הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהמיכה שגריר נולד בשם מיכאל שווגר להוריו קרל ויהודית שווגר, שגרו ברחוב בישופשטראסה (Bishofstrasse) בעיר לינץ שבאוסטריה (באותו רחוב גרה גם משפחתו של אדולף אייכמן[1]). בגיל 9 חודשים עלה לארץ וגדל בקיבוץ חפציבה עד שהיה בן 6, ואחר-כך בתל אביב ובחולון. עם גיוסו לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר שחרורו היה חבר קיבוץ הראל מ-1955 עד 1960. מאז שנות השישים גר בשכונת אבו טור בירושלים. למיכה שני בנים, אורון וחגי, וארבעה נכדים. אשתו, עליזה שגריר, נרצחה בפיגוע טרור בפריז.[2]ב-1980.
שגריר עסק בעיתונות ככתב בעל המשמר (1958 - 1959), בגלי צה"ל ובקול ישראל, שם שימש גם כעורך חדשות (1960 - 1964). בשנת 1964 נשלח כחבר צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראליתללימודים בלונדון, ב-BBC.
מאמצע שנות ה-60 ועד היום, ביים והפיק עשרות סרטים, והפך להיות מבכירי המפיקים בישראל. בשנים 1968 - 1988 ניהל את חברת "קסטל תקשורת", מחברות ההפקה הגדולות בישראל, שהתמקדה בתחום התיעודי והפיקה מאות סרטים בבימוי יוצרי תעודה מרכזיים: אורי ברבש, רונית ויס-ברקוביץ, נעמי בן נתן שחורי, אורי גולדשטיין, גדעון גנני, אמנון טייטלבוים, אשר טללים, אלי כהן,מיכאל לב-טוב, דוד פרלוב, לינה צ'פלין ועוד.
בשנת 1986 השתתף בסרטו של הבמאי אלי כהן שתי אצבעות מצידון.
מיכה שגריר הוא גיבור סרטו התיעודי של דוד אופק "גבול ונדל"ן", השותף בסרט המחווה עקבות בירושלים (2013).
בשנת 1999 קיבל את התואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים. בשנת 2005 קיבל פרס מפעל חיים של פסטיבל הקולנוע ירושלים.[3] ביולי 2014 ערך בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל ערב הוקרה למיכה שגריר במסגרת פסטיבל הקולנוע של סינמטק ירושלים.[4]
נפטר ממחלת הסרטן ב-4 בפברואר 2015. תרם את גופו למדע.
מקור הטקסט ויקפדיה
שלח לחבר