אינגה להמן 1888-1993

ביוגרפיה

אינגה להמן (בדנית: Inge Lehmann‏;13 במאי 1888 - 21 בפברואר 1993) הייתה סייסמולוגית וגאופיזיקאית דנית, שחקרה את ליבת כדור הארץ. ב-1936, היא הסיקה מנתונים סייסמיים קיימים שליבת כדור הארץ אינה כדור של חומר מותך אחיד, אלא שקיימת ליבה פנימית יותר שמאפייניה הפיזיקליים נבדלים מאלו של הליבה החיצונית. עד לאותה עת בקרב הסייסמולוגים היה קושי רב במתן מענה תאורטי לתצפיות ולמדידות שהראו כי גלי P הנוצרים מרעידות אדמה מואטים כאשר הם מגיעים לאזורים מסוימים בתוככי כדור הארץ. מסקנתה של להמן בדבר ליבה פנימית יותר מוצקה נתנה מענה תאורטי מוצלח לעניין, ועל כן נתקבלה חיש מהר בקרב עמיתיה הסייסמולוגים.

שנותיה הראשונות והשכלתה

אינגה להמן היתה בתו של אלפרד גיאור לודביק להמן (1858-1921), מחלוצי הפסיכולוגיה הניסויית בדנמרק. היא נולדה וגדלה בקופנהגן ולמדה בבית הספר התיכון הפרוגרסיבי שיסדה חנה אדלר, דודתו של נילס בוהר, ושהיה התיכון הראשון בדנמרק שבו למדו נערים ונערות יחדיו. לדבריה של להמן, אביה וחנה אדלר היו שני האנשים שהשפיעו על התפתחותה האינטלקטואלית יותר מכל.
להמן למדה מתמטיקה באוניברסיטת קופנהגן ואחר כך באוניברסיטת קיימברידג', אך נאלצה להפסיק את לימודיה שם בשל תשישות. היא חזרה לדנמרק ועבדה במשרדאקטואריה כמה שנים לפני שהשלימה את התואר במתמטיקה באוניברסיטת קופנהגן בשנת 1920. ב-1923 החלה לעבוד באוניברסיטה כעוזרת מחקר של פרופסור לאקטואריה.

קריירה

לאחר כמה שנים בתחום הביטוח, החלה להמן לעבוד כעוזרת של הגאודט נילס אריק נורלונד (Nørlund), שהטיל עליה את המשימה להקים תחנות למחקר סייסמולוגי בדנמרק ובגרילנד. היא עבדה עם כמה מהסייסמולוגים המובילים באירופה באותה תקופה. ב-1928 השלימה תואר בגאודזיה באוניברסיטת קופנהגן ומונתה לראש המחלקה הסייסמולוגית במכון הגאודזי המלכותי של דנמרק, משרה אותה מלאה עד 1953.
ב-1936, במאמר שכותרתו היתה P, היתה להמן הראשונה שטענה שגלי P שנהדפים מליבת כדור הארץ מצביעים על כך שהליבה אינה כדור של חומר מותך אחיד, אלא כוללת ליבה פנימית מוצקה. סייסמולוגים וגיאופיזיקאים מובילים באותה תקופה, כגון בנו גוטנברג, צ'ארלס ריכטר והרולד ג'פריס, אמצו פרשנות זאת במהרה.
מלחמת העולם השנייה פגעה במידת מה בעבודתה של להמן ובקשריה עם חוקרים במדינות אחרות, אולם תחנות סייסמוגרפיות רבות בדנמרק, בין השאר בקופנהגן, המשיכו לתפקד ולבצע מדידות.
ב-1952 נשקלה מועמדותה של להמן למשרת פרופסור באוניברסיטת קופנהגן, אך לבסוף נדחתה. ב-1953 פרשה להמן ממשרתה במכון הגיאודזי. היא עברה לארצות הברית, שם חקרה עם הגיאופיזיקאים מוריס יואינג (Ewing) ופרנק פרס (Press) את קרום כדור הארץ ואת מעטפת כדור הארץ. במהלך מחקרים אלה גילתה להמן אי-רציפות נוספת, בעומק של 190 עד 250 ק"מ, המכונה כיום על שמה.

פרסים והנצחה

להמן זכתה בפרסים רבים על הישגיה המדעיים יוצאי הדופן, ביניהם פרס גורדון ווד (1960), מדליית אמיל וייכרט (1964), מדליית הזהב של האגודה הדנית המלכותית למדעים ולאמנויות (1965), מדליית וויליאם בואי (1971, היתה האישה הראשונה שזכתה בה) והמדליה של האגודה הסייסמולוגית של אמריקה (1977). כמו כן קיבלה תארי דוקטור של כבוד מאוניברסיטת קולומביה ב-1964 ומאוניברסיטת קופנהגן ב-1968.
אסטרואיד 5632 נקרא Ingelehmann על שמה.