הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהרון היה ילד אהוב, יפה תואר, תמיד מוקף בחברים עם חיוך כובש. הוא היה חכם, כריזמטי ודומיננטי מאוד. הוא תמיד ידע להנות, לבלות ומאוד אהב לטייל בעולם וללכת למסיבות. אי אפשר היה לא לאהוב אותו, הוא תמיד היה שמח, תמיד צחק והצחיק את כולם. היה אפשר לצחוק איתו וגם לדבר איתו שיחות מהלב. רון רצה להיות עורך דין ואהב כדורגל, הוא היה מלא בביטחון עצמי, בוגר אבל עדיין ילד.
רון נולד בפתח תקווה ב-1 באוגוסט 2004 וגדל בישוב להבים.
בילדותו למד בבית הספר הקהילתי ממלכתי להבים. הוא היה ילד עדין, עם הרבה דמיון ואהב דינוזאורים ואת ונום.
בהמשך למד בבית הספר החקלאי אשל הנשיא וסיים אותו בהצטיינות.
כתוצאה מהתקף אסטמה קשה הוריד פרופיל צבאי ובמקום לוחם שירת במפקדת תאום וקישור.
בבוקר ה-7 באוקטובר 2023 רון, בן 19, שהה בבסיס מת"ק עזה, בו סגר שבת. בשעה 6:30 שלח סרטונים והודעות לקבוצת הווטצאפ המשפחתית שהבסיס תחת מתקפת טילים מסיבית וחצי שעה לאחר מכן כתב "חמאס חודרים לבסיס". הוריו שאלו אם יש כוח צבאי, אמר שאין, וששומע קולות בערבית. מאותו רגע התכתב עם אמו, כתב לה שהוא במיגונית, שאל אותה מה לעשות ולבסוף בהודעה "ביי אמא אני אוהב אתכם❤️❤️❤️❤️❤️ זהו זה הם פה, נגמר".
כמה שעות לאחר מכן פורסמו מספר סרטונים שלו חטוף בחיים ולא פצוע, מובל לרצועת עזה על ידי מחבלים חמושים.
במהלך שהותו בשבי היה חשש כבד לחייו בשל היותו חולה אסתמה.
התקבל פלייר מהחמאס שמזהיר שהחטופים יהרגו על ידי מדינת ישראל, ובו מופיעה תמונה של רון.
ב-14 בדצמבר 2023 חולצה גופתו ממנהרת חמאס בעיר ג'באליה לשטח ישראל במבצע צבאי.
ההלוויה התקיימה יום לאחר מכן ביישוב להבים.
למשפחה נמסר תחילה שרון נרצח על ידי מחבלים אך בהמשך צה"ל הודיע שהוא לא מכחיש שהוא נהרג בפעולה צבאית לחיסול בכיר חמאס, שבוצעה ב-10 בנובמבר 2023.
יום לאחר השבעה פורסם סרטון מהשבי שבו רון ושני החטופים שהיו איתו, נראים בחיים במצב טוב.
משפט מייצג "אל תדאגי, יהיה בסדר. סמכי עליי..."
העדפות
עריכהרון אהב את קבוצת הכדורגל ברצלונה ואינטר מיאמי (בגלל מסי), מנצ'סטר יונייטד. העריץ במיוחד את מסי, רונאלדו ואמבפה. הוא זכה ביומולדת 18 לראות משחק של מסי ואמבפה בישראל. הוא אהב לאכול במסעדת קמפאיי בבאר שבע. כשהיה קטן כתב סדרות ספרי קומיקס על גיבורי על שהמציא ועל החתולה שלו. ראה בעיקר סרטי אקשן ואימה, ראה הרבה נטפליקס אבל הכי אהב שובר שורות, וויקינגים ולוציפר. הוא מאוד אהב גם את הסדרה THE BOYS ובתקופה האחרונה סיפר בהתרגשות שהיא ממש טובה ומצחיקה. היה לרון ניסיון התמצות מטורף בכל מקום שהיה בו, ידע להסתדר בארץ ובחו"ל ולהגיע לאיפה שהוא צריך בלי שום בעיה. למשל, כשהיה עם משפחתו בפירנצה, הלך לאיצטדיון כדורגל לבד בלי שום התייעצות.
זֶהוּ זֶה, נִגְמַר/לִימוֹר אִילָן
תָּמִיד הָיִיתָ בַּר מַזָּל, טִפּוּס כָּזֶה שׂוֹרֵד
אָז לָמָּה הוּא פִּתְאוֹם אָזַל, וְהַמָּסָךְ יוֹרֵד
חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ מָלֵא שִׂמְחָה, חָבֵר אֱמֶת אוֹהֵב
אֵיךְ כָּל פִּסַּת תִּיעוּד שֶׁלְּךָ, קוֹרַעַת לִי תַּ'לֵב.
[פִּזְמוֹן] זֶהוּ זֶה, נִגְמַר, הֱיֵה שָׁלוֹם רוֹן
הַגּוּף מִשְׁתּוֹקֵק לְחִיבּוּק אַחֲרוֹן
הַמַּבָּט הַמַּמְזֵרִי, כְּמוֹ נִשְׁקָף מֵהַזָּרִים
אַתָּה כָּל-כָּךְ חַי בְּתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן.
דָּאַגְנוּ אֵיךְ לְלֹא מַשְׁאֵף אַתָּה בִּכְלָל נוֹשֵׁם
עַכְשָׁו נוֹתְרוּ רַק שְׁאִיפוֹת, בְּלִי לְהִתְגַּשֵּׁם.
כְּבָר לֹא תִּהְיֶה פְּרַקְלִיט מֻכְשָׁר, וְגַם לֹא מְהַנְדֵּס
עָשִׂינוּ כָּל מָה שֶׁאֶפְשָׁר, אַךְ לֹא קָרָה הַנֵּס.
[פִּזְמוֹן] זֶהוּ זֶה, נִגְמַר...
זֶה לֹא הוֹגֵן, זֶה לֹא הוֹגֵן, לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהָגֵן
לִשְׁמֹר וּלְחַבֵּק בִּשְׁעַת צָרָה
רוֹנְצ'וּק, הָאוֹבְדָן קָשֶׁה
אֲבָל נַכִּיר תּוֹדָה עַל ש...בְּךָ זָכִינוּ לִתְקוּפָה קְצָרָה.
[פִּזְמוֹן] זֶהוּ זֶה, נִגְמַר...
כֹּה בּוֹגֵר אַךְ רַק יַלְדּוֹן, אֵיךְ נִקְטַפְתְּ בְּזָדוֹן
אַתָּה כָּל-כָּךְ חַי בְּתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן
תַּגִּיד לִי שֶׁתַּחְזֹר מָחָר.
"זֶהוּ זֶה, הֵם פֹּה. נִגְמַר".
אתרי הנצחה
Facebook מעין אמא של רון
https://www.facebook.com/maayan.sherman.1
remember.ron.sherman Instagram
remember.ron.sherman Youtube
https://m.youtube.com/@RememberRonSherman/featured
leomessi Tiktok עמוד שרון העלה בו על כדורגל עם מילוני צפיות שעכשיו הנצחה
https://www.tiktok.com/@leomessi_il?lang=he-IL
remember.ron.sherman Instagram
WIkipedia רון שרמן
https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%9E%D7%9F#%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94
הספדים
עריכההספד הלוויה-עדן, אחותו של רון
רון, אח אהוב שלי. הילד עם החיוך הכי יפה בעולם והעיניים הכי טובות שיש. 70 יום שאנחנו מפחדים מהדפיקה בדלת עם הבשורה הקשה. הסיוט הכי גדול שלנו התגשם. אחריי שקיבלנו את הבשורה הנוראית ניסיתי להיות חזקה בשביל אמא ואבא, אבל לא הצלחתי. נישברתי. אבל אני מבטיחה לך שמעכשיו אני אהיה יותר חזקה. היום בבוקר אחריי הבשורה שממנה הכי פחדנו אמא אמרה לי: "איך הוא אהב אותך, היה בינכם קשר מיוחד" כעסתי עליה כי לא הייתי מוכנה שידברו עלייך בלשון עבר. כל כך רציתי להאמין שתחזור אלינו. אני לא באמת מעכלת. אני מפחדת מהיום שבו אני אגיע לגיל 20 ואז אני אהיה יותר גדולה ממך, כי איך זה הגיוני שאני אהיה יותר גדולה ממך הרי אתה תמיד מעיף אותי באוויר ומייעץ לי מהניסיון שלך. אי אפשר אפילו לתאר אותך במילים למי שלא מכיר אותך כי כל המילים הטובות בעולם לא יספיקו בשביל לתאר אותך. כל היום למרות שכבר פירסמו בכל מקום את מה שקרה עדיין הייתה בי תקווה שאולי זאת טעות, אולי פספסו ובסוף כן ניפגש ואני אחבק אותך חזק ולא אשחרר. אני מקווה שאתה שומר עלי ועל כולנו מלמעלה. אני מעדיפה לזכור אותך עם החיוך הכובש שלך ולא עם הפרצוף המבוהל מהסרטון של החטיפה. אתה פשוט ילד מלאך שהפך למלאך בשמיים. אוהבת אותך לתמיד עדן אחותך הקטנה❤
הספד הלוויה-דן, אחיו של רון
רון אחי האהוב, 70 יום אנחנו מחכים לך שתצא מהגיהנום הזה שנלקחת אליו. מי יודע מה עברת וכמה סבל חווית. הפחד שלך בעיניים בסרטונים ריסק אותי. אבל מה שחשוב זה שעכשיו זה נגמר, כמו שכתבת. העולם הוא מקום אכזר שלא נותן לאנשים תמימים וטובים כמוך הזדמנות לגדול, להגשים חלומות, להקים משפחה. אתה היית בן אדם מדהים אוהב מלא בחברים חכם דעתן ומצחיק, אני לא מסוגל לדמיין את החיים שלי בלעדיך, ועם העובדה שאתה לא תוכל להמשיך את שלך, כי אני יודע שהם היו יכולים להיות מדהימים. רק כמה ימים לפני ה7.10 שיחקתי איתך בפלייסטיישן החדש והרגשתי שחזרנו לשחק כמו שהיינו קטנים, כל כך התגעגעתי לזה, רציתי שנשחק שוב.
הספד יום 30-מעין, אמו של רון
רונצ'וק, כשהיית קטן סדרת הסרטים האהובה עליך היתה הטרילוגיה של פארק היורה של סטיבן שפילברג. צפינו בזה יחד עשרות אולי מאות פעמים. למי שלא ראה מסופר שם על מפלצות צמאות דם שגודלו, טופחו והואכלו עי אנשים תאבי שררה ובצע שכל מה שעמד לנגד עיניהם זה הרווח האישי והשרידות האישית שלהם.. הם בנו גדרות אלקטרוניות מתוחכמות סביב המפלצות והביאו בהמוניהם ילדים ואנשים תמימים שיהיו לידן תוך הבטחה שהכל בסדר ואין חשש ותוך עשיית רווח אישי כספי ופוליטי מהמצב הנתון. אני זוכרת איך הכרת את שמות כל המפלצות מגיל 5 בערך וכשהטירקס פרץ את הגדר צעקת באימה מהולה בצחוק כי ידעת שזה רק סרט ובמציאות אין דברים כאלה. אין סיכוי שאנשים שנתנו להם את האמון שלנו שיגנו עליך ימעלו באמון הזה .. אבל בסרט היה ברור לכולם שמי שהיה אחראי לטבח זה לאו דווקא המפלצות צמאות הדם, המהונדסות גנטית וחסרות הרגש - אלא אותם בני האדם שהביאו לטיפוח שלהן והפקירו את התושבים, החיילים והאזרחים התמימים שהובאו בכוונה להיות במחיצתן. אותם בני אדם שלא ראו בעיניים כלום מלבד הון כספי, פוליטי או רווח אישי ואם היה צריך להפקיר חלק מבני הערובה שנקלעו לתוך התופת - לא היתה להם שום בעיה מצפונית לעשות זאת. "תהיה דילמה קורעת לב'" אמר ראש המלל צחי הנגבי כשנשאל מה יקרה אם יגיעו למצב שבו חטופים יקיפו בכיר בחמאס או טירקס אכזר לשם האנלוגיה-שצריך יהיה לחסל. עד אותה אמירה שלו בתכנית פגוש את העיתונות ניסיתי להאמין לשקרים שהלעיטו אותנו. כל חברי הקבינט ושאר שלל האלופים איתם נפגשנו. אחרי ששמעתי את דבריו הבנתי שאתה אבוד. המפלצות האמיתיות יושבות מחוץ לגדרות ואחראיות על חייך שהפקירו במו ידיהם. "חמאס הוא נכס" - כך הגדיר ב-2015 ח"כ בצלאל סמוטריץ' את ארגון הטרור באולפן פתוח בערוץ הכנסת. בפגישה הראשונה שלי עם גל הירש במטה החטופים בשבוע הראשון לאחר החטיפה בפורום של 15 משפחות נוספות קמתי ושאלתי אותו האם החליטו לוותר על החיילים. הוא הגיב בשפת גוף של כעס, קם על רגליו ויצא מהחדר, בדרך החוצה לחש באוזני "בחיים לא.." לא האמנתי לו . יום לאחר הבאת גופתך לארץ הוא הגיע אלינו לבית וכמו שאר הקצינים והאלופים שהגיעו סיפר לנו שאתם "נרצחתם עי החמאס" .לא היה הסבר. לא אמרו איך. עד אותו יום מקולל הוסבר לנו במשך יותר מחודשיים שאתם האתרוגים שהחמאס ישמור עליכם מכל משמר כי הרי נחטפתם בחיים והוחזקתם בחיים שבועות ארוכים למטרה אחת - להחזיר אותכם בחיים כדי לקבל משהו בתמורה. לא דאגנו לך בשבי. ידענו שאתה עשוי מהחמורים הנכונים. ידענו מסרטונים שהחמאס סיפק לנו שנחטפת חי ולא פצוע וידענו שאם יש מישהו במשפחה שמסוגל להתמודד עם מחבלים או מפלצות מכל סוג - זה אתה. אלוף העולם בתקשורת עם אנשים וחיות. יודע לשרוד בתנאי קיצון ולזרום ולהסתדר בכל סיטואציה הזויה וקיצונית ככל שתהיה. יודע לסובב את כולם במטרה אחת - לנצח ולהשיג את המטרה. והמטרה הפעם היתה הקרב על חייך וחיי חבריך. אתה הרי באמת לא יודע להפסיד אף פעם. תמיד ניצחת בכל מצב (לכן גם ידענו תמיד שתהיה עורך דין מצליח, ואתה הסכמת איתנו). אבל עם החלטות ממשלת המחדל צמאת תאוות הנקם והשבת הכבוד העצמי שנרמס בעיקר של שר הביטחון שכשל, תאוות השררה, ההישרדות הפוליטית האישית של מי שעומד בראשות הממשלה הכושלת ומסתבר היום שקיבל מידע על התקפה אפשרית ולא עשה כלום חוץ מלהמשיך להילחם על הרפורמה המשפטית שלו עם אוסף הרפש האנושי שסבב אותו ועדיין סובב - עם כל זה לא יכולת להתמודד.. זה היה גדול עליך. מי רצח אותך, איך ומה סיבת הרצח? אין לנו תשובות. ע"פ הפתולוג שבדק אותך גופתך נמצאה שלמה, ללא סימני מכות, ללא פגע, ללא פצעי ירי וללא שברים בCT שעשו לך. נשארנו עם יותר שאלות מתשובות. מה קרה לך? למה לא הוציאו אותך מהבור בזמן? אחד האלופים בשבעה אמר לי שהוא וניצן אלון ידעו איפה אתם בכל רגע נתון. ראש אכא אמר שהופתע כששמע שהגופות שהובאו לארץ הן שלכם כי ידע שאתם בחיים.. העובדה שנאמר לנו תחילה שנרצחתם עי החמאס גרם לי לתהיות שכן זה לא הסתדר עם כל ההבטחות והתחזיות שהוסברו לנו במשך חודשיים על ידי כל המומחים מטעם הצבא וגם לא על מה שידעתי על האופי שלך.. אלוף העולם בתקשורת עם אנשים. גם עם מפלצות. לא ישנתי שבועיים מהמחשבות מה עשו לך המפלצות, איפה פגעו בך, איך רצחו אותך ואז שבועיים אחכ נאמר לנו שבעצם אין סיבת רצח. לא מוצאים. ואז שוב מחשבות רעות חדשות.. מי באמת רצח את רון שלנו ,למה ואיך נתנו לו לגווע מצמא או מחוסר חמצן אם ידעו שהוא שם.. למה לא חילצו אותם? אנחנו חודש מהבאת הגופה לארץ ,חודש מנתיחת הגופה של חברך שנמצא מת איתך וטרם נמצא הזמן למישהו מהאחראים לטבח לתת לנו הסבר לסיבת המוות. האם ננטשתם עי המחבלים ללא מים נעולים בפיר? האם צהל חיבל בגנרטורים מספקי החמצן במטרה לחסל את כל מי שהיה במנהרות בג'בליה כולל החטופים? כמה ימים גוועתם מרעב צמא או חוסר חמצן עד המוות?ולמה לא ניסו לחלץ אתכם אם ננטשתם שם.. 3 חטופים זה מחיר סביר אולי. אנחנו לא יודעים.. כי לא מספרים לנו. בבארי בבית של פסי ז"ל הקריבו 13 חטופים עפי הדיווחים.. אז מה זה 3? ביאושי מחוסר התשובות פניתי לאסטרולוגית קבלית ידועה שלדבריה ב 5.11. ידעת כבר בוודאות שאתה הולך למות וב 12.11 החזרת נשמתך לבורא. 7 ימים של גיהנום.. אשמח לשמוע שהיא טעתה. אתה שילמת את מחיר ההפקרות, השררה והגאווה של כל מי שעמד בראשות ממשלת המחדל, שעכשיו חבריה עסוקים גם בהתנפלות על כספים קואליציונים למשרדים מיותרים שמאיישים אנשים מיותרים ותאבי בצע במקום לעזור למי שצריך באמת-למילואימניקים, למפונים ולמשפחות הנרצחים שחרב עליהם עולמם. קיווינו שבני גנץ שכל כך הערכת והספקת גם להצביע לו בבחירות היחידות שהצבעת בהן כי עברת את גיל 18 יציל את חייך - אך טעינו. אתה הופקרת והוקרבת על מזבח הקונספציה והרשלנות הפושעת של כל בחירי הצבא שכל כך הערצת והממשלה האיומה בתולדות ישראל. כולנו, ביחד עם עוד רבים במדינה שלנו, נשלם את המחיר הזה עד יומנו האחרון. ראיתי את ראומה קדם שאיבדה את ביתה תמר, חתנה ג'ון ושלושת נכדיה ארבל, שחר ועומר שנרצחו כולם בארוע ההפקרות הגדול בהסטוריה של העם שלנו - עומדת מול שר הביטחון (או יותר נכון שר האין ביטחון ) ולוחשת לו "איפה הייתם? למה הפקרתם ככה? למה לא הרמתם טלפון יום קודם שייתפנו כולם.. כי הרי ידעתם." "זה לא גזרה" אמרה "זה אנשים שלא מילאו את תפקידם".. והוא עומד מולה לא מגיב .כמו בול עץ נטול רגשות. ובנימה אישית- ולא בגלל שאתה הבן שלי. מדינת ישראל איבדה נכס יקר מפז. אין הרבה אנשים כמוך. אתה היית מגיע לאן שהיית רוצה. המדינה שלנו צריכה כל כך אנשים איכותיים כמוך עם יכולות כמו שלך, יושרה כמו שלך, כריזמה וכושר מנהיגות כמו שלך, אהבת הארץ והמדינה והערכה לצהל כמו שלך, בטחון עצמי, חוכמה, יכולת תקשורתית וחברית נדירה ויחד עם זאת תמימות נערית כמו שלך.. תמימות ששילמת עליה בחייך.. הלואי שנצליח לקום מהשבר הענק הזה שנפער בחיינו ושתאיר לנו את הדרך שלך איך להמשיך הלאה ואיך לדעת לחיות למרות הכאב הבלתי הגיוני הזה.. כי את מי אשאל עכשיו אם היועץ שלי שפותר לי כל בעיה בשניות-איננו פה. אהוב שלי. גאווה שלי. סליחה שלא הבנתי את גודל הארוע כשביקשת את עזרתי באותו בוקר שחור כשיצאת עם חולצת טישרט ומכנסיים קצרים מהמיטה שלך במת"ק למיגונית לקול הפגזים והטילים. מצד שני בזכות העצה שלי-יצאת ממהבסיס על הרגליים, כשאתה בריא ושלם וכך נשארת ע"פ סרטוני החמאס כמה שבועות אחר כך. סמכתי עליך שתשרוד שם. אבל לצערי גם סמכתי על צוות הרשלנים תאבי הנקם וחסרי המצפון שידע להבטיח לי הבטחות שווא אבל שלא הוכיחו עצמם ראויים לאחריות שנתתי להם. הפקירו אותך פעמיים. ואז הקריבו אותך. מבטך מלא האימה מרגעי החטיפה ירדוף אותי עד יומי האחרון. ראית את חבריך אור, לידור ואמיל זל נרצחים מול עיניך והבנת שאתה לא תצא מזה בחיים. נוח על משכבך בשלום ילד שלי. לנצח תהיה חלק מאיתנו. אני אוהבת אותך עד השמיים ובחזרה. תודה לכל הלוחמים הנועזים שמחרפים במקום הארור הזה את נפשם מדי יום. ליבנו עם משפחות הנופלים שגם הם שילמו את המחיר היקר מכל על הכשלון המדיני והמודיעיני. תודה מיוחדת להרבה אנשים טובים שסייעו רבות שחלקם אנחנו כלל לא הכרנו ובמיוחד תודה לפרנציסקוס שגריר ארגנטינה בישראל ונשיא ארגנטינה היוצא שעזרו לנו תמכו בנו וסייעו ככל יכולתם. החזרת כל החטופים בחיים חייבת להיות מטרת העל של המלחמה. לא בארונות. אלא בחיים. אחרת אין פה עתיד מוסרי. ועוד דבר אחרון, לפני האזכרה היתה התעקשות מסוימת של משרד הביטחון לרשום על הקבר "נפל בקרב". "באיזה קרב "שאלתי.. לא ידעו לענות ואמרו שזה לצורך כבוד המת. לא הסכמתי כמובן. אבל במחשבה שניה, רון אכן נפל בקרב. בקרב ההשרדות הפוליטי של אדם שחירב את המדינה שלנו.
הספד יום 30-אלכס, אביו של רון
רון. כמעט חודש מאז אותה ידיעה ששינתה את חיינו לעד. אותו צילצול בשבע בבוקר שלא הותיר מקום לספק. כמעט חודש שאנחנו מתקשים לעכל את העובדה שלא תגיע הביתה, לא נבלה זמן ביחד בארוחות שישי, לא נצפה בך מסיים צבא, מטייל בעולם, מתחיל לימודים אקדמאים, עובד ומקים משפחה. זה כבר לא יקרה. רון, רבות דובר על החיוך המקסים שלך ונועם הליכותיך. כבשת את ליבם של רבים מאוד, גם כאלה שלא הכירו אותך אלא דרך התמונות, הסרטונים והסיפור האישי שלך המסופר דרך העיניים האוהבות שלי, של אמא, של דן ושל עדן. אלפים רבים קיוו, התפללו לסיום אחר אך התקווה התנפצה ביום שישי ה15 לדצמבר. רון, החמאס אחראי למותך, למרות שלא נמצאו על גופך סימני אלימות, נותרת לבדך בסביבה שאינה מאפשרת חיים. ללא מים, ללא אויר לנשימה. נשכחת במעמקי האדמה הארורה של עזה וקיווית עד הרגע האחרון שצהל הגדול והחזק יגיע לחלץ אותך. זה לא קרה. אנחנו חווים היום שבר גדול. אתה שילמת בחייך את מחיר המחדל הנוראי של מדינת ישראל. נחטפת ונהרגת ואיש לא בא להושיע. נותרנו כאן בלעדיך, כואבים והמומים. קמים כל יום מחדש ושוב מכה בנו הידיעה שזה לא חלום בלהות. זה אמיתי. אתה עדיין איננו ולא תחזור. בלתי נתפס. פשוט עצוב ובלתי נתפס.
הספד יום 30-עדן, אחותו של רון
כבר חודש מאז הלוויה ובערך 100 ימים שלא ראיתי אותך ואני איכשהו עדיין מחכה לך שתחזור. הלב לא מצליח לעכל שאתה לא פה. אמא אומרת שהדבר היחיד שכואב לך עכשיו זה הכאב שלנו על זה שאתה לא פה ובגלל זה אנחנו צריכים להיות שמחים בשבילך. אני מרגישה אותך איתי כל הזמן ואני מקווה שאתה שומר עלינו מלמעלה. הלב שלי קרוע לחתיכות. כל כך מוזר לי לחשוב שהבן אדם שהכי ידע לחיות את החיים לא פה יותר. מאז השבעה באוקטובר אנחנו כבר לא עושים ארוחות שישי יותר ועוד כל כך הרבה דברים שעשינו ביחד כמשפחה. זה פשוט קשה מידי כשאתה לא פה. מהשבעה באוקטובר אמרתי לאמא: "אמא, אם יש מישהו בעולם הזה שמספיק חזק בשביל לעבור את זה אז זה רון", איך הייתי בטוחה שתחזור אלינו בגלל האופי החזק הזה שלך. הייתי בטוחה שאפילו למחבלים האלה גרמת לחבב אותך. כבר דמיינתי את הסיפורים שתספר לנו על השבי, שלמדת ערבית וששיחקת שש בש עם ניק, תמיר ואולי אפילו עם המחבלים. משהו בי מת מאז שהלכת. אין שנייה ביום ובלילה שאני לא חושבת עלייך. לא מזמן היינו בחדר שלך סידרנו וניקינו אותו קצת. התחלקנו אני ודן עם הבגדים מהארון שלך כי אנחנו רוצים להרגיש שאתה עדיין איתנו וזה קצת עוזר לנו. שום דבר לא מצליח למלא את החלל הענק הזה שהשארת בלב שלי. אני כל כך מצטערת שלא אמרתי לך מספיק כמה אני אוהבת אותך וכמה שאתה חשוב לי. אני כל כך מתגעגעת לדבר איתך, להתייעץ איתך, לריב איתך מכות, להתחרות איתך במלא תחרויות מטופשות שאתה תמיד מנצח בהן ולצחוקים שלנו. הבנת אותי והיה לנו קשר כל כל מיוחד. תמיד הערצתי אותך ותמיד היית ותמיד תהיה המודל לחיקוי שלי, למדתי ממך כל כך הרבה. אני מודה על הזכות להיות אחותך ושזכיתי לגדול איתך💞 אני לא יכולה בכלל להתחיל לחשוב על מה שעברת מהשבעה באוקטובר עד הסוף, אבל לפחות עכשיו אני יודעת שאתה כבר לא סובל יותר. תנוח על משכבך בשלום. אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח אח שלי❤
הספד יום 30-דן, אחיו של רון
רון, גדלנו יחד שיחקנו יחד והתבגרנו. הלוואי והייתי זוכה להכיר אותך יותר לעומקמה שבטח היה קורהאם לא היית נלקח מאיתנו. לא היה חסר לך כלום, רק התחלת את החיים שנגזלו ממך בצורה כל כך לא הוגנת וצודקת. מקווה שלא סבלת, גם ברגעיך האחרונים. בכל תמונה רואים את החיוך שמראה איזה בן אדם טוב הייתרוצה להנות מהחיים ולעשות טוב. כמה נלחמנו עליך שתחזור. כמה קיווינו שתצא משם כי ידענו שאתה חזק חכם ובוגר שיודע להסתדר. כולם אמרו שישמרו עליך, והם לא שמרו. אני עדיין לא באמת קולט שאתה כבר לא איתנו ושאתה לא תחזור עוד מעט מלא בחוויות וסיפורים מהשבי שתדע להוציא מהם הומור. תמיד ידעת להסתדר לא משנה איפה אתה, כמו ששם הסתדרת אבל בסוף זה כבר לא היה תלוי בך. גם בצבא בסוף הסתדרת בבסיס עם החברים שזה היה בשבילך הכי חשוב. אתה תמיד תהיה אצלי בלב, אני אהיה חזק בשבילך ולעולם לא אשכח אותך ותמיד אוהב אותך, אלמד להעריך את החיים ולהנות מהם כמוך.
הספד יום 30-רם, דודו של רון
רון היקר, בשבילך הייתי דודי רם. בשבילי היית מלאך יפה תואר, בוגר ומוכשר, נעים הליכות, משכמך ומעלה, נדיר ומיוחד. ואין מי שיגיד ומי שיענה לנו למה ומדוע או איך ומתי. רון, אתה פרח, פרח נדיר ביופיו שקטפו לנו אותו מוקדם כל כך. אמרו לנו שישמרו עליך אמרו שאתה יהלום ובגדו בנו. רון אתה חסר לנו מאוד ואת חסרונך קשה להכיל. נוח לך על משכבך ילד, אל תדאג יותר. סבא אריה ימצא אותך והכל יהיה בסדר. הכל יהיה בסדר.
שלח לחבר