אילן רמון 1954-2003

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

רמון נולד ב־20 ביוני 1954 ברמת גן לטוניה ולאליעזר וולפרמן. בשנת 1962, בעת שלמד בבית הספר היסודי, עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר בשנת 1972.

שירותו בחיל האוויר

באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל קורס טיס, שאותו עזב לאחר שמונה חודשים עקב בעיית בריאות. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיסאום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו הצליח לבצע נטישה ממטוס פוגה מגיסטר (לפוגה אין מושב מפלט). בשנת 1974 סיים את הקורס במגמת קרב כחניך מצטיין. רמון שירת כטייס קרב, וטס במטוסי מיראז' 3 וסקייהוק. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.
לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: ב־1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק, הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע וצעיר הטייסים.‏

רמון היה האחרון במבנה התקיפה ולאחר שלא ענה למספר קריאות בקשר חבריו חששו לחייו אך בסופו של דבר השיב להם. שנה לאחר מכן הוא השתתף במלחמת לבנון. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.
ב־20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו־266), באחד מהמטוסים היה סרן אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.
ב־1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.
ב-1988, חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת העטלף, טייסת מטוסי קורנס (פנטום), בתפקידו זה, הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר אליו.

הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: ב-1990, מונה סא"ל רמון בן ה-36 לפקד על טייסת ברק (F-16), "טייסת הסילון הראשונה", שברמת-דוד. ב-1992, מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה. בתפקידו האחרון בחיל האוויר היה ראש מחלקת אמצעי לחימה (1994–1997).

טייס החלל הישראלי הראשון

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א.סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים. בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:
נס הנשיאדגל חיל האוויר הישראלידגלון עם סמל סוכנות החלל הישראליתאבן עם סמל אוניברסיטת תל אביבדגלון עם סמל מוזיאון חיל האווירדגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתודגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדלדגלון עם סמל בית הספר "בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון, רמת חן, ובו למדו ילדיו כשחזרו לישראלהעתק של ציור שצייר פטר גינז, נער בטרזין, "כדור הארץ במבט מהירח", שפורסם בעיתון הנוער ודם. הציור המקורי מוצג במוזיאון האמנות של "יד ושם"ספר תורה זעיר שקיבל מניצול השואה פרופסור יהויכין יוסף שקיבל אותה במחנה ברגן בלזן מהרב שמעון דסברג שהבריח אותו למחנה ספר תנ"ך מוקטן שהודפס על מיקרופילם שקיבל מנשיא המדינה משה קצבמטבע של שמינית השקל מהמרד הגדולמספר מזוזותדולר מהרבי מליובאוויטש שהעניק לו שליח הרבי מליובאוויטש במרכז החלל בפלורידהב־1 בפברואר 2003 נספה אילן רמון יחד עם כל צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. כלי התקשורת דיווחו בהרחבה על האסון וסרטי הנצחה שונים שודרו.

היומן האישי (יומן האסטרונאוט)

במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. היומן התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך מעט. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 קילומטר. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף שעליו כתב אילן רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן.‏

הנצחתו

אחרי מותו רמון עוטר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל ומדליית הכבוד החללית של הקונגרס.
בשנת 2007 הוקמה אנדרטה לזכרו של אילן רמון בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע, כיכר סמוכה נקראה על שמו והוצב בה מטוס פנטום מהטייסת בה שירת.‏ *היישוב הקהילתי מצפה אילן הנמצא באזור ואדי ערה, 4 ק"מ מערבית לחריש, קרוי על שמו. נמל התעופה המתוכנן בתמנע ייקרא על שם רמון ובנו.‏ רמון מונצח במרכז לנוער שוחר פיזיקה - מרכז מדעי ומצפה כוכבים לנוער באוניברסיטת בן-גוריון,כנס החלל הבינלאומי המתקיים מדי שנה על ידי מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע והטכנולוגיה. הכנס, זוכה לתהודה רבה ואליו למגיעים בכירים בתחומי המדע והחלל מרחבי העולם, ראשי סוכנויות חלל, מרצים מובילים ומשלחות אסטרונאוטים מנאס"א. מרכז רמון מקיים כל שנה חידון ארצי בנושא חלל ואסטרונומיה לזכרו של אילן רמון.רמון וחבריו לטיסה הונצחו במצפור בהר רמון, אשר צופה אל "קרני רמון", גבעות בזלת במערב מכתש רמון. עוד הונצח בבול.אסטרואיד 51828 אילנרמון ופסגה בגבעות קולומביה שבמאדים נקראה על שמו.

משפחתו

רמון הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים. בנו הבכור, אסף, התגייס בעקבותיו לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי כשהטיס מטוס F16, ולאחר שביצע תמרון חד, לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא התרסק אל מותו בדרום הר חברון.‏  מותו סוקר באופן נרחב בעיתונות, והביא לאבל ציבורי ספונטני בישראל. בעקבות מותו נוצר דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, אשר מתנה שירות קרבי של מיועדים לשירות ביטחון ממשפחות שכולות באישור הורי המועמד לשירות.

מקור הטקסט והתמונות לפי תקנון השימוש ההוגן של ויקיפדיה.