הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכההיה מתמטיקאי אמריקאי. נאש זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים, ובפרס אבל לשנת 2015 על מחקריו במשוואות דיפרנציאליות חלקיות.
נאש נולד וגדל בבלופילד שבוירג'יניה המערבית. אביו, ג'ון פורבס נאש, היה טכנאי אלקטרוניקה ואמו, מרגרט ורג'יניה מרטין, הייתה מורה לאנגלית ולטינית בבית הספר המקומי. כשהיה בן שנתיים נולדה אחותו מרתה.
בילדותו קרא בעיקר מאמרים בנושאי טבע ומדע ואנציקלופדיות. בגיל 13 החל לערוך ניסויים מדעיים בחדרו. בגלל עליונותו האינטלקטואלית מצא עצמו בודד פעמים רבות. נאש לא היה מקובל על חבריו לכיתה ולרוב דחו אותו מחברתם. גם מרתה, אחותו הצעירה, לא קיימה עמו קשר הדוק. "ג'וני היה תמיד שונה. ההורים שלי ידעו שהוא היה שונה, אך עם זאת ידעו שהוא היה גם מבריק. הוא תמיד רצה לעשות דברים בדרך שלו. אמא שלי תמיד התעקשה שאשמור איתו על קשר ולא אדחה אותו, אבל אני לא התלהבתי מהרעיון..."[1]
בביוגרפיה שלו נאש טוען שהספר Men of Mathematics ("אנשי המתמטיקה") של אריק טמפל בל עורר בו את האהבה ואת העניין במתמטיקה. במקביל ללימודיו בתיכון של בלופילד הוא השתתף גם בשיעורים שנערכו בקולג' של בלופילד. אחרי סיום לימודיו בתיכון, ב-1945, החל ללמוד במכון קרנגי לטכנולוגיה בפיטסבורג,פנסילבניה. למד כימיה והנדסה כימית לפני שהחליף את המגמה שלו למתמטיקה. סיים את לימודיו במכון זה וקיבל את התואר הראשון והשני ב-1948. לאחר שסיים עבר נאש לווייט אוק שבמרילנד, שם עבד במחקר עבור חיל הים.
נאש התקבל כסטודנט ללימודי מוסמכים בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ב-1948. הפרופסור שלו במכון קרנגי לטכנולוגיה שלח מכתב המלצה לאוניברסיטת פרינסטון בו הוא כתב רק: "האיש הזה הוא גאון". באוניברסיטה עבד על בעיות שיווי משקל בתורת המשחקים. הוא קיבל את תואר הדוקטור ב-1950על הגדרת מה שנקרא לימים שיווי משקל נאש (אוסף תכסיסים בו אף אחד מהשחקנים לא מרוויח יותר אם ישנה את דעתו ויבחר בתכסיס אחר בעוד האחרים אינם משנים את דעתם) והוכחת משפט נאש הקובע שבכל משחק מרובה משתתפים קיים שיווי משקל נאש, אם מרשים שימוש בתכסיסים מעורבים. בנוסף לזה עסק בתחומי הגאומטריה האלגברית. נאש הוכיח שכל יריעה רימנית ניתנת לשיכון איזומטרי במרחב אוקלידי כלשהו - טענה מרכזית בגאומטריה דיפרנציאלית ששוערה על ידי רימן.
ב-1951 עבר נאש לעבוד בפקולטה למתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בהיותו שם הוא פגש את אלישה לופז-הריסון (נולדה ב-1 בינואר 1933), שהייתה סטודנטית לפיזיקה מאל סלוודור. נאש ואלישה התחתנו בפברואר 1957 ושנתיים אחר כך, ב-1959, היא הייתה שותפה לאשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי עקב מחלת הסכיזופרניה. זמן קצר לאחר מכן נולד להם בן, ג'ון צ'ארלס מרטין נאש, אשר קיבל את שמו רק כשנה לאחר הולדתו, מפני שאלישה חיכתה עד שג'ון ישתחרר מבית החולים ויהיה גם הוא שותף לבחירת שמו של בנם.
נאש ואלישה התגרשו ב-1963, אך חזרו זה לזה ב-1970. אלישה הגדירה את החזרה כ"שני אנשים זרים החיים תחת אותו גג", והדגישה שלא היו יחסים רומנטיים ביניהם. על פי ספרה של סילביה נסאר, נפלאות התבונה, ביוגרפיה על חייו של נאש שיצאה לאור בשנת 1998, הם חזרו לנהל מערכת יחסים זוגית לאחר שנאש קיבל את פרס נובל לכלכלה ב-1994. נאש ואלישה התחתנו שוב ב-2001.
ב-23 במאי 2015 נהרגו נאש ואשתו בתאונת דרכים בניו ג'רזי.
אש החל להראות סימנים של פרנויה בשנות הנישואים הראשונות שלו. אשתו הגדירה את מצבו כ"לא יציב", ואמרה שהוא מדבר אל דמויות שהוא סבור שמסכנות את חייו. נראה שנאש האמין שהיה ארגון שרדף אחריו, שבו כולם לבשו עניבות אדומות. ב-1959 אושפז לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי ושם אובחן כמי שסובל מסכיזופרניה. לאחר שחרורו מבית החולים הוא התפטר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, לקח את כספי הפנסיה שלו ונסע לאירופה כדי למצוא בית חולים פסיכיאטרי לקבלת טיפול. לאחר חיפוש לא מוצלח ותקריות לא נעימות באירופה חזר לארצות הברית, שם אושפז בבתי חולים לחולי נפש לסירוגין עד 1970, ומאז לא אושפז עוד.
נאש זכה בפרסים רבים, הבולט ביניהם הוא פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 (יחד עם עוד שניים). נאש זכה בפרס על עבודתו בתורת המשחקים שכתב כשהיה סטודנט בפרינסטון. בסך הכול הוא פרסם עשרים ושלושה מאמרים בשנים 1945 - 1996.
תחומי המחקר של נאש היו בתורת המשחקים, בגאומטריה דיפרנציאלית ובמשוואות דפרנציאליות חלקיות. התאוריות והמחקרים שלו משמשים עד היום בכלכלה המודרנית.
העיתונאית סילביה נסאר כתבה עבודת מחקר על נאש במשך יותר משנתיים, ובעקבותיה כתבה את הספר נפלאות התבונה, ביוגרפיה של נאש המתארת את חייו האישיים והמקצועיים. הספר יצא לאור בשנת 1998.
הספר מתאר שלושה שלבים בחייו של נאש: גאון צעיר ופורץ דרך, חולה נפש, ומבריא הזוכה בפרס נובל. הספר חושף פרטים אישיים רבים אודות נאש, והיו שראו בו פגיעה גסה בפרטיותו.
ב-2001 יצא לאקרנים הסרט "נפלאות התבונה" בבימויו של רון הווארד, שהוא עיבוד הוליוודי לסיפור חייו של נאש. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר ב-2002, ומתוכם זכה בארבעה. על הסרט "נפלאות התבונה" נמתחה ביקורת כי הוא אינו מציג באופן מדויק את חייו של נאש ואת מחלת הסכיזופרניה. כמו כן נטען, בהסתמך על הביוגרפיה של נאש, כי הוא היה אנטישמי בהשקפותיו ולא אחת שיתף את הסובבים אותו בדעותיו. ג'ון נאש הודה כי היו לו התבטאויות אנטישמיות בעבר אך הוא התחרט עליהן, וטען גם כי ההאשמות יצאו מפרופורציות ראויות. נוסף על כך, נטה נאש באותה תקופה לבטא דעות אנטי אמריקאיות ולאמץ תאוריות קשר. מומחים רבים טוענים כי השמצות גזעניות יכולות היו לנבוע ממצבו הנפשי המעורער.
הסרט התיעודי Brilliant Madness של רשת השידור PBS, המתאר גם הוא את חייו של נאש, נחשב למדויק יותר.
שלח לחבר