פרומה מישרים 1932-2020

ביוגרפיה

פרומה נולדה בעיירה פוקשן, בשנת 1932, להורים אייזיק ודבורה רובין ולה שלוש אחיות ואח – דינה, רחל, עידית ודוד.
בילדותה פרצה מלחמת העולם ה- 2. לרוע מזלה שיתפו הרומנים פעולה עם הנאצים, אך המצב בפוקשן לא היה גרוע כמו במחנות הריכוז שהוקמו בגרמניה ובפולין.
על היהודים הייתה חובה לתלות טלאי צהוב על חולצתם, ועליו כתובה המילה JUDE  (בגרמנית זה יהודי). לא היה אפשר לצאת לרחוב ללא הטלאי.
השלטון הנאצי בפוקשן הטיל על היהודים עבודות כפייה במחנות עבודה שהיו פחות "קשים" מדומיהם בשאר מדינות הכיבוש באירופה.
יהודי רומניה חיו בפחד, לא הסתובבו ברחובות וכאשר הלכו להתפלל בבתי הכנסת הרומנים היו מכים אותם.
את קניות האוכל לארוחות היום יום והשבת היו עושים בשעות מיוחדות שהוקצבו לכך.
אביה של פרומה, אייזיק נשלח למחנה עבודה והאם גידלה לבדה את חמשת ילדיה וחגגה עימם לבד את החגים כאשר חג הפסח וליל הסדר זכורים לה במיוחד. בכך ניסו לשמור על יהדותם ומסורת ישראל.
בסיום המלחמה רוסיה שלטה ברומניה ואביה אייזיק שב הביתה חולה מאוד, לאחר תקופה ארוכה בה היה במחנה עבודה.
אביה אייזיק חלה במחלה קשה כיוון שהקפיד על אכילת אוכל כשר בלבד שקשה היה לקבל במחנה העבודה ורצונו העז לשמור על אורח חיים יהודי. ממחלה זו הוא נפטר והוא קבור ברומניה.

עליית פרומה ומשפחתה לישראל מרומניה לאחר סיום מלחמת העולם ה- 2:
העליה לישראל מרומניה החלה בשנים 1882 – 1903, עליית "חובבי ציון"  במסגרת "העלייה הראשונה". יחד עם יהודים ממזרח אירופה בעיקר הקימו 7 מושבות בארץ, כאשר יהודי רומניה הקימו את ראש פינה וזכרון יעקב.
בסיום מלחמת העולם ה- 2 נותרו ברומניה 425,000 יהודים. עד סגירת שערי רומניה עזבו אותה כ- 200,000 יהודים לארץ ישראל, כאשר 100,000 יהודים מהם עלו בשנים בהם סבתי עלתה ארצה (1950 – 1952) ועוד מספר אלפים היגרו למדינות אחרות. עם הצטרפות רומניה למדינות הגוש המזרחי באירופה, היא הייתה נתונה להשפעת ברית המועצות. התקיים בה משטר קומוניסטי, והוא פעל לבולל את היהודים ולהטמיעם בקרב האוכלוסייה הכללית. עקב זאת, רצונם של היהודים לעלות ארצה התגבר וממשלת ישראל פעלה במהירות לעליית הנותרים.
ממשלת רומניה שהייתה נתונה במצב כלכלי קשה, הסכימה לקבל את עליית עליית היהודים לישראל בתנאי שישאירו את רכושם ברומניה, וגבתה תשלום ממדינת ישראל. בהמשך ההגבלות על עליית היהודים גברו והם לא הורשו לעזוב את רומניה עד לשנות ה- 60.
היהודים חולקו לקבוצות לעליה לישראל. אחיותיה של פרומה, עידה ודינה, עלו לישראל בשנת 1946 - לאחר סיום האבל על אבי המשפחה, אייזיק. פרומה, אחיה ואמה נרשמו בקהילה היהודית בתור לעלות לישראל.
בשנת 1950 פרומה, אימה ואחיה קבלו דרכונים ועלו לישראל באונייה.
אחותה רחל, בעלה ובנה הבכור יצחק (על-שם האבא אייזיק) נשארו ועלו לישראל לאחר מספר שנים, ב- 1958.
מנמל קונסטנצה ברומניה עלתה פרומה באונייה "טרנסילבניה" ובה יהודים רבים מאוד.
מביתה לקחה פרומה מזוודה קטנה ובה מעט בגדים עקב מגבלת משקל. כך שאת התכשיטים השאירה המשפחה לשכנים ואת פמוטי השבת השאירה בבית הכנסת בו התפללו.
במהלך השייט נפטרו מספר יהודים ממחלות ומהצפיפות ששררה באונייה.
השמחה של היהודים בראותם את חוף ישראל היתה רבה אולם מהולה בעצב על הסבל הרב שעברו היהודים ברומניה במהלך המלחמה. לאחר עגינת האונייה בנמל חיפה עברה פרומה עם אימה ואחיה לגור אצל אחותה הבכורה דינה ומשפחתה ברחוב בן יהודה בתל אביב בסמוך לים. 

הקליטה והחיים בישראל לאחר העלייה לישראל:
רוב יהדות רומניה, כ- 425,000 איש שנותרו בחיים לאחר השואה, הגיעה למדינת ישראל, כאשר מעטים היגרו לארצות אחרות.
הקהילה של יהודי רומניה בישראל היא אחת מהקהילות האתניות הגדולות. ביוני 1983 היא מנתה 8.5 אחוזים מהיהודים בישראל. יהדות רומניה תרמה תרומה נכבדה להתפתחות היישוב בתקופה החדשה, השתתפה באופן פעיל בבניין ובהגנה, ובפיתוחה הכלכלי של מדינת ישראל.
ההרכב המקצועי של העולים מרומניה: רוב לסוחרים, סוכני מכירות, בעלי מלאכה ועובדים בתעשיה. פחות בעלי מקצועות חופשיים, טכניים וחקלאיים. עולי רומניה נקלטו יותר טוב, בהשוואה ליתר העולים, בתחומי העבודה והדיור ואחוז הירידה שלהם מהארץ הוא נמוך.
מגוריה הראשונים של פרומה בתל אביב היתה בדירה קטנה על הגג בסמוך לים. אימה ואחיה מצאו עבודה במפעל בעיר לפרנס את המשפחה. 
בשנת 1951 קבלה פרומה יחד עם אימה ואחיה דירת שיכון לעולים ביהוד, אשר ננטשה ע"י הערבים שגרו בה עד מלחמת השחרור בשנת 1948 ועולים חדשים רבים עברו לגור בה.
בתקופה זו החיים בארץ היו קשים עקב קליטת יהודים רבים בארץ ע"י תושבים מעטים. החיים ביהוד היו שלווים וצנועים, מוצרי המזון למחייה נרכשו בעזרת תלושים שהוקצו לכל נפש. 
פרומה המשיכה בעבודתה, לפרנסת המשפחה, במפעל בתל אביב למרות המרחק וקשיי הנסיעה.
פרומה התחתנה בשנת 1958 ועברה לגור בעיר רמת גן ונולדו לה שלושת ילדיה: אבי, אדיר ומירה.
אימה ואחיה עזבו את יהוד ועברו לגור בעיר פתח תקוה, בה התחתן אחיה וגם מצא מקום עבודה כחשמלאי בעיריית פתח תקוה.

פרומה, מאז נולדה ברומניה ידעה בחייה הרבה מורדות ועליות. תקופת ילדותה בזמן מלחמת העולם ה- 2, מות אביה ברומניה, העלייה לארץ ישראל עליה חלמה ושמעה סיפורים, קשיי הקליטה בארץ, החיים בישראל, הקמת משפחה בה היא גאה עד מאוד – מראה ומתארת את סיפורו של דור.