מנחם קריב MENACHEM KARIV 1923-2015

פרידה


אבא יקר ואהוב
זכינו לשנים רבות במחיצתך, אך גם זה לא הספיק
אנחנו, באנוכיות רבה, רצינו עוד.
השעון הביולוגי שלך חשב אחרת.
ומי שמכיר אותך יודע שלשעון חשיבות גדולה.
אתה למדת את כולנו לקרוא את השעון.
אפילו את תשעת נכדיך לימדת, והם בכלל מדור דיגיטלי...
בשעות ההכרה האחרונות שלך, עוד בדקת את השעה.
היום אנחנו מבינים שניסית להרוויח זמן, לאפשר לכולם להתקבץ.
שתי נכדות עוד היו בארצות רחוקות, התעקשת לחכות.
ובסוף כולם כולם הגיעו. השבט התקבץ.
ובחצות נקבע מותך.  כמו שעון.
אך מעבר להוראת השעה יש בשעון סימליות רבה.
בכסות לימודי קריאת שעון, הרבצת את משנתך.
למדנו על חשיבות הדיוק ועל הצורך באמירת אמת.
הושם דגש על ערכי עבודה, חריצות, ומשמעות ההתמדה.
אחוות מחוגים בעבודת צוות הדגימו ערך חשוב להצלחה בביצוע.
הנחלת ערכים אלה, ודומיהם, לחניכיך ב"שומר הצעיר" בגולה.
בפעילות זו עסקת בעשייה ציונית, בלי מרכאות, תוך סיכון אישי לך ולסובבים אותך.
את ה"שומר הצעיר" אמנם עזבת עם עלייתך ארצה, את הוא אותך לא עזב מעולם.
רוח התנועה ועקרונותיה היו נר לרגליך.
בעוד חבריך לדרך הגדירו את גבולות הארץ בהקמת קיבוצים.
אתה בחרת לתרום במסלול צבאי, וכך הגנת על אותם גבולות.
לא שמעתי אותך מדבר על ציונות.  העדפת עשייה על דיבור.
אהבה וידיעת הארץ, גם הם לא היו נושא לשיחה.
הובלת באדיקות את אמא, אילן, אפרת ואותי במשעולים אין ספור.
העלת אותנו למרומי החרמון והר דב, והורדת למצולות שארם א-שייך וראס מוחמד.
היום זה אולי נשמע כאילו סימנת לנו את ארץ ישראל השלמה.
אך אסיר דאגה מלב המאזינים -
שלמות ישראל בעיניך נמדדה במידות הומניות ולא מרחביות.
לא היו הנחות. הכרת הארץ דרך הרגליים היתה דרך חיים.
היית נאמן לדרך, נאמן למשפחה, נאמן לחברים, נאמן לכל דבר שהוא אמת.
הרי אתה בין הבודדים שנשאר נאמן לערוץ אחד.
אולי מילה על צניעות, עוד אחת ממידות ה"שומר הצעיר" שאפיינה את דרכיך.
אף כי ידך היתה משגת, סגנון חייך היה צנוע וענו. לא ניקרת עיניים ולא התרברבת.
לא נמשכת אחרי סימלי סטטוס. עיקר הוצאותיך היו צריכת תרבות ומוצרי העשרת הנפש.
לאחרונה גיליתי הוצאות מסוג אחר. כן, הסתבר לי שיש לך עבר של תרומות כספיות מתמשכות לגופים שונים בקהילה.
כאיש עקרונות לא היית עיוור וידעת לעשות התאמות נדרשות לתקופה.
על אף הסלידה בתנועה ממשחקי הקלפים, התרת לעצמך את משחקי הרמי עם הנכדים.
גם כי משחקי כדור נתפשו בעיניכם כסם להמונים, חטאת בעידוד קבוע של כדורסלני מכבי תל אביב מהכורסא בביתך
היתה לך דרך ארץ, תכונה נדירה בנוף ארצנו - ונועם ההליכות היו סימן היכר שלך.
חיית בסביבה מתלהמת ואגרסיבית, אך מעולם לא ראיתי אותך מתעמת או מרים קול.
עשית קריירה מפוארת, גם בצבא וגם באזרחות, וכל זאת בדרכי נועם.
קשה להבין איך הגעת לתפקיד כה בכיר בארגון כוחני כצה"ל, כשאתה חסר מרפקים.
קידומך תאם את יכולותיך המקצועיות הגבוהות, ולכן לא נדרשת ליחסי ציבור או לדברי חנופה.
בזכות מקצעויותך הוטסת ברחבי עולם להכין ממשלות למצבי חירום, ואתה כבר בגיל, איך אומרים, מתקדם.
לקראת גיל שמונים, באופן יזום,  שמת לזה סוף .
נאמנותך לאמא, שנלחמה במחלה קשה, הכריע את הכף, ובחרת להשאר לידה.
נלחמת לידה באומץ רב ובסבלנות אין קץ. נלחמתם מלחמה אבודה. ובכל זאת, לא הרמתם ידיים.
היה קשה אז, וקשה גם עכשיו - קשים רגעי הפרידה.
והנה - המשפחה, החברים, מוקירי זכרך באו ללוות אותך בדרכך האחרונה.
איך מספידים אדם כה מיוחד מבלי שדברים ישמעו הפרזה?
בהספדים נוהגים להפליג בשבחים ולרוב אף לאבד פרופורציות.
כפי שלמדתי ממך, אשמור על המידות ואדייק בדברי.
לצורכי איזון החלטתי לציין גם את מגרעותיך. כך זה ישמע אולי אמין יותר.
קל להגיד קשה לעשות.  פשוט קשה למצוא נקודות כאלה.
הפכתי והפכתי, ולבסוף מצאתי. ובכן אבא - אתה לא מושלם.
דע לך - יכולות הבישול שלך מתחת לכל ביקורת.
איך אפשר כל השנים לא להתרחב מעבר ליכולות הכנה של ביצה קלה, טוסט וקפה?
מזל שיכולות אלה פסחו עלי בחלוקות הגנים.
אבל מה - באותה חלוקה פסחו עלי תכונות ייחודיות ובעלות ערך אחרות.
לו קיבלתי גרגר מהיכולות המוסיקליות שלך, הייתי מאושר.
בזכותך אני מסתדר בשחמט, אך הלואי והיה לי את יכולתך המופלאה לפצח תסבוכות סודוקו.
לא היה גם מזיק אם הייתי זוכה, גם אני, בגנים של השנינות שקיבלת בנדיבות כה רבה.
מצחיק איך אותה שנינות תורגמה להצלחה חריגה בשיעורי התלמוד שלקחת, אפילו במושגי בר אילן.
כמו ההומור, גם חכמתך היתה חריגה.  שיחות מעמיקות איתך היו חוויה מאלפת.
הדהמת רבים ביכולת לנהל שיחות כאלה בכמה שפות ועל מגוון רחב של נושאים, וזאת בקלילות רבה.
היית איש ספר שהכיר יצירות מקומיות וזרות כאחד.
הכרת תהליכים היסטורים של עמנו ושל עמים אחרים, לעומק ובפרטי פרטים.
היית ותשאר בזכרון רבים כאינטלקטואל במלוא מובן המילה.
אך לכל טוב יש גם סוף. השנה הגיעו תלונות  שאתה נעדר מקונצרטים...
לאט לאט ויתרת על פעילויות שמעולם לא פיספסת.
לא רצינו להבין או להפנים שאתה כבר בתוך תהליך פרידה.
ובחג סוכות האחרון גילית מידה לא מוכרת של התעקשות בדרישה שנתקבץ, בהרכב מלא, אצלך.
ישבנו בסוכה המקושטת בהרכב משפחתי אינטימי.
הרכב הרמוני שאתה ואמא השכלתם כל כך יפה ליצור.
חגגנו לכאורה עוד חג, אך אתה ידעת שההתכנסות שונה מקודמותיה.
בתוכך השעון תיקתק לאחור בצורה חדה וברורה.
ואנחנו, נבכים, חשבנו שהנה עוד חג נחמד בפתח.
ובחצות נקבע מותך.  כמו שעון.
אנחנו רצינו עוד. השעון הביולוגי חשב אחרת.

אבא יקר, הלכת, אך השארת מאחוריך דרך ברורה.
קבעת סטנדרטים גבוהים,  יש לאן לשאוף.
אומר דבר שלא שעוד לא שמעתי אך אני מקווה שידעת.
היתה לי זכות גדולה ליהיות בנך, ואעשה הכל שתהיה גאה גם אתה.
לא יודע איך אתה מרגיש אך אני מאד מתגעגע.
שכב על משכבך בשלום, אבא.


                                                                         רמת השרון, ‏יום ראשון כ"ח תשרי תשע"ו      - ‏11 אוקטובר 2015

הספד שנשאה רותם בלוויה -

למיטתך בבית החולים הגעתי מנתב"ג.

חזרתי מטיול שורשים ברומניה. מסורת שהתחילה לפני 17 שנה בטיול השורשים שאתה וסבתא לקחתם את יעלי ואותי. מסורת שהמשכת גם אחרי שסבתא נפטרה ולקחת את הנכדים זוגות זוגות לרומניה. מסורת זו הסתיימה כעת כאשר נעה ואני לקחנו את גיל הצעירה שבנכדים, לבקר מקומות בהם אתה וסבתא גדלתם. ביקרנו ברחוב בו גרת ובו היה מפעל המשפחה. ובבית הכנסת בו שרת ובבית הכנסת בו עלית לתורה, הסתובבנו בשכונות וברחובות אשר מהם עלית לארץ.

הטיול היה סגירת מעגל אישי ומשפחתי. לשמחתי עוד הספקתי לספר לך על הצלחת הטיול ומעט מן החוויות הנהדרות שהיו שם. יצרת, יחד עם סבתא, משפחה מופלאה ונהדרת וצוות בני דודים מנצח.מבטיחה שנמשיך לשמר את המשפחתיות המיוחדת ואת רוחך ורוח סבתא. במהלך הטיול העלינו כל כך הרבה זיכרונות וחוויות שהיית שותף להם ואין ספק כי לקחת חלק נכבד ומשמעותי בעיצוב האישיות שלי ושלנו. אני מלאה בהכרת תודה על כל מה שזכיתי לקבל ממך ב-29 השנים בהן זכיתי לסבא יקר ומופלא.

לימדת אותי את כל מה שעליי היה לדעת. החל משריכת שרוכים, קריאה בשעון, שחייה ורכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר וכלה בכיצד להיות אדם טוב יותר. היווית לי, ולנו, השראה גדולה בסבלנות ובסקרנות שלך, בחוש ההומור הבלתי נדלה והיצירתי ביותר, בשמחת החיים וההנאה מהדברים הקטנים, ברוגע והשלווה המידבקים, ביושר וההגינות והערכיות והציונות הבלתי מתפשרות ובעיקר בהיותך הסבא הטוב ביותר. זה שכל נכד מבקש לעצמו.אני רוצה להודות לך על מי שהיית ועל מה שהיית עבורי, ועבור כל המשפחה, ולשחרר אותך לדרכך החדשה.

היה לנו קשה להיפרד ולשחרר, ונאחזנו כמה שרק יכולנו, אבל הגיע הזמן לשחרר ואנו עושים זאת יחד עם הכרת תודה על הזמן הארוך בו שכינו בך כחלק מחיינו.

אוהבת המון

הספד שנשאה יעלי בלוויה -

סבא,


 אני עומדת כאן, וכל מה שמתנגן לי בראש הוא המנגינה של השיר שכל כך אהבת - "הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד".

רק שעכשיו, אנחנו נפרדים ממך. וזה לא טוב, ולא נעים. אבל הנחמה המרכזית היא העובדה שכולנו נמצאים כאן ביחד - "שבת אחים". ופתאום אני מבינה למה כל כך אהבת את השיר הזה והתעקשת שנשיר אותו ביחד בכל מפגש משפחתי כשכולנו מחזיקים ידיים. איך ידעת כמה כוח אצור ב"שבת אחים גם יחד".

ונראה לי שאם היית כאן היום, הייתי סוקר, כהרגלך, את כל הנוכחים והנפקדים, ומציין אושר גדול שכולם נמצאים. כל כך היה חשוב לך שתמיד כולנו נגיע, וחשת היטב בחסרונו של כל נכד שנשאר שבת בבסיס או יצא ל'טיול הגדול". אפילו ברגעים האחרונים שלך חיכית עד שכולנו נחזור לארץ. אין
לי ספק שהמתנת בסבלנות האינסופית שלך, שכל כך מאפיינת אותך, עד ליום שנועה חזרה מברלין ואני מנפאל, ורק אז - שעתיים אחרי שהגענו לבקר אותך ישירות משדה התעופה - הלכת מאיתנו.

אז כן סבא, כולנו כאן היום - אבל רק אתה לא נמצא. והחיסרון שלך מורגש כל כך.

היום אף אחד לא קידם את פניי בחיוך שובבי ושאל מה חדש במחלקת הגז ואיך מתקדם המאבק במונופול, והזהיר אותי בבדיחות שלא לשאת גפרורים. ואף אחד לא ניהל איתי ועם יואבי שיחה על כמה ילדים כדאי להביא לעולם, והבהיר ש"שניים זה לא מספיק" - כי אחד מחליף את אבא, ואחד מחליף את אמא, ואיפה התרומה לחברה. ואף אחד לא ישוחח איתי על 'גל החתונות' שעברנו ויציין שביום (שהיה יום שלישי בצהריים), כשהוא וסבתא נישאו, בגלל תקופת הצנע היה צריך לקבל שוברים מיוחדים כדי להשיג 'מצופים' ולנסוע לעיר אחרת על מנת להביא אותם.

אתה חסר כאן בכל כך הרבה רבדים, שגורמים לי להרגיש ברת מזל על הזמן שזכינו בך - בסבא חכם כל כך, ידען, עם חוש הומור משגע, זיכרון מופלא, ויכולת ללמד בסבלנות אין קץ ובדידקטיות. סבא שתמיד היה שם, סלע איתן, בכל הרגעים החשובים, והיה עוגן של יציבות ורוגע בחיים של כולנו.

תודה על שהיית, ושבזכותך כולנו נמשיך לשיר ולהעריך את שבת האחים גם יחד.

אוהבת,
יעלי

אלוף משנה מנחם קריב ז"ל – כפי שהכרתיו


במהלך הקריירה הצבאית שלי בצה"ל שירתי תחת פיקודם של מפקדים רבים בדרגות בכירות שונות, אלוף משנה מנחם קריב ז"ל היה אחד מהבולטים לטובה שביניהם.
אלוף משנה מנחם קריב עמד בראש המרכז הלוגיסטי שמטרתו הייתה לצייד את חיילי צה"ל ויחידותיו במגוון רחב של ציוד אישי ויחידתי.
אני זכיתי לשרת תחת פיקודו בשנות השבעים של המאה הקודמת, כראש מדור תקציבים של אותו מרכז.


טרם מינויו לתפקיד הגיעו לאוזנינו שמועות אודות המפקד החדש: "מגיע אלינו מפקד משורות הפלמ"ח שהוא גם חבר של יצחק רבין".
מנחם קריב החל במילוי תפקידו כמפקד מרכז ציוד – מ.ר.צ בעגה הצבאית, משימה שגילמה בתוכה עמידה בראש המערכת ובפיקוד על סגל מקצועי.


מנחם קריב התגלה לנו כאיש פרקטי מאד בגישתו החברית וביחסי העבודה נטולי משמעת צבאית קשוחה. יחד עם זאת היחס לעבודה שהוא גיבש עם המטה היה לעבודת צוות שהבטיחה הישגים והצלחה במשימות שהוטלו על המרכז.
בפגישות אישיות עמו ב"לשכת המפקד" חשנו באישיותו שהקרינה קודם כל רצינות ויושר לב בולטים במיוחד. הוא ידע תמיד לייעץ וללמד בתחום שבו עסקנו.
אני זוכר עד היום את פגישת העבודה הראשונה שלי איתו. הוא ביקש ממני לציין את הצעותי לניצול התקציב שצה"ל העמיד לרשות המרכז.
הצגתי למפקד, למנחם, את הסוגיה שבלטה לעיני מיד עם הגיעי למרכז: מכונות הכתיבה שהיו בשימוש בצה"ל באותה תקופה, מכונות ידניות ישנות, עתיקות יומין, שהיו משמיעות צלצול בתום כל שורה. הצעתי לעבור "לעידן המודרנה" למכונות חשמליות ששימשו בסקטור האזרחי. הוא התלהב מיד מהרעיון ואישר לי במקום לא רק את הרכש של מכונות הכתיבה החשמליות, אלא את המדיניות שלי לגבי הרכש בעתיד במדור.


מנחם קריב פעל בקרב החברה הצבאית שהוא היה חלק אינטגרלי בה בסטנדרטים גבוהים של שקיפות, יושר לב ללא רבב וכישרון לבחור צוות עבודה שענה על הסטנדרטים הגבוהים שהוא הציב ובהם עמד בעצמו.
הוא עשה הכל בחיוך, בשרמנטיות אצילית ובחוש הומור שהיו חלק בלתי נפרד מאישיותו, נינוח ומשוחרר מכל מתח בכל מצב.
                              
שנים רבות לא נפגשו דרכינו אך כשברכתי אותו ביום הולדתו התשעים חשתי בהתרגשותו לזכר ימים עברו.


כחבר וכמפקד אזכור אותו תמיד כאיש שנסך בנו פקודיו השראה אמיתית למלא בהצלחה כל משימה שהוטלה עלינו בצה"ל.

יהי זכרו ברוך
אל"מ (מיל) אברהם בן עמי