אתר הנצחה לזכר

ארתור רובינשטיין 1887-1982

ארתור רובינשטיין
מקום לידה: לודז', פולין
מקום פטירה: ז'נבה, שוויץ

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

רובינשטיין נולד בלודז', פולין למשפחה יהודית והתחנך בוורשה. את קונצרט הבכורה שלו נתן בברלין בשנת 1900. לאחר מכן הופיע בגרמניה ובפולין והמשיך את לימודי הפסנתר עם איגנצי יאן פדרבסקי. בשנת 1904 נסע לפריז, שם פגש את המלחינים מוריס ראוול ופול דיקא ואת הכנר ז'אק טיבו. שם גם ניגן את הקונצ'רטו השני לפסנתר שלקמיל סן-סאנס בנוכחות המלחין.
בשנת 1906 הופיע רובינשטיין לראשונה בארצות הברית, בקרנגי הול בניו יורק, משם המשיך בסיור הופעות בארצות הברית, אוסטריה, איטליה ורוסיה. בשנת 1912 הופיע לראשונה בלונדון.
במהלך מלחמת העולם הראשונה חי רובינשטיין בעיקר בלונדון, שם ליווה בפסנתר את הכנר והמלחין אז'ן איזאיי. משנת 1916 עד 1917 סייר בספרד ובדרום אמריקה, שם התוודע ליצירותיהם של המלחינים המקומיים אנריקה גרנדוס, אלבניס, דה פאיה ווילה לובוס. וילה-לובוס הקדיש לו את יצירתו Rudepoema, הנחשבת עד היום לאחת היצירות הקשות ביותר לביצוע בפסנתר.
בשנת 1932 פרש רובינשטיין למשך מספר חודשים מחיי הבמה, במטרה לשפר טכניקת נגינה ולרענן את הרפרטואר.
בשנות מלחמת העולם השנייה חי רובינשטיין בארצות הברית, ובשנת 1946 ניתנה לו אזרחות אמריקאית. הוא סירב לנגן בגרמניה שלאחר המלחמה משום שכמה ממקורביו נספו בשואה. התדרדרות במצב הראייה והשמיעה אילצו אותו לפרוש מן הבמה בשנת 1976, ומאוחר יותר התעוור לחלוטין.
אף כי התפרסם בעיקר כסולן, גם במוזיקה קאמרית היה רובינשטיין משכמו ומעלה, וניגן עם מוזיקאים גדולים כמו הנריק שרינג, יאשה חפץ וגרגור פיאטיגורסקי. פרט ליצירותיו של שופן, אשר על ביצועיהן עיקר תהילתו, הקליט רובינשטיין גם יצירות משל בטהובן, ברהמס, שוברט, שומאן ודבוז'אק.
בשנת 1932 נשא רובינשטיין לאישה את אניאלה (נלה) מלינארסקה, בתו של המנצח אמיל מלינארסקי ואשתו לשעבר של מייצ'יסלב מונץ. היו להם ארבעה ילדים.
בשנת 1977, בגיל 90, עזב רובינשטיין את אשתו לטובת אשה צעירה בשם אנבל ווייטסטון (כיום ליידי אנבל וויידנפלד) ועבר להתגורר אתה בז'נבה עד מותו. היא עזרה לו לכתוב את החלק השני של האוטוביוגרפיה שלו - "שנותי הרבות" (1980) שאותה הקדיש לה.
רובינשטיין מת בז'נבה, שווייץ, ב-1982, בן 95. גופתו נשרפה, ואפרו הובא לקבורה בישראל. האפר נטמן ביער ירושלים, בחלקת יער שנקראת על שמו, סמוך למושבעמינדב. מקברו נשקפת תצפית מרהיבה על יערות האזור, ובמקום הקרוי על שמו "מצפה רובינשטיין" הוקמה אנדרטה צנועה לזכרו, המתארת מקלדת פסנתר קמורה בצורת גלים.
רובינשטיין היה ידיד גדול ונאמן לישראל. הוא נודע בעולם כפסנתרן יקרן, אך את כל הופעותיו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תרם ללא תמורה. במלחמת ששת הימים, כשהיה בן 81, שלח להיכל התרבות מברק מרגש:
"ידידי היקרים, כל האנשים ההגונים אתכם בשעה זאת. אם תזדקקו לי אשמח לעשות כל אשר ביכולתי כדי להתחלק אתכם בעול"

מקור הטקסט והתמונות באתר זה לפי תקנון של השימוש ההוגן של ויקיפדיה.

העדפות

עריכה
יצירה, אומנות, יופי, ישראל.

הספדים

עריכה
אחד הגאונים של העם היהודי. אומן היצירה המוזיקלית - אורים ותומים לפסנתרים רבים מכל העולם.
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...