הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהאברון גדל בתל אביב, בן לרוקח שנולד בפולין ועלה מצרפת ואמא שנולדה ברוסיה ועלתה מבלגיה. בביתו ספג את ההערכה לאוכל ולחומרי גלם איכותיים.
אברון היה בעתודה האקדמית, במסגרתה עשה תואר בכלכלה ובחלק משירותו הצבאי היה עורך כתב העת "מערכות שריון". את הקריירה העיתונאית שלו התחיל ב-1970ככתב כלכלי בעיתון "מעריב". טומי לפיד, שהיה אחד מעורכי העיתון, הקים מוסף בשם "פנאי" והציע לאברון לכתוב על אוכל. שם פרסם בין השאר כתבות על אוכל לאכשר, דבר חדשני ולא מקובל באותם זמנים, במדור לו קרא לפיד "כך הם אוכלים".
בסוף שנות ה-70 פתח את מסעדת "הקיוסק" בנוה צדק, בתחילה היכן שהיה תיאטרון נווה צדק, חלק מהמלצריות היו שחקניות בתיאטרון, ואחר-כך עבר למקום שבו נמצאת היום מסעדת "בליני" בתחומי "מרכז סוזן דלל". המסעדה הקטנה, שהייתה למעשה חדר אחד עם תנור, כיור ודלפק, נחשבה חדשנית והציגה לראשונה בישראל את נתח הרוסטביף שהפך פופולרי במספר רב של מסעדות ומעדניות בהמשך. במסעדה עבד עם אברון בבישול וניהול המסעדה חיים כהן, שלימים התפרסם כאחד השפים הבכירים בארץ.
עם הקמת העיתון "חדשות" בשנת 1984 צירף אותו העורך הכלכלי, שלמה פרנקל, לעיתון. אברון היה עיתונאי שטח וסיקר בין השאר את משפט הרצח יערי-גרנות, ונשלח לברלין על-מנת לסקר את נפילת חומת ברלין. בתוך המדור הכלכלי הופיע מדי יום קטע בן 400 מילים שכינו "טלנובלה", מעין סיפור בלשי צהוב, ששילב רכילויות כלכליות, שמבוססות על המציאות.
במקביל להיותו כתב כלכלי ב"חדשות" היה אברון גם כתב אוכל ובעל טור קבוע בעתון, בעתון כתבה גם העיתונאית דליה פן לרנר, שפרסמה בעיקר מתכונים. כתיבתו של אברון הייתה חדשנית בזמנו והתאפיינה ביחס נהנתני ואירוטי למאכלים, הוא פרסם סיפורי אוכל וביקורת מסעדות. תחילת דרכו של ישראל אהרוני הייתה בטורו של אברון, בו הייתה לו פינה בשם "ביקורת ממתקים", הוא היה כותב בהומור על חטיפים חדשים שיצאו לשוק.
בשנת 1987 פרסם ביחד עם ישראל אהרוני את הספר "מבשלים בשר", שהיה המדריך המקיף הראשון בארץ לבחירה, טיפול ובישול של נתחי בשר שונים. בשנת 1989 פרסמו השניים את הספר "בישול איטלקי", שהתאפיין בתיאור כולל של המטבח האיטלקי, הרכבת המנות ומתכונים מסורתיים. הספר הווה פריצת דרך בשל הצילומים המרהיבים של הצלם נלי שפר ושילובם באופן אינטגרלי בספר.
ב-15 בדצמבר 1995 פתח יחד עם ציפורה אסף, חברתו עוד מימי בית-הספר העממי, את מסעדת "יועזר בר יין" ברחוב יועזר איש הבירה ביפו. המסעדה נפתחה בקונספט של בית יין והציעה לסועדיה מגוון רחב של יינות מן העולם, פרי התמחותו של אברון לאורך השנים. עם הזמן העשיר אברון את תפריט המזון וכלל מנות בשר שהתפרסמו בפשטותן ואיכותן. המסעדה פעילה עד היום (אוקטובר 2011) בבעלותם של אברון וציפורה אסף.
בשל חדשנותו לאורך השנים תואר שאול אברון בפי שפים ועיתונאי מזון רבים כפורץ דרך, מחנך ואושייה קולינרית. מסעדתו "יועזר בר יין" הפכה מקום מפגש לקהילת הבשלנים בישראל, שדאגו לפרגן לו ולעשייתו הקולינריתלאורך השנים בביקורות חיוביות. יחד עם זאת נמתחה בעבר ביקורת על אהדה לא לגמרי עניינית למסעדתו של אברון בידי ידידיו השפים והמבקרים.
מקור
הטקסט מובא בהתאם להסכם השיתוף ההוגן של ויקיפדיה
הספדים
עריכה שאול היקר,את היועזר הכרתי באיחור קל, רק בשנת 1999, אז נתוודעתי לראשונה ליכולות הבישול שלך, וספק אם זכרת, גם היכולות הורבאליות והאנושיות העצומות שבך. היית חבר, אוזן קשבת, מזור לגוף ולנפש, והאוכל המשובח שלך גילם בתוכו את כל המרכיבים האלו, באהבה ענקית וחדשנות מתמדת. אתגעגע עד בלי סוף.
שלח לחבר