הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהברוריה קופמן (Bruria Kaufman; 21 באוגוסט 1918, ניו יורק - 7 בינואר 2010, ישראל) הייתה פיזיקאית ומתמטיקאית ישראלית-אמריקאית.
קופמן למדה בבית חינוך לילדי עובדים בתל אביב ובגימנסיה הרצליה.
בשנת 1938 קיבלה קופמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים את התואר הראשון, ובשנת 1948 סיימה דוקטורט באוניברסיטת קולומביה. לאחר מכן החלה בפוסט-דוקטורט כחוקרת במכון למחקר מתקדם בעיירה פרינסטון עד שנת 1955, שם עבדה עם ג'ון פון נוימן (בין השנים 1947-1948) ועם אלברט איינשטיין, בין השנים 1950 ועד למותו באפריל 1955, ובכך שימשה כעוזרת המחקר האחרונה של איינשטיין טרם מותו. היא כתבה איתו שני מאמרים, ולאחר מותו אירכבה את רשימותיו ביחד עם המתמיטקאי קורט גדל. באותה שנה נתנה הרצאה בברן, בה סקרה את חזית מחקרו של איינשטיין בנסיון ליצור תורת שדות מאוחדת, שתאחד את כל כוחות הטבע הידועים. סך הכל פורסמו שלושה מאמרים של איינשטיין עם חתימתה המשותפת של קופמן. בשנת 1965, כאשר הובא ארכיונו של איינשטיין לאוניברסיטה העברית, נמתנתה לעבוד יחד עם פרופ' שמואל סמבורסקי על הוצאת כתבי היד המדעיים של איינשטיין.
קופמן חזרה לישראל בשנת 1960 ושימשה כפרופסור במכון ויצמן, עד שנת 1971. מחקרה עסק בתפר בין תורת החבורות ועולם הפיסיקה. לאחר מכן לימדה באוניברסיטת חיפהעד שנת 1988. משנת 1993 שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת אריזונה ובאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1965 היא היתה אחת משתי נשים שהתמנו לועד המנהל של רשות השידור.
קופמן נישאה לבלשן היהודי זליג האריס בדצמבר 1941. בשנת 1996, נישאה לזוכה פרס הנובל בפיזיקה ויליס לאמב, שאותו היא פגשה לראשונה בלימודיהם המשותפים באוניברסיטת קולומביה בשנת 1941, אולם נישואים אלה הסתיימו בגירושין. קופמן הייתה חברת קיבוץ משמר העמק. בדצמבר 1948, חתמה ביחד עם איינשטיין ואישי ציבור נוספים, על מכתב למערכת הNew York Times, בו היא מגנה את מנחם בגין ואת תנועת החירות בשל פרשת דיר יאסין.
נפטרה בשנת 2010 וגופתה נשרפה.
תרומה אקדמית
תרומתה הגדולה למחקר האקדמי הייתה מציאת מודל מתמטי פשוט יותר לפיתוח למודל איזינג של לארס אונסאג בשנת 1949. בישראל חקרה יחד עם צבי ליפקין את אפקט מוסבאוור
מקור הטקסט והתמונות לפי תקנון השימוש ההוגן של ויקיפדיה.
שלח לחבר