הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהAVRI ROBERT SHACHAM, Kosice, 14.11.1931- Tel-Aviv, 7.5.2013
נולד ב- 14 בנובמבר 1931, בבניין שבעבר היה ארמון אַנְדראַשי שבקוֹשִיצֶה, צ'כוסלובקיה, בשם רוברט שווארץ,
בן יחיד לזולטאַן (זולי) וגרטרודה (גרטי) שווארץ.
ב- 1939, עקב הגזרות הראשונות נגד יהודים, המשפחה עברה להתגורר בבודפשט, הונגריה. בזמן המלחמה הוא היה בגטו
בבודפשט, ולמרבה המזל הוא והוריו ניצלו.
ב- 1946 המשפחה חזרה לסלובקיה, לעיר מארטין, וב- 1947 אברי נדבק ברעיון הציוני, הפסיק את לימודיו והצטרף להכשרה
של השומר הצעיר הנקראת "מיהה" בעיר הולדתו קושיצ'ה.
ב- 1948 עבר עם ה"מיהה" לברטיסלבה.
ב- 1949 עלה ארצה עם חבורה מגובשת של 60 בני נוער באוניה "גלילה" והגיע ארצה ב- 29 באפריל 1949.
החבורה קראה לעצמה בשם "אל-על" (טרם הקמת חברת התעופה הישראלית) ונשלחה לקיבוץ מענית.
שם אברי בילה את שש השנים הראשונות בישראל. עם העלייה לישראל עיברת את שמו ל"אברי שחם".
בהמשך עלו אחריו ארצה גם הוריו. שהתגוררו בתחילה בהרצלייה ואח"כ בתל אביב.
ב- 1955 עבר לגור בתל אביב, עבד בדפוס לווין – אפשטיין ופרסם מאמרים בירחון "מדע לנוער" ובירחון
"על המשמר". במקביל היה פעיל במפ"ם ואח"כ במר"צ.
ב- 1964 התחתן עם מרגלית לבית וויצנהאוזן, עולה חדשה מהולנד, ועבר עמה לגור ברמת אביב.
יחד הקימו משפחה ונולדו להם 3 ילדים: ליאורה, גליה ויואב ושישה נכדים – תומר, איל, טל, שי, גיל ודור .
בשנת 1968 התחיל לעבוד במחלקת ההנדסה בחברת התעופה הלאומית - אל על.
כשיצא לגמלאות המשיך לעבוד באל על בחוזה שנתי מתמשך עד יומו האחרון.
אברי היה אדם פעיל מאוד עד יומו האחרון. מלבד עבודתו באל-על, חייו היו עשירים בחיי חברה, תרבות ומשפחה,
בכתיבה ובקריאה בשפות שונות, בטיולים בארץ ובחו"ל ובהשתתפות פעילה בהפגנות ובפעילויות פוליטיות.
בנוסף הקפיד על יצירה וכתיבה והוציא פרסומים שונים פרי עטו:
- ספר בעברית בשם "סוכריות מפולפלות" שיצא ב- 1998;
- ספר בהונגרית "Itthon- Otthon" ב-2004;
- ספר ביוגרפיה חדש בשם "חיוכים מבעד דמעות" (את הספר שלח לדפוס ממש טרם לכתו מעימנו והוא עתיד לצאת לאור בקרוב);
פרסם מדי שבוע סיפורים ב-3 בלוגים שונים:
- בבלוגיה של תפוז, בעברית, שנקרא "אישית לוחצת" -
http://www.tapuz.co.il/blog/net/userBlog.aspx?FolderName=personagrata - בלוג בהונגרית - http://itthonotthon.blogspot.co.il
- בדיחות באנגלית- http://jokeparade.blogspot.co.il
- תרגם את מחברת המתכונים של אמו, שהיתה כתובה בגרמנית גוטית ובהונגרית ומתכונים אהובים שאביו כתב בסלובקית
וערך אותם בספר בעברית, על מנת שהילדים יזכרו את הסבא וסבתא "לא רק במחשבה, אלא גם בטעם"; - ספר שורשים בו הוא מפרט תאריכים, תמונות, שמות ותעודות של שורשי המשפחה.
מצ"ב קישור לדף שבנה עם קורות חייו באופן כללי בצרוף תמונות משפחתיות
http://avri.tripod.com/homepage.html
ביום שלישי, 7 למאי 2013, כ"ז באייר תשע"ג בשעה 16:55 אברי שחם הלך לעולמו כתוצאה מדום לב פתאומי
העדפות
עריכהב-8 באפריל (לקראת יום השואה) אברי כתב בבלוג שלו:
"הצלתי נובעת ממזל עיוור בלבד, שרדתי, הקמתי משפחה נפלאה,
תרמתי את חלקי הצנוע למדינה וכשיגיע יומי, אמות שבע ימים עם חיוך על שפתיי"
תחומי עניין - Points of interest:
מדע בדיוני, סרטים, מוזיקה, הומור, שפות,גדג'טים,הטבע האנושי וקשרים עם אנשים מתרבויות ומקומות שונים, סְפִּירִיטוּאָלִיזְם.
Science fiction, movies, music, humor, languages, gadgets, spiritualism, human relations
סרטים אהובים - Movies I liked :
- חלף עם הרוח - Gone With the Wind
- חתול שחור חתול לבן - Black Cat White Cat
- כביש מספר 60 - Interstate 60
- מסע בין כוכבים - Star Trek Voyager
- גשר על נהר קוואי - The Bridge on the River Kwai
מוזיקה אהובה - Music I liked:
- הסימפוניות של בטהובן - Beethoven symphonies
- הריקודים ההונגריים של ברהמס - Brahms Hungarian dances
- כרמינה בורנה - Carmina Burana
- מוזיקה צוענית - Gypsy music
- שירי עם - Folkmusic
הספדים
עריכהההספד של מרגלית שחם:
אברישקו היקר שלי ושלנו,
אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה. אנחנו מקווים שכך רצית את ההלוויה שלך: הלוויה אזרחית, עם מוזיקה צוענית.
אנחנו עצובים כי עזבת אותנו מוקדם מידי.
היה נראה כאילו תכננת לצאת מהעולם בשיא שלך.
רצית להספיק כמה שיותר, קראתי לך - Superman
עבדת במשרה מלאה באל-על, עזרת לחברים לתרגם את קורות החיים שלהם מסלובקית ומהונגרית.
כתבת ספר עם הזיכרונות שלך ומצאת הוצאה לאור שתפרסם אותו.
תרגמת את המתכונים מספר הבישול של אמא שלך, ויצרת מהם ספר, על מנת שהילדים יזכרו את ההורים שלך - במחשבה וגם בטעם.
עבדת קשה ובנית את עץ המשפחה שלנו.
פרסמת סיפורים כל שבוע בבלוג בעברית ובהונגרית וגם בדיחות באנגלית.
לכבוד ליום הולדת ה- 80 שלך נסענו עם הילדים לטיול שורשים בהונגריה, סלובקיה וצ'כיה.
השנה נסענו עם הילדים והנכדים לכבוד יום הולדת ה-70 שלי לליל סדר בהולנד, עם המשפחה שלי.
ואחרי זה היה לנו חופש נפלא ביחד בהונגריה ובסלובקיה, שבו ביקרנו את כול המשפחה וחברים ההונגריים, גם כאלה שבדרך כלל אנחנו לא פוגשים, חזרת הביתה מאושר!
והתחלנו לתכנן את חגיגות חתונת הזהב שלנו...
תודה לך על 49 שנים של חיים טובים, מעניינים ומלאי חוויות ביחד, בהם הצלחנו להקים משפחה נפלאה.
היית מלא אנרגיה כל יום עד היום האחרון, תהיה חסר לי ולכולנו.
מאוד אוהבים אותך, תשמור עלינו מלמעלה, מרגלית
ההספד של ליאורה שחם סורני:
כבת הבכורה למשפחת שחם, אני שותפה ב-46 השנים האחרונות למשפחה וגאה להיות חלק מהמשפחה הזו.
ככל שאני מתבגרת אני מעריכה יותר את מי שאתה ולאן שהגעת, למרות החוויות הקשות שעברת בתקופת השואה.
מדהים אותי איך הצלחת, למרות החוויות הקשות, להקים, וגם לשמר, בית ומשפחה לתפארת.
הזוגיות שלך ושל אמא ואורך החיים שלכם שימשו עבורי השראה תמיד.
הצלחתם היטב לשלב בין כל העולמות – עבודה, עזרה הדדית, מעורבות פוליטית, אהבת הארץ, אהבת הידע ואהבת החיים.
נשתדל להמשיך במורשת הזו שהנחלת לנו.
אבא, אוהב אותך ואזכור אותך תמיד, ליאורה
ההספד של גליה שחם:
אבא,
כולנו המומים מלכתך הפתאומית ועדיין לא מצליחים לעכל שאתה עם כל שמחת החיים המדבקת שלך, הסקרנות, ההרפתקנות, ההומור והאכפתיות והחיוך שובה הלב שלך לא תהיה עוד עימנו.
בבלוג שלך בתפוז בלוג מספר 400, במאמר בנושא השואה, ב- 8 לאפריל כתבת:
"שרדתי, הקמתי משפחה נפלאה, תרמתי את חלקי הצנוע למדינה ולאנושות וכשיגיע יומי, אמות שבע ימים עם חיוך על שפתי."
ובכן אף אחד לא שיער שהגיע יומך ולך כמו תמיד עוד היו המון משימות באמתחתך, אבל אכן נפרדת מהעולם לאחר 82 וחצי שנים בחיוך על שפתך כפי שחפצת ולא ידעת אפילו דקת סבל.
אבא, אתה ואמא השכלתם ליצור משפחה מגובשת ואוהבת, תומכת ומפרגנת אחד לשני,
בחמישה ימים ולילות האחרונים נאלצנו לבחון את אותו גיבוש ואכן הצלחנו לפעול יחד בצורה יוצאת מן הכלל.
החודשיים האחרונים היו עמוסים באירועים מגבשים בארץ ובעולם שהאירוע האחרון היה סעודת לייל שישי יחד עם המשפחה, שמחה וטעימה בא לא היה אפילו שמץ של סימן לבאות.
יצרת קשרים חמים של חברויות אמת בכל העולם! שמשת אוזן קשבת לכל המעוניין בהרבה סבלנות ואורך רוח, קיר הפייסבוק שלך והמייל מופץ בהודעות מחברים מעריצים המומים אוהבים וכואבים את הפרידה.
נולדתי 7 ימים בהפרש ממך, עקרבית כמוך ותמיד צחקתם שאני מתנת היומולדת שלך ואת ימי ההולדת חגגנו תמיד יחד, גם את המראה ירשתי ממך, אבל בעיקר הרבה תובנות וערכים לחיים-
אמפטיה, אהבה, כבוד וההקשבה לזולת, נימוסים והליכות, הדבקת אותי ביצר ההרפתקנות, שמחת החיים, האנרגיה הבלתי נידלת שלך (ביומולדת 80 רצית שנקנה לך רולר בליידס ולנסוע לחופשת סקי עם יואבי), בהנאה ממטעמי החיים -אוכל, טעמים חדשים והתנסויות חדשות, סרטים, מוזיקה ועוד', באומנות האישית שפיתחת -הדיוק לפרטים הקטנים - לכל מילה, רווח, פסיק,
ההערכה לשפה הכתובה, האחריות אישית וערבות הדדית. במסירות שלך בטיפול בהוריך בהיותך בן יחיד באהבה רבה עד יומם האחרון.
אבל הכי חשוב הוכחת לי שוב ושוב שאתה שם בשבילי, לא משנה מה יקרה!!
אבא אהב את החיים והיה חדור אופטימיות הוא נהנה ומיצה כל רגע ורגע בחייו ואנו נמשיך את מורשתו!
לסיום -רציתי לסיים את ההספד בבדיחה טובה של אבא שכן חייו היו טבולים בהומור וכל אירוע היה משלב בדיחה טובה,
ביום שני האחרון, חזרת משבועיים מהונגריה, התקשרת וסיפרת לי חוויות וכולך היית משולהב וצוחק, אמרתי לך שמזמן לא שמעתי אותך כל כך מאושר! סיפרתי לך שפגשתי מישהו חדש נחמד, גרוש עם 2 ילדים ואני יוצאת איתו, אבא ענה "ידעתי תמיד שאת טובת לב, אבל לא עד כדי כך, למה שתרצי לצאת עם מישהו שאשתו גירשה אותו??!!!"
אתגעגע עד מאוד אבא אהוב שלי, השארת חור שלא ניתן למלא!!! גליה
ההספד של יואב:
אבא יקר,
הלכת לנו פתאום ללא כל התראה מוקדמת.
לא היתה לנו הזדמנות להפרד כמו שצריך, ואפילו לא נתת לנו שום רמז שהסוף מתקרב.
האמת בחרת לך עיתוי לא רע בכלל, לא מזמן חזרנו מטיול שורשים בהולנד, אחרי ששנה שעברה היינו בטיול שורשים נוסף בהונגריה, סלובקיה וצ'כיה, אתה בדיוק חזרת מהחופשה השנתית שלך בהונגריה, דאגת שכולם יהיו בארץ, ושאף אחד לא יהיה עסוק, נראה כאילו היה חשוב לך לסמן V על כמה נושאים לפני שאתה הולך מאיתנו.
האמת אבא, החור שאתה משאיר גדול מאוד.
מי ייספר לי בהתלהבות על אפליקציות חדשות ומעניינות לסמארטפון? מי יילמד אותי לעבוד על כל תוכנה חדשה שאני מתקין במחשב?
אתה מעודכן בכל טכנולוגיה חדשנית שיוצאת לשוק,
מתעניין בכל גאדג'ט, בכל טרנד או חידוש כאילו היית סטודנט צעיר.
בזמן שבני גילך ואפילו כאלה שחצי מגילך כבר מזמן מסתפקים בישן, אתה לא מפסיק להשתדרג, להתחדש ולהתעדכן, אפילו הנכדים שלך מעריצים אותך על הבקיאות בכל החידושים.
לא יאומן איך עבדת יום יום באל-על עד שבוע שעבר, איך היית כ"כ חיוני למערכת עד שלא היו מוכנים לוותר עליך ועל כישוריך, נראה כאילו הגיל לעולם לא השפיע עליך. כולנו היינו בטוחים שתהייה איתנו עוד שנים רבות וארוכות.
אבא, לא היה קל לראות אותך בימים האחרונים בבית החולים, זה בכלל לא היית אתה שם. אנחנו רגילים לראות אותך תמיד שמח, פעיל ואקטיבי, תמיד היה לך מה להגיד בכל נושא. פתאום ישבנו לידך ארבעה ימים והיית דומם, אני מאוד מקווה שלא סבלת יותר מידי בימים האחרונים.
אל תדאג אבא, לא נזכור אותך כפי שהיית בימיך האחרונים בבית החולים, נזכור אותך לנצח יפה וחייכן בדיוק כמו בתמונה שהעלת לפייסבוק רק לפני שבוע מהטיול בהונגריה.
אבא, רציתי להגיד לך שהבחירה שלך באמא לפני 50 שנה היתה בחירה מוצלחת ביותר.
טיילתם יחד ברחבי העולם, רכשתם לכם מליון חברים ומכרים בכל מקום אפשרי והקמתם יחד משפחה נהדרת.
אנחנו מבטיחים לקחת איתנו לשנים ולדורות הבאים המון ממך, מערכיך ומנהגך.
אני לא יכול להבטיח לך שארוחת צהריים בשרית תוגש כל יום באחת בדיוק, אבל כל היתר בהחלט נשתדל...
אבא, רציתי שתדע שאמא, בימים האחרונים הפגינה אומץ ונחישות שראויה להערצה. היא הוכיחה לנו שוב עד כמה היא גדולה מהחיים וכמה חכם היית שבחרת בה כאשתך. היא היתה חזקה, לא נשברה אפילו לא לרגע, הייתה בשליטה מלאה של המצב, כל הזמן היתה אופטימית והסתכלה על חצי הכוס המלאה.
כל הכבוד לך אמא, את נותנת לנו כח רב.
אבא, נוח על משכבך בשלום, אנחנו נתגעגע אליך מאוד, תחסר לנו בכל יום. היית יקר לנו מאוד, היית אדם יקר לרבים בעולם הזה, ואין לי ספק שלאן שלא מגיעים בעולם הבא, תהיה גם שם אהוד ונערץ.
שלך באהבה ובהערכה רבה, יואב
ההספד של עמית:
לפני כמה חודשים נחתה על שולחני באופן בלתי צפוי לחלוטין ערמת דפים מודפסים. אני עדיין לא מבינה למה בחרת דווקא בי לקרוא אותם, אבל הייתה לי הזכות לעשות כן.
נחשפתי לסיפור המורכב והמופלא של חייך, על ילדות מאושרת שנקטעה על ידי צל השואה שליווה אותך בגיל ההתבגרות. על העלייה האמיצה לארץ והקליטה בקיבוץ מענית, על הגיוס לצבא...
דרך כך נחשפתי להשפעה העמוקה שהייתה לך על הנקרים בדרכך, ועל חשיבות החברות עבורך. דרך פרקי "מעלית הזמן" בספרך הבנתי עד כמה אתה מיישם את אמונותיך בחיי היומיום, את הקשרים שאתה שומר קרוב ועל הגיגים שעולים לך מתקריות יומיומיות שאחרים היו חולפים על פניהן.
בחיי שאני תוהה- למה בחרת דווקא בי להיחשף לעולמך ולסיפור חייך? מהקריאה בספר נחוור לי שיש אנשים רבים בעולמך ואני מניחה שרבים מה מבינים בספרות יותר ממני, אז למה דווקא אני?
כבר כשהחזרתי לך את הטיוטה עם התיקונים וההערות שאינני מאמינה שהענקת לי את הזכות לסמן על דפי סיפור חייך, הודיתי לך עמוקות על ההזדמנות המופלאה הזו, ועכשיו אני מפנימה את חשיבותה עוד יותר.
ברגע הבשורה הכואבת נתתי לה לחלחל לתוכי, וחשבתי לעצמי- לכמה מהאנשים שבחיי נחשפתי מא' עד ת'? גם את חבריי הקרובים ביותר אינני מכירה ברמה בה הכרתי אותך דרך סיפורך.
אני מוקירה אותך על הרגע ההוא בו מצאתי את ערמת הדפים על שולחני.
אני מוקירה אותך על המשפחה המדהימה והעוטפת- "שבט שחם" שהקמת יחד עם מרגלית, שמאז מותם של אידה וישראל ז"ל הייתם כמו סבא וסבתא בשבילי.
ומעבר לרצף הכרונולוגי של חייך, גיליתי את התחביבים וההנאות הקטנות שלך, את הסודות הקטנים שאדם לרוב שומר בינו לבינו. ובעיקר- את הנדיבות שלך לסובבים אותך ואת הראייה החיובית לאין שיעור, אופטימיות נצחית, אינסופית ומידבקת.
הפעלתנות שלך ליוותה אותך עד הרגע האחרון. באמת, עד לרגע האחרון עוד היו לך שאיפות ורצונות, דברים שיש להספיק לראות ולחוות ולהגשים. מוטיבציה שיכלה להספיק לאנשים רבים הייתה בך בלבד. לעולם לא משתעמם ולא נח.
וכעת, כשהגעת למנוחת עולמים, אני כותבת שורות אלו בחוסר הבנה של המציאות בה אתה אינך. כותבת מילים אלו בתחושה שאני הולכת לקרוא אותן לך כפי שקראתי אני את מילותייך. אני לא מעכלת את הצורך שנכפה עליי- להפרד.
נדירים האנשים שאפשר להסתכל על חייהם ולראות בדיוק כיצד הם מיצו כל רגע עד תום. אבל אתה, אברי, אחד מהם. וזה אחד הדברים שאני מאמצת ממך אל עצמי ואל חיי- לעולם לא להפסיק לחלום ולהגשים. לחיות חיים מלאים ומרגשים, וללכת מהעולם עם חיוך על פניי בידיעה שעשיתי הכל.
נוח על משכבך בשלום. עמית
שלח לחבר