אתר הנצחה לזכר

חיים פוטוק 1929-2002

חיים פוטוק
מקום לידה: ברונקס, ניו-יורק
מקום פטירה: מריון, פנסילבניה

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

פוטוק נולד וגדל ברובע ברונקס שבניו יורק לבנימין מקס ומולי (פרידמן), מהגרים מפולין. השלים תואר ראשון הצטיינות בספרות אנגלית בישיבה יוניברסיטי (1950). לאחר שהשלים לימודי תואר שני בספרות עברית והוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה של היהדות הקונסרבטיבית, התגייס לצבא ארצות הברית כרב צבאי. שירת במשך כשנה וחצי (1955 - 1957), בגדודים של חיל הרפואה וחיל ההנדסה בדרום קוריאה.
ב-8 ביוני 1958 נשא לאשה את עדינה שרה מוסוביצקי, עובדת סוציאלית בבית חולים פסיכיאטרי. לזוג נולדו שלושה ילדים.
בשנים 1966–1974 כיהן כעורך הראשי של ההוצאה Jewish Publication Society.
בשנת 1965 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה.
פוטוק נפטר מסרטן המוח במריון שבפנסילבניה ב-23 ביולי 2002, בגיל 73.

יצירתו

פוטוק התחיל לכתוב ספרות כבר בגיל הנעורים. הרבה לתאר את העולם היהודי, ואת היחסים שבינו לבין העולם האמריקני הכללי ביד אמן רגישה. ספריו זכו למספר פרסים אמריקנים.
פוטוק זכה לעיקר פרסומו בזכות הרומן "הדגול" (או "הנבחר", באנגלית - "The Chosen") משנת 1967. זהו סיפור חצי-אוטוביוגרפי על שני נערים יהודיים: ראובן מלטר, צעיר דתי-מודרני בנו של חוקר ומבקר תלמודי, המתחבר עם דני סנדרס, בנו המבריק של צדיק חסידי. אביו הצדיק, ר' סונדרס, מצפה שבנו דני יירש אותו כרבי, אלא שדני מעוניין יותר בתחום חילוני - פסיכולוגיה. הספר זכה לעיבוד קולנועי.
חיבור ההמשך ל"הדגול" הוא "ההבטחה", הממשיך את תיאור קורותיהם של שני החברים, תוך הסתבכות משותפת באהבה רומנטית, ותוך היפוך תפקידים, בנו של החוקר התלמודי הופך לרב, ואילו בנו של האדמו"ר הופך לפסיכולוג.
חיבור חשוב נוסף של פוטוק הוא "שמי הוא אשר לב" ("My Name Is Asher Lev") המספר על בחור צעיר, בן למשפחה חסידית בניו יורק, המבקש להפוך לצייר. העלילה עוסקת בנפתוליו עם הצדדים ה"טמאים" של אמנות הציור, תוך לבטים מול המשפחה והרבי. את ההשראה לדמותו של גיבור הספר שאב פוטוק מדמותו של האמן החוזר בתשובה ברוך נחשון[1]. ב-1990 פרסם ספר המשך, "מתנתו של אשר לב" ("The Gift Of Asher Lev").
ב-1981 פרסם את "ספר האורות" - קורותיו של רב אמריקאי בצבא ארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה שהיה בעל זיקה חריפה לעולמה של הקבלה.
ב-1985 ראה אור "הנבל של דוידה", ספר שנכתב מנקודת המבט של ילדה נבונה ורגישה, בת למשפחה מעורבת וקומוניסטית, בתקופת מלחמת האזרחים בספרד, על הרדיפות שסובלים הוריה בשל אמונתם ועל ההתמוטטות הנפשית של אמה בעקבות אובדן האמונה הקומוניסטית על רקע מעשיו של סטלין.
ב-1992 פרסם את "אני החומר" ("I Am the Clay"), ספר על מסע בריחה של שלושה אנשים במלחמת קוריאה, בה שימש רב צבאי בצבא האמריקני. היה זה הרומן הראשון שלו שעסק בנושאים אוניברסליים.
כמו כן הוציא קובץ סיפורים, "זברה וסיפורים אחרים", שיצא במהדורה אנגלית ב-1998 ותורגם בשנת 2002 על ידי הוצאת מודן.

מקור הטקסט והתמונות לפי תקנון השימוש ההוגן של ויקיפדיה.

העדפות

עריכה
מסורת ישראל, יצירה, תרבות, שילוב קודש וחול.

הספדים

עריכה
אחד הסופרים המרתקים שנולדו לעם ישראל.
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...