אתר הנצחה לזכר

טדי קולק 1911-2007

טדי קולק
מקום לידה: ווספראם, הונגריה
מקום פטירה: ירושלים, ישראל

בית עלמין:
ישוב: ירושלים
בית עלמין: הר הרצל
גוש:
גוש:
חלקה: גדולי האומה
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

חייו

טדי קולק נולד בשנת 1911 בעיירה קטנה בהונגריה, בשם נאד'וואז'וני (Nagyvázsony), באזור העיר וספרם, לא הרחק מבודפשט. אולם, את רוב שנות ילדותו העביר בווינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו, גרטה (רחל) ואלפרד (אברהם) קראו לו בשם תיאודור, וכינויו היה טדי. לימים סיפר כי החליט לדבוק בכינוי זה, למרות צלילו הנוכרי, כאשר גילה כי להר הבית בימי בית המקדש השני היה שער צפוני שנשא את השם "שער טדי" (משנה מסכת מידות, פרק א', משנה ג).
קולק עלה לארץ ישראל בשנת 1934. היה בין מייסדי קיבוץ עין גב. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמהלכה מילא קולק תפקידים מרכזיים במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בין היתר בקישור עם פקידים מרכזיים במשטר הנאצי על מנת להציל יהודים ולנסות להעלותם לארץ ישראל.
בשנת 1944 התמנה לראשות "המחלקה לתפקידים מיוחדים" בסוכנות היהודית. במסגרת תפקידו זה סיפק קולק, במהלך ה"סזון", מידע נרחב לארגון הביון הבריטי MI5 על האצ"ל והלח"י, כדי שישמש את שלטון המנדט במלחמתו במחתרות‏‏. אחרי מותו של קולק פורסם ששם-הקוד שלו אצל הבריטים היה "Scorpion" (עקרב באנגלית).‏‏[טענה זו היא טעות. מחקר מדויק יותר על פי המסמכים של MI5 מראה שהסוכן "עקרב" כנראה היה אנטוני סימקינס, שפעל כקשר ביניים בין הסוכנות היהודית ובין אנשי MI5. בארץ ישראל, מאביב 1944 עד סוף 1945 סיפק קולק מידע על אצ"ל ולח"י לשירות הביטחון הבריטי כחלק העבודה הרשמית שלו במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ראובן שילוח עשה זאת לפני קולק, וזאב שרף המשיך אחריו.
זמן מה לפני מלחמת העצמאות, פעל מטעם "ההגנה" באמריקה, במטרה לקנות ולהעביר נשק שנועד לקרבות נגד הערבים שהיה צפוי שיפלשו עם ההכרזה על הקמתהמדינה. במסגרת תפקיד זה היה אחראי גם לגיוס המח"ל באותה יבשת.
עם קום המדינה היה ציר בוושינגטון, שם קשר את הקשרים הראשונים בין קהילות הביון הישראלית והאמריקאית. לאחר כהונה קצרה נקרא לחזור ארצה ומונה על ידי דוד בן-גוריון, שהיה מקורב אליו, למנהל משרד ראש הממשלה. בתפקידו זה כיהן מ-1952 עד 1964, שנה שבה החל להירתם למען מוזיאון ישראל אותו הקים וניהל בירושלים

ראש עיריית ירושלים

בשנת 1965 הצטרף טדי קולק לדוד בן-גוריון בהקמת רפ"י. באותה שנה נבחר מטעם רפ"י לכהונת ראש עיריית ירושלים, לאחר שהקים קואליציה עם מפלגות הימין והדתיים. בבחירות העירוניות של 1969 עמד בראש רשימת המערך ובשנים מאוחרות יותר הקים רשימה על מפלגתית בשם "ירושלים אחת". קולק כיהן בתפקיד ראש העירייה במשך 28 שנים. הוא החל בתפקידו לפני מלחמת ששת הימים כאשר העיר הייתה מחולקת, וב-1967 זכה להיות ראש העיר המאוחדת. מאז החל קולק בתפקידו כראש עיר בשנת1967, הפכה ירושלים לעיר כפולה בשטחה ובאוכלוסייתה עקב מלחמת ששת הימים. לאחר איחוד העיר החל קולק בפעילות נמרצת של פיתוח העיר מבחינה תרבותית, והקים מוסדות ומרכזי חינוך. תרומתו העיקרית מתבטאת בפיתוח האורבני וביצירת "המייל התרבותי" במרכז העיר. הוא התעקש על שמירת הריאות הירוקות בעיר ועל שימור שכונות ישנות ומבנים חשובים.
בבחירות המוניציפליות ב-1993 החליט קולק שלא לרוץ לקדנציה נוספת, בין היתר מפאת גילו (82), אך לא עמד בלחצים פוליטיים של אנשי ציבור והחליט להתמודד בכל זאת. קולק הפסיד את הכהונה לאהוד אולמרט, בין היתר בגלל אי התייצבותם של הבוחרים הערבים לקלפי, בגלל אחוז הצבעה נמוך בקרב היהודים החילוניים ובשל פרישתו של המועמד החרדי - מאיר פרוש - ברגע האחרון וקריאתו של פרוש לתמוך באולמרט.
טדי קולק זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה. על שמו קרוי "אצטדיון טדי", האצטדיון הביתי של בית"ר ירושלים,הפועל ירושלים והפועל קטמון ירושלים בכדורגל, בזכות פעילותו לזירוז הקמתו. כמו כן נקראה על שמו חטיבת הביניים שנמצאת בצפון ירושלים, בשכונת פסגת זאב.
בנו הוא הקולנוען עמוס קולק.

ב-2 בינואר 2007 כשהוא בן 95 נפטר טדי קולק. הוא הובא למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

ביקורת ציבורית

למרות תרומתו המרשימה של קולק לפיתוחה של העיר ירושלים, שהתבצעה על ידי מערכת גיוס הכספים שלו - "הקרן לירושלים" - הושמעה כלפיו לא פעם ביקורת על התנהלותו ה"אליטיסטית" בכל הנוגע לפיתוח מזרח ירושלים. הוא השקיע מעט מאוד בשכונות הערביות, והזניח כמעט כליל את הרובע המוסלמי. קולק טען שההבדל אינו תלוי בהחלטתו האישית, אלא הוא תוצאה ישירה של היות רוב התורמים ל"קרן ירושלים" יהודים, שדרשו כי כספם יופנה לציבור יהודי בלבד. כן תלה את הבדלי התקציב שמעבירה העירייה בפועל בשוני שבין קבוצות האוכלוסין ("ירושלים אחת", עמ' 221).
מחליפיו בתפקיד פעלו גם הם באופן דומה ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא שרוב תושבי ירושלים הערבים מחרימים בקביעות את הבחירות לעירייה. בכך בחירתו של ראש עיריית ירושלים כמעט שאינה תלויה בהם.

מקור הטקסט והתמונות לפי תקנון השימוש ההוגן של ויקיפדיה.

העדפות

עריכה
ארץ ישראל וירושלים.

הספדים

עריכה
ציוני עמיתי וירושלמי הדוק. תרם לפיתוחה ושיגשוגה של העיר מעבר לכל ראש עיר לפניו או אחריו. איש צנוע, דוגמא ומופת בארוח חייו ומוסרו האישי.
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...