הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהביוגרפיה
לביא נולד בטריפולי שבלוב לאליהו ומיסה. בגיל שלוש עלה עם משפחתו לישראל. גדל והתחנך בקריית גת. אביו, שעבד כמוהל וכשוחט, נפטר כשלביא היה בן שבע בלבד.
בשנת 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים בה שירת לביא במילואים, הוא לקה בתגובת קרב. במהלך השיקום הוצע ללביא ללמוד משחק. בראשית שנות השמונים, סיים לימודי משחק בסמינר הקיבוצים.
קריירה בקולנוע ובטלוויזיהסרטו הראשון היה הדרמה "מעגלים של שישבת" (1980). כעבור שנתיים (1982) שיחק בסרט "אות קין" מאת ערן פרייס, בבימוי אורי ברבש. בשנת 1983 שיחק בתפקיד מרכזי בסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו", מאת אמנון שמוש, ובסרט "ירוק". בשנת 1984 שיחק בסרט "אני והמאהב של אשתי".
בשנת 1985 שיחק בסרט אותו כתב אסי דיין "בנות" לצד חנה אזולאי הספרי ובסרט "עד סוף הלילה". באותה שנה השתתף בהפקה האמריקאית־ישראלית "להתראות, ניו־יורק" שלעמוס קולק. בשנת 1986 השתתף לצד ניצה שאול ב"פלאש", ובשנת 1987 ב"החולמים", מאת ערן פרייס, בבימוי אורי ברבש, ולצד יוסי גרבר ב"חימו, מלך ירושלים".
בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים שיחק לביא במספר סרטים אמריקאיים־ישראלים, "דד־ליין" (1987) , "אהבה אסורה" (1990), "מצמוץ עין" (1992) ו"המומיה חיה" (1994). בנוסף השתתף ב"זרים בלילה" לצד יעל אבקסיס וב"מנת יתר".
בשנת 1993 שיחק לצד רונית אלקבץ וגילה אלמגור בסרט הקולנוע "שחור", על משחקו זכה בפרס אופיר. בשנת 1994 השתתף בסרט הטלוויזיה של דורון צברי "האח של דריקס". בשנת 1995 כיכב בסדרת הטלוויזיה "המונה דופק". בשנת 1996 כיכב ב"קשר דם" של יקי יושע ובסרטו של משה מזרחי "נשים". על משחקו באחרון זכה בפרס אופיר נוסף עבור התפקיד הראשי.
בשנת 1997 שיחק לצד נתן זהבי ב"שבזי" ובמיני סדרה "קו 300". בשנת 1998 שיחק בסרטו של שמי זרחין "מסוכנת" לצד משה איבגי וגילה אלמגור. באותה שנה שיחק בסרט נוסף בשם "אביו" ובסרט "קרקס פלשתינה" לצדיורם חטב ויבגניה דודינה, ועל משחקו זכה בפרס אופיר נוסף על תפקיד משני.
בשנת 1999 כיכב במיני סדרה "אישה באפור" וב"פרנק סינטרה מת". באותה תקופה שיחק בסרטי הטלוויזיה "משחק חייו" (המבוסס על סיפור חייו של לביא עצמו), "שאכטה", "קמפיין" ו"סיטון" ובסדרת הטלוויזיה "תמונות יפואיות".
בשנת 2002 שיחק בסדרה הדרמה "תיק סגור, בסרט "תחרה" ובסדרה טיפול נמרץ. ב-2003 שיחק בטלנובלה החרדית הראשונה "החצר", בתפקיד האדמו"ר, ובסרטו שלעמוס גיתאי "עלילה". באותה שנה החל לשחק בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה". בשנת 2004 שיחק בסרט נוסף של עמוס גיתאי, "הארץ המובטחת". ב-2005 השתתף בסדרה "כתב פלילי" ושיחק בסרטו של חיים בוזגלו "הרס". באותה שנה שיחק בסרט "שושלת שוורץ", בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן" ובסרטו של מנחם גולן "ימים של אהבה". בשנת 2006 השתתף ב"מלך של קבצנים". באותה שנה השתתף בעונה השלישית של סדרת הדרמה היומית המוזיקלית "השיר שלנו" בתפקיד אריה וייס. ב-2008השתתף בעונה השנייה של סדרת הילדים "האי", וכן בעונה השנייה של הסדרה "המקום". ב-2009 שיחק בתפקיד אורח בסדרה "החברים של נאור", בה גילם את המאפיונר ריקו קלדרון בפרק האחרון בעונה השנייה לצד איציק כהן.
בשנת 2010 השתתף בסרטו של חיים בוזגלו "כבוד" ובסדרות "15 דקות" ו"מעורב ירושלמי". באותה שנה השתתף גם בסרט "עוד אני הולך", אשר הופץ שבועות ספורים לאחר מותו, וכן במיני-סדרה "אדמה", אשר שודרה בערוץ הוט 3. הסרט "כבוד" בו השתתף, שודר בשנת 2011 בערוץ 10 כסדרת הטלוויזיה "הכבוד של מרציאנו". בטרם מותו הספיק לביא להצטלם גם לסרט נוסף של חיים בוזגלו, "סרק, סרק", אשר יצא לאקרנים בפברואר 2012.
קריירה בתיאטרון
לביא השתתף בעשרות הצגות בתיאטרון הישראלי. בתיאטרון באר שבע שיחק ב"ירח שחור", "איך למדתי לנהוג", "גשם שוטף", "רישיון לחיות", "אצבע אלוהים", "המתחזה", "אשת האופה" "פוטו בגדאד", "לא על זמירים", "המלאך הכחול", "הוא הלך בשדות" ו"החטא ועונשו". בתיאטרון החאן שיחק ב"ציד עכברושים", "אגממנון" ו"מי תהום", בהבימה שיחק ב"מחלקה 3 כיתה 1", "מחזור ו' עד מוות", "סנג'ר", "טירונות", "עולה", "מאחורי הגדר", בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"יצרים", "המלך", "בן חור", "טנזי" ו"תפוחים מן המדבר" ובתיאטרון צוותא שיחק ב"נגמל סיפור חיים" וב"שדות החיטה הנצחיים". זכה בפרס השחקן הטוב יותר בפסטיבל עכו לתיאטרון.
חייו האישיים
לביא היה גרוש מהשחקנית אוולין הגואל ואב לארבעה ילדים מארבע נשים.
פטירתו
עמוס לביא נפטר ב-9 בנובמבר 2010 בבית החולים "איכילוב" בתל אביב, בגיל 57, לאחר שהתמודד עם מחלת סרטן הריאות. נטמן בבית העלמין ירקון.
מקור הטקסט והתמונה באתר זה הם לפי רשיון שימוש הוגן של אתר ויקפדיה .
.jpg)
שלח לחבר