הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהדוד אבידן נולד ב-1934 בתל אביב. למד בגימנסיה "שלוה" בתל אביב, ובאוניברסיטה העברית. בתחילת שנות החמישים, היה חבר ב"ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי", ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - "קול העם".אבידן התגורר ברחוב שמשון בתל אביב.
קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954, ונחשב למהפכני בשירה העברית. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם, ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית. אבידן נחשב לאחד מהמחדשים הגדולים של השפה העברית, ותמיד שאף להרחיב את גבולותיה, ליצור מילים חדשות (הרבה באמצעות הלחם בסיסים) ולהעניק משמעויות נוספות למילים קיימות.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על ידי זמרים ישראלים. אחד המוכרים בהם הוא "הרי את מותרת לכל אדם", שהולחן על ידי מספר אמנים שונים, ובהם ארקדי דוכין, חוה אלברשטיין, דני ליטני ונפתלי אלטר.
אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצוין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד". ספר פרובוקטיבי אחר שפרסם בשם "דו"ח על מסע אל. אס. די." תיאר את מסע ה-LSD שהוא עבר.
אבידן תרגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.
פטירתו
דוד אבידן נפטר בתל אביב ב-11 במאי 1995 בגיל 61, כשהוא עני, חולה ושקוע בחובות. הוא נקבר בבית העלמין ירקון, והמשורר נתן זך ספד לו בהקריאו את שירו המצמרר של הנפטר: "שיר ילדים", הפותח בשורה "המוות יבוא אלי ביום ההולדת". כשנה לפני מותו, כבר נודע ברבים מצבו הנפשי, הגופני והכלכלי הירוד עם שידור כתבה בטלוויזיה הישראלית שחשפה את תנאי חייו, ובה אבידן אף חשף כי שקע בחובות של כ-100 אלף שקל.
על מצבתו בית עלמין הירקון חקוק שירו הקצר "אֲדַמִּלָּה". שמו של שיר זה ("אדם" ו"מלה", שהותכו ל-"אדמלה") מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מהלחם של שתי מילים ידועות.
הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שאף היא הוציאה מספר ספרים).
אחיו של דוד אבידן, הצעיר ממנו בשנתיים, היה מחבר תשבצי ההיגיון, נדיב אבידן.
הנצחה
בשכונת המשתלה בתל אביב נקרא רחוב דוד אבידן על שמו.
מקור הטקסט והתמונות לפי תקנון השימוש ההוגן של ויקיפדיה.
שלח לחבר