציפו שניים לבן נוסף ועשו את דרכם חזרה לפולין.
פולין / גרמניה
בשטטין, פולין, הבלתי יציבה ועדיין מסוכנת ליהודים, נתמכו ע"י הג'וינט והתפרנסו מתפירת ומכירת כובעים בשוק, עד שהתקבלו לקיבוץ של "השומר הצעיר" בפולין. מרדכי התקבל לאירגון 'נוחם' בעל האופי הצבאי ויחד עם הקיבוץ עזבו את שטטין לאיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה והשתכנו במחנה אוהלים, שם נולד בנם דוד.
ב-1946 הועברו למחנה עקורים של אונר"א, שם נולד בנם חיים ובו שהו עד אפריל 1949, בו עלו על ספינת המעפילים 'קדמה'.
ישראל
ב-1 במאי 1949 הגיע מרדכי עם אשתו ושני בניו אל נמל חיפה ושהו כחודש במחנה המעבר 'סאן-לוקס' הסמוך לנמל. לאחר מכן הועברו אל מחנה העולים 'בית ליד' ומשם עברו לשיכון חדש במושבה תל מונד, בה נולדה בת הזקונים בתיה.
מרדכי עבד כבנאי ב'סולל בונה' ושמו הלך לפניו. בבקרים היה בונה כדי לפרנס את משפחתו ובלילות היה בונה כדי להרחיב את ביתו. המשפחה הסתפקה במועט ונהנתה מבריאות וחיי משפחה הרמוניים.
ב-29.10.56 גויס לצה"ל לחיל האספקה והוצב בסיני עד לסיום המלחמה.
לאחר תום המלחמה, מונה למזכיר פועלי הבניין בגוש תל מונד ועבד בקרן ביטוח עובדי הבניין בל מונד ואבן יהודה והיה עובד מסור ויש המאמין בדרכי נועם וסולד ממרפקנות. כשפרש לגימלאות המשיך לפעול ולהתנדב לפעולות מפלגתיות וחברתיות שונות, במיוחד באיל"ן בסניף הגימלאים ובעמותה למען הקשיש.
בשנת 1963 חגגו מרדכי וטובה את חתונת הכסף
בשנת 1988 חגגו את חתונת הזהב.
בשנת 2005 מרדכי קויפמן הלך לעולמו והוא בן 89.
יהי זכרו ברוך.
מנציחים:
ילדיו: דוד ואדית קופמן, חיים ושושנה קויפמן, בתיה ואבישי מיכאלי
נכדיו: ליאת (ודני) קלמן, מירב קאופמן, שי קויפמן
רון מיכאלי, עינת מיכאלי, טל מיכאלי
עדי קאופמן, בן קאופמן
ניניו: אלה-איידה קלמן, אריאל-מרדכי קלמן, יערה-יפה קלמן
דף זה הינו יד הנצחה ליקירינו אשר ניספו בשואה:
חיה קויפמן ז"ל
טשרנה שליפאק לבית קויפמן ובעלה שמואל ומשפחתם
חנה גולדברג לבית קויפמן ובעלה שלמה ומשפחתם
אברהם קויפמן
שמחה קויפמן
יצחק קויפמן (נעלם)
חנה אדלשטיין, ביתה בתיה ונכדתה שרה'לה.
שלח לחבר