הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהמוזיקאי בריטי, שהתפרסם בתור סולנה הכריזמטי של להקת קווין.
מרקיורי היה מהמוזיקאים הבולטים של המאה העשרים. הוא ניכר בקולו העוצמתי, תנועתו הבימתית ומקוריות תכניו וגישת הביצוע שלו. הוא היה אחד מכותבי השירים הפוריים ביותר של קווין, ובין להיטיו: Love of My Life, Bohemian Rhapsody, Don't Stop Me Now, ו-We Are the Champions.
מותו של מרקיורי ממחלת האיידס הגביר את המודעות לגבי המחלה אף על פי שהוא הודה בנשאותו יום אחד בלבד לפני מותו.
תולדות חייו
פרדי מרקיורי נולד בסטון טאון שבזנזיבר בשם פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (בגוג'ראטית: ફારોખ બલ્સારા). הוריו, בומי וג'ר בולסרה היו בני הדת הזורואסטריות ממוצא הודי. למרקיורי אחות צעירה ממנו בשם קשמירה בולסרה-קוק. המשפחה היגרה מהודו לזנזיבר, כיוון שאביו היה רואה חשבון במשרד המושבות הבריטי שם.
בצעירותו, נשלח מרקיורי לפנימייה הקתולית "סנט פיטר" ליד בומביי (כיום מומבאי) שבהודו, שם קיבל את ההכשרה המוזיקלית הראשונה שלו כשלמד נגינה על פסנתר בגיל 11. בבומביי גם רכש את הניסיון הראשוני של הופעה על במה, יחד עם להקתו The Hectics. מרקיורי שהה בהודו ברוב ילדותו וגר אצל סבתו ודודתו. הוא סיים את לימודיו בבית הספר העל יסודי "סנט מרי" בטרם חזר לזנזיבר.
לאחר המהפכה בזנזיבר בשנת 1964 נאלצו מרקיורי ומשפחתו להימלט לבריטניה, שם השלים תואר באמנות ועיצוב גרפי. כישורים אלה היו לו לתועלת כאשר עיצב את הלוגו המפורסם של קווין כעבור מספר שנים.
מרקיורי נותר אזרח בריטי עד סוף חייו.
הופעתו והשתתפותו בקווין
בשנת 1971 זומן מרקיורי על ידי חברו ללימודי האמנות והשותף שלו לחדר במכללה, טים סטאפל, להחליף אותו בתור הסולן בלהקתו, "Smile", שם פעלו הגיטריסט בריאן מיי והמתופף רוג'ר טיילור. עם צירופו ללהקה ומאוחר יותר גם של הבסיסט ג'ון דיקון, תפס מרקיורי את הפיקוד בתור הדמות המובילה והססגונית. הוא הציע להחליף את שם הלהקה ל-Queen, ועם הזמן המוניטין של הלהקה התעצם.
עם מנעד ווקאלי רחב, וטכניקה אופראית במידת מה, היה מרקיורי לאחד מהזמרים המגוונים ובעלי הטכניקה הטובה ביותר בתחום הפופ והרוק שפרסמו את קווין. בנוסף ליכולותיו הווקאליות, הוא נודע בתור "חיית במה", מה שפרסם את ההופעות של הלהקה. הוא נהג להופיע בתלבושות ססגוניות ושערורייתיות לא פחות, שרמזו רבות על נטייתו המינית, שבה מעולם לא הודה באופן רשמי, ובשילוב עם האנרגיה המתפרצת שלו על הבמה, נחשב לאחד המבצעים האגדיים בעולם המוזיקה. מה ששמר על מוניטין זה לכל אורך הקריירה שלו היה האופן שבו הוא התאים את עצמו ואת חזותו לכל תקופה: אם בשנות השבעים פיזז על הבמות בשיער ארוך וטייטס הדוק לגופו, בשנות השמונים עשה תפנית חדה לחזות המצ'ואיסטית שהתאימה לתקופה, שכללה שיער קצר ושפם עבות.
כתיבת שירים
על אף שכל חברי קווין לקחו חלק פעיל בכתיבת השירים, כתיבתו של מרקיורי הייתה הדומיננטית והייחודית ביותר, מפגינה השפעה של מגוון מקורות שונים, ממוזיקה קלאסית עם נגיעות אינדיבידואליות במלודיה, בהרמוניה, ובתזמור מסובך, ועד רוק כבד. במספר מהלחנים הפופולריים והעשויים היטב של מרקיורי, הוא סיפק את כל ערוצי הקולות, דבר שהתבטא באיזון מוזיקלי מלוטש, שהיה באותו זמן חסר-תקדים.
קווין החלה להשתמש בהקלטות חוזרות של קולות ("הכפלת" קולות) באופן רציני, באלבום השני שלהם, Queen II, שכלל את המוזיקה של מרקיורי בלבד על הצד השני של התקליט (או רצועות 6-11 בגרסת התקליטור). מאזינים רבים מזהים את Bohemian Rhapsody כפסגה של השגיו המוזיקליים, אם כי ניתן למצוא את השורשים של השיר ביצירות מוקדמות ופחות ידועות של הלהקה, כגון: "My Fairy King", "The March Of The Black Queen" ועוד יצירות רבות שנכתבו על ידי מרקיורי.
קריירת סולו
בנוסף לעבודתו עם קווין, הוציא לאור מרקיורי שני אלבומי סולו: "Mr. Bad Guy" ב-1985, ו-"Barcelona" ב-1988, שלא נחשבו להצלחה מסחרית. "ברצלונה" היה בשיתוף זמרת הסופרן הקטלאנית מונסראט קאבאייה, והיה אחד מהאלבומים הראשונים ששילב אלמנטים של מוזיקת פופ ואופרה. כמו כן, שיר הנושא מהאלבום היווה את שיר הפתיחה לאולימפיאדת ברצלונה (1992). אחד מלהיטיו בתור זמר סולו היה גרסת כיסוי לשיר "The Great Pretender", אך לאחר מותו זכה לראשונה במקום הראשון במצעד עם גרסת רימיקס לשיר "Living On My Own", שזכה להצלחה אדירה בבריטניה.
קאבאייה אמרה על מרקיורי: "הוא לא היה רק זמר רוק, הוא היה מוזיקאי עם יכולות הלחנה יוצאות דופן. הוא גילה דרך חדשה לשלב סגנונות מוזיקה שונים ביחד, והוא האדם הראשון והיחיד שביצע זאת".
בספטמבר 2006 יצא אוסף שכלל בתוכו את קריירת הסולו של מרקיורי בבריטניה לכבוד אירוע יום הולדתו השישים.
במרוצת השנים, אלבומי סולו נדירים של מרקיורי צברו ערך אספנותי. למשל, סינגל בהוצאה יפנית של השיר "Guide Me Home" מ"ברצלונה" שווה היום כ-1,000 £ (1,800 $).
מרקיורי חבר למייקל ג'קסון וביצע אתו מספר שירים שמעולם לא יצאו לאור באופן רשמי, בהם "There Must Be More To Life Than This" ו-"State of Shock". השיר בוצע על ידי מיק ג'אגר וחמישיית ג'קסון. בנוסף, מרקיורי גם תכנן להופיע באלבום המצליח ביותר של מייקל ג'קסון, Thriller, אולם תכנון זה לא יצא לפועל.
חייו האישיים
במהלך שנות ה-70 קיים מערכת יחסים עם בת זוג - מארי אוסטין, שלימים הפכה לידידת נפש למרקיורי, עליה אמר: "כל המאהבים שלי שאלו אותי מדוע הם לא יוכלו לקחת את מקומה של מארי, אבל זה פשוט בלתי אפשרי. חברת האמת היחידה שלי זו מארי ואני לא רוצה אף אחד אחר במקומה. בשבילי, היא תמיד הייתה כמו אשתי והחברות בינינו תמיד הייתה כמו נישואין. יש לנו אמון זה בזה, וזה מספיק לי. לעולם לא אוכל להתאהב בגבר באותו אופן שהתאהבתי במארי".
בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, החל מרקורי לבלות במועדונים הומוסקסואלים בניו יורק וקיים מספר מערכות יחסים קצרות. בשנת 1985 החל במערכת יחסים עם ספר בשם ג'ים הוטון, שאיתו חי במשך 6 השנים האחרונות של חייו ושהיה לצידו בזמן מותו. לדברי הוטון, מרקורי כינה את הוטון "בעלי". לאחר מותו, כתב הוטון ספר חושפני בשם "מרקיורי ואני". למרות הכול, מרקיורי לא הודה מעולם מה היו העדפותיו המיניות ועל כן שאלת נטייתו המינית נשארה פתוחה עד היום.
מרקיורי סבל מהפרעת סגר בשיניו, כתוצאה מארבע שיניים עודפות שהביאו לבלט לסתו העליונה. במשך שנים רצה מרקיורי לטפל בבעיה, ובתחילת הקריירה שלו הוא אמר שלצערו לא היה לו מספיק זמן לטפל בה בעקבות העומס של הקריירה המוזיקלית, והחשש שניתוח עלול היה לפגוע בקולו. בזמן שחייך בראיונות, מרקיורי נהג תכופות להסתיר את פיו עם ידו כדי להסתיר את הפגם.
השפעות מוזיקליות
בתור ילד, הוריו של מרקיורי הקשיבו בעיקר למוזיקה הודית. זמרת הפלייבאק, לאטה מאנגשקר הייתה בין המוזיקאים הראשונים שאת השפעתם ספג.
לאחר המעבר לבריטניה, הפך מרקיורי למעריץ של ג'ימי הנדריקס, הביטלס ,אלוויס פרסלי (שלהיטם הגדול "crazy little thing call love" מהווה מעין מחווה עבורו), לד זפלין. מרקיורי אמר על הנדריקס: "ג'ימי הנדריקס בעל חשיבות אדירה, הוא האליל שלי. הוא סוג של דמות ייצוגית, ומהחזות שלו על הבמה, רואים שמדובר באליל רוק. אין שום דרך להשתוות אליו. או שיש לך את זה או שלא, ובמקרה הזה, לאף אחד אין את מה שיש לו".
דמות אהובה נוספת על מרקיורי הייתה הזמרת והשחקנית לייזה מינלי. בראיון משנת 1975, אמר עליה מרקיורי: "כשמדובר בכישרון טוטלי, הוא נוטף מלייזה. היא שופעת אנרגיות ויכולת עמידות שהיא מקבלת על הבמה, והאופן בו היא נותנת מעצמה לציבור הוא בעל השפעה רבה. יש הרבה מה ללמוד ממנה".
מותו של מרקיורי
לאחר סבב ההופעות הגדול של הלהקה ב-1986 שהסתיים ברצף ההופעות המפורסמות באצטדיון ומבלי ובנבוורת, הפסיקה קווין להופיע לאלתר לאחר שהודיע מרקיורי כי אין בו הכוח לעוד סבב הופעות כה בומבסטי, בעוד הסיבה האמיתית, החשש כי נגיף האיידס שאותו נשא עומד להתפרץ, לא פורסמה.
ב-1987, חלה מרקיורי במחלת האיידס, לאחר שהנגיף התפרץ והחלו לצוץ שמועות על מצבו הבריאותי. על אף שהכריז בעבר כי תוצאות בדיקת האיידס שלו היו שליליות, העיתונות הבריטית רדפה אחריו במשך כל שנותיו האחרונות. השמועות על מצב בריאותו הירוד נמשכו ובוטלו על ידיו פעם אחר פעם, אך העיתונות והקליפים חשפו אדם כחוש ומאופר כבדות, ובקליפ האחרון, These Are The Days Of Our Lives, שצולם כחצי שנה לפני מותו, נראה היה שמצבו הבריאותי היה רע.
לבסוף, ב-23 בנובמבר 1991, פרסם מרקיורי הצהרה לציבור:
"בעקבות ההשערות הרבות שנפוצו בעיתונות במהלך השבועיים האחרונים, אני מבקש בזאת לאשר כי אכן התגלה בי וירוס ה-HIV וכי יש לי איידס. הרגשתי כי נכון יהיה שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת עבור ידידי ומעריצי ברחבי העולם לדעת את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו לרופאי ולרופאים בכל רחבי העולם במאבק כנגד מחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה עבורי ואני ידוע במיאוני להתראיין רבות. אנא הבינו שעמדה זו תישאר בעינה."
קצת יותר מיממה לאחר שחרור ההצהרה, ב-24 בנובמבר 1991, נפטר פרדי מרקיורי בביתו שבקנזינגטון בנוכחות חבריו הקרובים. הוא היה בן 45. סיבת המוות הייתה דלקת ריאות כתוצאה מהאיידס.
על אף שלא רצה בטקס מסורתי, הלווייתו של מרקיורי הועברה בידי כומר זרתוסטראי. גופתו נשרפה, ואין יודעים היכן היא פוזרה, אף על פי שחלק טוענים שבאגם ז'נבה, או בשטח בית הוריו. חברי קווין הנותרים הקימו את "קרן עוף החול של מרקיורי" ללוחמה באיידס, וב-1992, שנה לאחר מותו, ארגנו את "מופע הצדקה של מרקיורי", שמטרתו הייתה להנציח את חייו של מרקיורי ולהרחיב את המודעות בנוגע לאיידס. במופע זה השתתפו לצד חברי הלהקה הנותרים מוזיקאים רבים מן השורה הראשונה, כגון: רוברט פלאנט, מטאליקה, רוג'ר דלטרי, אנני לנוקס, אלטון ג'ון, Guns N' Roses, דייוויד בואי, בוב גלדוף, ג'ורג' מייקל ועוד.
מרקיורי הוריש את ביתו לחברתו, מארי אוסטין, שחיה שם עם משפחתה.
מורשתו
- מרקיורי נותר עד היום כדמות פופולרית בבריטניה. בשנת 1999, בסקר המילניום, שבו השתתפו ששה מיליון בריטיים, הוא הגיע למקום ה-14.
- בסקר "מאה הבריטים הגדולים" בשנת 2002, הגיע מרקיורי למקום 58.
- שניים משיריו של מרקיורי,Bohemian Rhapsody ו-We Are The Champions, נבחרו בשני סקרים נפרדים בתור השירים האהובים ביותר בעולם. בסקר אריקסון שהתקיים בין שש מאות אלף איש בשישים ושש מדינות שונות, נבחר We Are The Champions בתור השיר הפופולרי ביותר בעולם. בעוד בסקר של ה"ג'ינס וורלד", נבחר השיר Bohemian Rhapsody בתור השיר הפופולרי ביותר בחמישים השנים האחרונות.
- מרקיורי נבחר במקום הראשון בסקר "מאה הזמרים הגדולים של הרוק" של אגודת מוזיקת האונליין, "DigitalDreamDoor".
- ברשימת "הזמרים הגדולים בשפה האנגלית של המאה העשרים", קיבל מרקיורי את המקום הגבוה ביותר בין זמרי הרוק, במקום החמישי. הוא הגיע למקום השני ברשימת "22 הזמרים האהובים ביותר בעשרים וחמש השנים האחרונות" של ערוץ MTV.
- פרדי מרקיורי גדל בהודו למשפחה זורואסטרית, ועבר לגור באנגליה בגיל 17. לפיכך, הוא נחשב לכוכב הרוק ההודי הראשון, וכן לכוכב הרוק הזורואסטרי הראשון.
- "בול הדואר המלכותי" הכריז שבול המילניום יוקדש לשם הנצחת חייו של פרדי מרקיורי. עד אז, רק בני משפחת המלוכה הבריטית הופיעו על הבולים בבריטניה, ולכן צעד זה היה חסר תקדים והביע כבוד רב והערכה גדולה למפעל חייו של מרקיורי.
ציטוטים
- "פרדי מרקיורי היה כוכב הרוק היחידי שצוין במכתב ההתאבדות של קורט קוביין:
"כבר במשך שנים רבות לא חשתי בהתלהבות הקיימת בשמיעה ויצירה מוזיקלית, בנוסף לקריאה וכתיבה. אני חש אשמה כבדה על כך. לדוגמה, כשאנחנו הולכים אל מאחורי הקלעים והאורות כבים וצרחות הטירוף של הקהל מתחילות, זה לא משפיע עלי באותו אופן כמו על פרדי מרקיורי אשר נראה שאהב זאת ושהתענג מהאהבה וההערצה של הקהל, תכונה אשר אני מעריץ ומקנא בו על כך."
- אקסל רוז היה מעריץ מושבע של פרדי מרקיורי. בציטוט שלו אמר: "אם לא היו לי את מילות השירים של פרדי מרקיורי בילדותי, אני לא יודע היכן הייתי היום. הם לימדו אותי כל מיני צורות מוזיקה, הם פקחו את עיניי. לא היה לי חונך גדול יותר ממנו בכל חיי". רוז גם ביצע את We Will Rock You ואת Bohemian Rhapsody יחד עם אלטון ג'ון במופע ההצדעה לפרדי מרקיורי.
- הזמר והכוכב הבריטי רובי ויליאמס גם כן ידוע בהערצתו לקווין ולמרקיורי בפרט, וביצע גרסת חידוש לשיר We Are The Champions יחד עם שניים מחברי קווין הנותרים, בריאן מיי ורוג'ר טיילור. בנוסף אמר ויליאמס: "פרדי, אם אתה שם איפשהו ואתה רוצה לבחור באיזשהו אמן להעביר לו את יצירתך, בחר בי".
מקור הטקסט מובא בהתאם להסכם השיתוף ההוגן של ויקיפדיה.
שלח לחבר