הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהאינה אברמוב, אמא שלנו, נולדה בבקו, אזרבג'אן, בשנת 1965.
בת ללודמילה לסטובקה ולמנסור חנמומדוב, הוריה התגרשו כשהיתה בת 6, כשמאז, לא היתה בקשר עם אביה.
בשנת 1988 נשאה לחגי אברמוב, כשנה לאחר מכן, נולדה ביתם, ליליה אברמוב.
המשפחה עלתה לארץ בשנת 1993 והתמקמה בעיר בלוד.
בשנת 1995 נפטר חגי, ואינה נותרה אם חד הורית ללא משפחה מהצד שלה בארץ, בגיל 30.
אינה גידלה את שתי בנותיה לבד, בכוחות עצמה, והיא עשתה עבודה מאד טובה - לדעתינו, לפחות ;)
אינה היתה מורה למוזיקה שהכי אהבה בעולם את עבודתה: לעבוד עם ילדים בגנים ובתי ספר, ללמד אותם ריתמוזיקה, לתכנן את השיעורים מבעוד מועד, עד לשעות הקטנות של הלילה. המוזיקה לנצח העניקה לה את המקום שלה, ההשראה להיות מי שהיא בצורה העוצמתית ביותר.
ניגנה בפסנתר ובגיטרה, בעיקר שירים רוסים ישנים, שכולנו הכרנו את המילים שלהם.
החיים של אינה לא היו פשוטים, אך היא אהבה אותם בכל ליבה.
כשחלתה במחלת הסרטן, עשתה את כל מה שביכולתה כדי להמשיך לחיות כרגיל: היה חשוב לה תמיד להרגיש "מי שהיא", עם כל היופי, הטיפוח ושמחת החיים שכל כך אפיינו אותה.
במקביל, עברה אינה תהליכים משמעותיים ועוצמתיים בנוגע לנפש שלה, דרך בה בחרה להתרפא מהמחלה,
כש"תופעת הלוואי" היתה גילוי עצמי של סיפור חיים שלם, של רגשות, תהיות ומחשבות.
של הרוחניות ושל תהליכי הבנה רגשיים ועוצמתיים.
בכל זמן מחלתה, אינה בחרה לעבור שינויים בתזונה, למדה קורסים של תטא הילינג עד לרמה המתקדמת ביותר,
לקחה שיעורי צ'י קונג,
כמו גם טיפלה בעצמה בטיפולים באנרגטיים במרכזים שונים, כשהשיא היה הטיול שלה לסין, באוקטובר 2019,
אליה היא הגיע כדי להתרפא במרכז צ'י קונג עולמי -
כשהרשימה הזו היא רק חלק מהדברים אותם עברה בדרך לריפוי הפנימי שלה.
אינה האמינה בעצמה ובכך שהגוף יכול לפעול לפי סודות הנפש, אם נגלה אותה מספיק.
עד לרגע האחרון, אינה היתה יפה, רגועה ושלווה, מסופקת מהדרך בה עברה בחייה ולרגע לא מאמינה שהסוף קרב,
בשל החיות הרבה שהקרינה החוצה.
לנצח, נזכור אותה ואת ה"תורה" שהיא השאירה מאחוריה: לנצח להקשיב לאינטואיציה הפנימית שלנו ולפעול לפיה,
לא לפחד ללכת בדרך ה"שונה".
להסתכל לתמיד על הכוס המלאה של הדברים ולאהוב את החיים בכל מעודינו,
על ידי כך שנחייה אותם בעוצמה הגבוהה ביותר שקיימת בנו.
העדפות
עריכהמוזיקה אהובה: אלה פוגצ'ובה, QUEEN, מייקל ג'קסון, Boney M, Deep Purple
אחד מהשירים הכי אהובים: Sam Brown - Stop
אהבה מאד קונצרטים, הצגות ותאטרון, מופעי בלט וג'אז.
הליכות בים בשעות הבוקר המוקדמות, ספורט ודיאטות ;)
הספדים
עריכהבאחד מהאישפוזים בבית החולים עם אמא, נתקלנו באחות שטיפלה בה ולמדה עם ביתה הגדולה, ליליה, בבית הספר היסודי.
ההורים של האחות, היו האופטיקאים של המשפחה עם עלייתה לארץ במשך שנים רבות, כך שגם במשפחות הכירו.
האחות (יוליה) זכרה מאד את אינה לטובה, ומאז, ביקרה אותה בכל פעם שיכלה,
התקשרה אליה והיתה מאד שמחה לשמוע ממנה.
כשאינה נפטרה, כתבה יוליה הודעה לזיכרה, אותה הקראנו כהספד בלוויה:
"דווקא בימים כאלה, קשים, כשהתחושה שהמזל לא שיחק לטובתכן,
אני לא מפסיקה לחשוב כמה מזל וזכות אדם צריך כדי לגדול בבית עם אמא כמו אינה.
לא הייתה שיחת טלפון שהיא לא צחקה בה או הצחיקה אותי גם כשהיא היתה כאובה ועייפה.
כמה חוזק פנימי היא תמיד הקרינה. איך בשתי ידיים אם חד הורית השיגה והגיעה לכל כך הרבה.
אמא שלך היא אישיות. אישיות ענקית. אישיות יפה מבפנים וכל כך יפה מבחוץ.
הסתכלתי עליה בעיניים מעריצות. כמה כוח באישה כל כך קטנה! והכל מהול בשקט מופתי.
הייתה בה קבלה עצמית שלה ושל המצב והמחלה, וההומור לא פסק.
מסוג האנשים שאתה רוצה להיות לידם ובסביבתם הרבה. להידבק מהכוח והאופטימיות שלהם.
מהדרך הנכונה להתמודד. מהשקט הפנימי שלהם. מסוג האבידות היקרות והכואבות ביותר שיחסרו.
אמנם לא זכיתן שאמכן תזדקן למול עיניכן, אבל זכיתן באמא מופתית,
שתהיה בשבילכן מצפן בחיים ללכת בדרכים הנכונות
ולהתמודד כמו גדולות גם כשקשה.
ברגעים הכי קשים שלה, היא סחפה והייתה מגנט. כוח והשראה".
אחד לאחד, המילים האלו חדרו לנשמתינו ותיארו את אמא שלנו בצורה הטובה ביותר.
כך נזכור אותה, ונשאב את הכוחות שהתירה אחריה בעולם, לצמוח ולגדול מהנקודה הזו והלאה,
תוך שהזכרון שלה בליבינו, לנצח מחייכת, אאופטימית ושמחה.
שלח לחבר