הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהצייר, פסל וסופר ישראלי.
קורות חייו
נחום גוטמן נולד בשנת 1898 בעיירה טֶלֶנֶשט (Teleneşti) שבבסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית), לסופר שמחה בן-ציון, יליד העיירה אף הוא, ולאשתו רבקה. ב-1903 עבר עם הוריו לאודסה, שם לימד אביו עברית ב"חדר המתוקן". כבר בילדותו חשק גוטמן במקצוע אומנותי.
בשנת 1905 עלתה המשפחה לארץ ישראל. גוטמן חי את שנותיו כילד בשכונת נווה צדק. בתחילה למד גוטמן בבית הספר לבנות בנווה צדק, שאביו שימש בו כמורה, ומאוחר יותר בבית הספר של חברת "עזרה".
בשנת 1910 נפטרה אמו של גוטמן. המשפחה עברה להתגורר בשטח שכונת "אחוזת בית". גוטמן החל ללמוד ב"גימנסיה הרצליה", ששכנה בצמוד לבית המשפחה ברחוב הרצל מס' 3. באותה תקופה למד גוטמן ציור אצל הציירת אירה יאן.
גוטמן הנציח את העיר שנולדה ברישומים ובכתבים, המהווים מקור חשוב לאווירה ששררה אז בעיר המתפתחת. לימים נקרא לעצב את סמלהּ של העיר.
למד אמנות ב"בצלאל" אצל אבל פן וזאב רבן. בשנת 1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התנדב, יחד עם מרבית תלמידי "בצלאל", לגדוד העברי. בשנים 1920–1926 למד אמנות בווינה, בברלין ובפריז.
בשנת 1923 אייר את ספריו של אביו, שיצאו לאור בברלין, ובכך החל פעילות ארוכה של איור ספרי ילדים.
בשובו לארץ ערך תערוכות ציורים והשתתף בתערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד. הוא השתייך, ביחד עם ישראל פלדי, ראובן רובין וציונה תג'ר, לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שנושאי הציור שלהּ היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, ואשר שמה את הדגש על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ, וקיבלה השראה מדמויותיהם של ערביי ארץ ישראל, שאנשי הקבוצה האמינו כי דמותם היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך.
נחום גוטמן אייר את ספריו של חיים נחמן ביאליק, ונחשב לחלוץ איור ספרי הילדים בארץ. אייר במשך עשרות שנים מאות ספרים, כולל ספריו שלו.
בשנת 1928 נשא לאישה את דורה יפה. בשנת 1936 נולד בנם מנחם (חמי).
ב-1931 השתתף בייסוד כתב העת לילדים "דבר לילדים", ובמשך 32 שנה היה חבר במערכת העיתון. הייתה לו פינה קבועה בעיתון, ובה סיפורים בהמשכים שאייר, שקובצו מאוחר יותר לתוך ספריו.
ב-1934 נשלח על ידי עיריית תל אביב לדרום אפריקה לצייר את דיוקנו של יאן סמאטס.
במלחמת העצמאות נילווה אל הלוחמים כצייר צבאי, ורישומיו ראו אור בחוברת "חיות הנגב".
בנוסף לפעילותו כצייר וכסופר עסק גוטמן בעיצוב תפאורה להצגות תיאטרון.
בשנות ה-50 זכה להכרה בינלאומית, ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. כן זכה בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרו "שביל קליפות התפוזים", יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 1976 וחתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978.
בשנת 1966 הכין פסיפס גדול ממדים המתאר תמונות מחיי תל אביב. הפסיפס נמצא על קיר רחבת הכניסה המערבית למגדל שלום.
נחום גוטמן נפטר בעיר תל אביב ב-28 בנובמבר 1980, ונטמן בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בעיר.
ב-1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שבו מוצגות יצירותיו המקוריות בשמן, באקוורל וברישום.
הבמאי יונה זרצקי הפיק סרט על נחום גוטמן.
יצירתו
בציוריו האור והצבע בוהקים. מטרתו לתפוש את מושג האור, ולא זמן מסוים ביום, ועל ידי כך ליצור אווירה ים תיכונית. גוטמן התמקד באדם כנושא המסר, עבודת האדמה חגיגית, הדמות מונומנטלית. המאפיינים הסגנוניים של גוטמן הם:
- דמויות מסיביות, כבדות ומלאות.
- ניגודים צבעוניים חריפים, צבעים טהורים במשטחים רחבים שיוצרים הרמוניה.
- קומפוזיציות פשוטות.
מקור הטקסט מובא בהתאם להסכם השיתוף ההוגן של ויקיפדיה.
שלח לחבר