ספי ריבלין 1947-2013

ביוגרפיה

יוסף (ספי) ריבלין (7 בנובמבר 1947 – 3 בדצמבר 2013) היה שחקן וקומיקאי ישראלי. חתן "פרס האקדמיה לטלוויזיה" ו"פרס מסך הזהב" על מפעל חיים.

ילדותו ונעוריוריבלין נולד, גדל והתחנך בשכונת נחלת יהודה (כיום חלק מראשון לציון). אביו, ליפא, בן למשפחת משפחת ריבלין היה חבר ברית הציונים הרוויזיוניסטים ברוסיה, ומפקד האצ"ל בראשון לציון. ריבלין שיחק בקבוצות הכדורגל לילדים, נוער ובוגרים של הפועל ראשון לציון.[1]
קריירה בתחום המשחק והבידורתיאטרוןריבלין למד משחק ב"בית צבי" והיה מראשוני שחקני תיאטרון החאן עם הקמתו מחדש בתחילת 1973. ההצגה הראשונה בכיכובו הייתה "משרתם של שני אדונים" של "החאן", בבימוי מייקל אלפרדס, עליה היה מועמד לפרס כינור דוד, ובהצגה "ערוגות החשק" בתיאטרון בימות, לצדטוביה צפיר ורבקה מיכאלי. בשנת 1976 שיחק לצד אברהם מור במחזמר "מסעות בנימין השלישי". המחזמר עצמו לא הצליח מבחינה מסחרית, אולם שירי נעמי שמר ששובצו בו ("שלג על עירי", "שירת העשבים", "סימן שעוד לא הגענו" ועוד) זכו לפרסום רחב.‏[2] לאורך השנים המשיך לשחק בהצגות תיאטרון, רובן קומדיות. בשנת 2007 שיחק בהצגה "כלוב העליזים" לצדו של ישראל פוליאקוב. בספטמבר 2010 חזר להופיע בתיאטרון, בהצגה "גיבורים" בהבימה, עם יוסי פולק ואהרון אלמוג.
מופעי בידורריבלין העלה את מופע הקומדיה "אגדות האחים גרימברג" מאת דני רווה ואת המופע רב המכר "אישתי ברירת קנס".‏[3] בשנת 1997 העלה מופע יחיד בשם "זיכרונות מפפריקה" בשיתוף עם התיאטרון העממי א. דשא (פשנל) ויוכלמן-אשר הפקות.‏[4] בשנת 2002 שיחק במחזמר "שלגייה".‏[3]בנוסף, הנחה שני פסטיגלים – ב-1989, לצד ציפי שביט וחנה לסלאו, וב-1993, לצד חני נחמיאס.
טלוויזיהריבלין החל בקריירה בטלוויזיה לאחר שמוטי קירשנבאום צירף אותו לתוכנית הסאטירה "ניקוי ראש" בהמלצתו של טוביה צפיר. משנת 1975 עד1981 שיחק עם שלמה ניצן וציפי מור בתוכנית הילדים של הטלוויזיה החינוכית "רגע עם דודלי", שם גילם את דמותו הפרועה של "פיסטוק". לאחר שצילומי התוכנית הסתיימו, הופיע יחד עם ציפי מור בתוכנית "בבית של פיסטוק", שבה גילם את הדמות הראשית. השתתף בתפקיד "סולו" בתוכנית "סולו" שעסקה בכלי המוזיקה השונים. בתוכנית "זהו זה!" הגיש סדרה של פינות חידה קבועות, שברובן שיחק לצד שולה חן. המפורסמות שבפינות אלה הן הפינה הלשונית שבה גילמו ריבלין וחן שני שכנים המתווכחים על המרפסת, "נח רב-מוח" - בלש הלבוש כמו שרלוק הולמס ו-"מוקש" – בהשראת תוכנית הראיונות "מוקד"‏[5] – בה גילם תפקיד כפול: ספי גאון ויוסף עילוי. ריבלין הנחה גם שעשועון ילדים טלוויזיוני בשם "שניים בראש אחד" לצדו של הפנטומימאי חנוך רוזן (שהופיע כדמות בשם "פנטו").
בשנת 1985 שיחק ריבלין תפקיד מרכזי, לצד ג'וליאן שגרן במיני-סדרה הקומית "התזמורת". שגרן שיחק את מנצח התזמורת וריבלין את עוזרו האישי. למיני-סדרה היו עשרה פרקים והשתתפו בה שחקנים מובילים כמו ישראל גוריון, מיקי קם, רולנדה שגרן, מוני מושונוב, מוסקו אלקלעי, גידי גובשהסכימו להופיע בה כניצבים. התוכנית זכתה בפרס "ורד הזהב" בתחרות במונטרה שבשווייץ.‏[3]
בשנים 1987–1988 השתתף בתוכנית הילדים המצליחה "הופה היי", שבה גילם תפקידים שונים (כגון: טרזן הישראלי, ספי לוקס רופא העיניים, כבאי ראשון שמשון ועוד), ובנוסף הופיע יחד אתם ועם עירית ענבי במופע של הופה היי. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים הגיש לצד אבי אתגר את "מוצ"ש", שבה גילם את המלצר הארגנטינאי עמנואל וכן דמויות נוספות שהמפורסמת בהן היא יוסהההף – בעל שאשתו (השחקנית יעל עמית) עושה בו כרצונה ומאמללת את חייו.
בשנת 1990 השתתף בתוכנית הילדים "ציפי בלי הפסקה" לצדה של ציפי שביט, וגילם בה את שבתאי השרת ואת אדריאן המוכר של הקיוסק.
לאחר עליית ערוץ 2 לאוויר, כיכב ריבלין בתכניות הטלוויזיה "איצ'ה" (1994–1997), שזכתה להצלחה רבה, ו"ספי" (1998–1999), שלמעשה היו דומות לסדרות אחרות בעולם – "הכל נשאר במשפחה" ו"מיסטר בין" בהתאמה.
בשנות התשעים המאוחרות השתתף בשתי תוכניות של ערוץ הספורט על כדורגל אנגלי: "מסע הקסם המסתורי" עם אבי מלר ו"אימפריית הדשא" עם מודי בר און. בנוסף, היה חבר בפאנל "הדקה ה-91", תוכנית הכדורגל עם יורם ארבל ששודרה בערוץ 2.
מסוף שנות השמונים ובאמצע שנות התשעים השתתף ריבלין בפרסומות של הגרלת הלוטו של מפעל הפיס.
בשנת 2002 השתתף בתוכנית "אופסייד" בערוץ הספורט, בה הופיע בחיקויים של דמויות מעולם הכדורגל.
ב-2005–2006 הנחה את תוכנית האירוח "בא רגוע" בערוץ 1, השתתף כשחקן אורח בתוכנית הבידור "הרצועה". ב-2006 הופיע בסדרה "אלביס".
בקולנועריבלין הופיע בסרטים "רק היום" (1976), "השועל בלול התרנגולות" (1978), "חסמבה ושודדי הסוסים" (1985) (בתפקיד אלימלך זורקין) ,"השיגעון הגדול" (1986) (תפקיד ראשי), "אחד באפריל" (1989) (לצד ציפי שביט), ו"הסודות" (2007) בבימויו של אבי נשר.
פעילות פוליטיתריבלין השתתף בתשדירי הליכוד במסגרת תעמולת הבחירות לכנסת. בפעם הראשונה במערכת הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, ולאחר מכן במערכת הבחירות לכנסת העשירית ב-1981, בה השתתף בתפקיד קומי במספר מערכונים שאת חלקם אף כתב. יש הטוענים שתרם רבות להצלחת המפלגה בבחירות. בבחירות 1984 השתתף בתשדירי הליכוד אל מול שלישיית הגשש החיוור, אשר ייצגו את המערך. מתשדירים אלו זכורים במיוחד המונולוגים "כן ולא", שלעגו למועמד המערך, שמעון פרס.
ריבלין התמודד בשנת 1998 במקום השני ברשימת "ראשון 2000" למועצת העיר ראשון לציון, בה גר. הסיעה זכתה במנדט אחד בלבד, אך הוא נכנס למועצה בינואר 2003, עם היבחרו של מספר 1 ברשימה, חמי דורון, לכנסת השש עשרה, וכיהן כחבר במועצת העיר באופוזיציה במשך פחות משנה.
בבחירות למועצת העיר בשנת 2008 התמודד בשנית, במסגרת סיעת "פז" בראשות אסף דעבול, כמספר 2 ברשימה. הרשימה קיבלה 4 מנדטים במועצת העיר, וריבלין נבחר למועצת העיר. במשך כשנתיים היה חבר במועצת העיר והחזיק בתיק קשרי הקהילה העירוני.
ב-2008 התמודד בפריימריס לקביעת רשימת הליכוד לכנסת השמונה עשרה,‏[6] אך לא שובץ במקום ריאלי ברשימה.
ב-2013 הוענק לו תואר יקיר העיר ראשון לציון.‏[7]
מחלת הסרטן ופטירתובשנת 1993 החל ריבלין לחוש בבעיות במיתרי הקול והחליט להופיע בטלוויזיה בלבד עד שיחוש טוב יותר. הוא נעדר מבימת התיאטרון למשך שבע שנים‏‏.‏[3] תוכנית הטלוויזיה שלו, "ספי", תוכננה כך שהוא יוכל להימנע מדיבור גם במהלך המשחק בה. בשנת 2007 חשף בתוכנית "עובדה" כי לקה בסרטן הגרון וסיפר כי הוא עובר ניתוחים רבים ואינו מסוגל לעבוד כשחקן. בשנת 2008 התייחס ריבלין למחלה בראיון שנתן ליואב גינאי בתוכנית הטלוויזיה "לגעת ברוח"‏‏.[8] בשנת 2010, לאחר שנה של טיפולים כימותרפיים, הצהיר ריבלין שהחלים מהסרטן. בראיון ל"חדשות 10" סיפר על תהליך ההחלמה הקשה ועל השאיפה שלו שהסיפור האישי יהווה השראה לאחרים שסובלים ממחלת הסרטן.[9] לאחר שמחלתו חזרה עבר בספטמבר 2012 ניתוח בגרונו שבעקבותיו איבד לחלוטין את קולו.
בליל 3 בדצמבר 2013 נפטר ריבלין בבית החולים תל השומר, לאחר שאושפז כשבועיים קודם לכן במחלקת ההוספיס של בית החולים.‏[10]
חיים פרטייםריבלין היה נשוי לרינה ואב לארבעה ילדים. היה תושב שכונת נחלת יהודה בראשון לציון.
מוקור החומר ויקפדיה

צילום יוני המנחם