הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכהשושנה ארבלי-אַלמוּזלינו (26 בינואר 1926 - 12 ביוני 2015) הייתה אשת ציבור ישראלית, שכיהנה כחברת הכנסת מטעם סיעת המערך מהכנסת השישית ועד לכנסת השתים עשרה. הייתה סגנית יושב ראש הכנסת, סגנית שר הבריאות בממשלת ישראל ה-21 ושרת הבריאות בממשלה ה-22, והאישה השנייה שכיהנה בממשלת ישראל בתפקיד שרה שאינו שר ללא תיק, (אחרי גולדה מאיר). חברת מזכירות מועצת הפועלות ואחר כך נעמת. לפני עלייתה ארצה הייתה חברת המחתרת הציונית בעיראק.
ביוגרפיה נולדה ב-1926 במוצל שבעיראק לשמואל בנימין וספירה (שדירה) ארבילי, שמוצאם מהעיר ארביל בעיראק, למשפחה יהודית מסורתית בת שש נפשות, ללא זיקה לציונות.[1] למדה בבית ספר המקומי, יהודייה יחידה בכיתה שכל תלמידיה היו מוסלמים. עם תום לימודי התיכון לימדה אנגלית בבית ספר לבנות. אחר כך התקבלה ללימודים בבית המדרש הגבוה למורים ומורות בבגדאד, שם סבלה מאווירה עוינת ובדידות. משפחתה שמרה על קשרים טובים עם השכנים המוסלמים, אך היחסים הורעו בשנת 1941 בעקבות הפוגרומים של הפרהוד.
שנים ראשונות בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1946 הצטרפה לגרעין התיישבות המחתרתי מטעם המוסד לעלייה ב', כחלק מפעילות התנועה הציונית בעיראק. במחתרת שימשה כמדריכה ורכזת, ופעם אחת נעצרה על ידי השלטונות בחשד לפעילות ציונית.[4] אחרי שחרורה הייתה נתונה למעקב ועל כן ביקשה לזרז את עלייתה לארץ ישראל. היא הגיעה ארצה באופן חשאי במסגרת מבצע מייקלברג, שהחל ב-20 באוגוסט 1947,[5] יחד עם כחמישים חלוצים. בני משפחתה עלו לישראל ב-1951 במבצע עזרא ונחמיה.
היא צורפה לגרעין אל על שבקיבוץ שדה נחום, שהיה לגרעין המייסד של קיבוץ נווה אור. בשנת 1950 יצאה בשליחות מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית לסייע במחנה עולים בית ליד, שם נחשפה לתנאי החיים הקשים של עולי ארצות האסלאם.[6]
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1948 הצטרפה לתנועת אחדות העבודה והייתה חברת מזכירות סניף המפלגה ברמת גן. התלוותה לסיורים במעברות שערך אברהם עבאס, אז יו"ר המחלקה לעדות המזרח במפ"ם. בשנת 1956 התמנתה לתפקיד מנהלת המחלקה להכשרה ולעבודה במועצת הפועלות ביחד עם גניה פילניק. בשנת 1959 קודמה לתפקיד יו"ר המחלקה.[7] בתפקידיה אלה טיפלה בלימודי נערות, הגדלת כוח העבודה של נשים במשק ובמחלקה לעובדות ערביות. פעלה לקידום שכר שווה לעבודה שווה לנשים, הכשרה מקצועית לנשים והקמת מעונות יום לילדי אמהות עובדות,[8] תפקיד שמילאה עד שנבחרה לכנסת.
כהונתה כחברת כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960 החליטה מזכירות מפלגת אחדות העבודה לשריין 20 אחוז מהמושבים בכנסת לנשים החברות במפלגה וכ-10 אחוזים מהמושבים ליוצאי עדות המזרח.[9] השתייכותה לשתי קבוצות מיעוט אלה קידמה את שיבוצה למקום העשירי ברשימת המפלגה לכנסת השישית, ובמקום ה-46 ברשימת המערך המשותפת לכנסת השישית.
במהלך כהונתה בכנסת שימשה בתפקידי יו"ר וחברה בוועדת העבודה, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה וחברה בוועדת הכנסת, ועדת חוץ וביטחון, ועדת הכלכלה, ועדת השירותים הציבוריים, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ועדת החינוך והתרבות וועדת העלייה והקליטה.[10] עם החוקים שפעלה לקידומם נמנים תיקונים לחוק הגנת הצרכן בכנסת השתים עשרה[11] ולחוק הביטוח הלאומי בכנסת השמינית.[12]
במהלך הבחירות לכנסת העשירית מוקמה במקום השני ברשימת המערך המשותפת. צעד זה עורר תמיהה רבה נוכח מיקומה הנמוך ברשימה במערכות בחירות קודמות, ונתפס כניסיון לפייס את בני עדות המזרח, שתמכו ברובם בליכוד בראשות מנחם בגין. בגין תקף אותה על אי מחאתה כלפי נאום הצ'חצ'חים.
בזכות שליטתה בערבית השתתפה בפגישות עם נציגי מדינות ערב ופעלה במגזר הערבי-בדואי.[דרושה הבהרה] בשנת 1987 ביקרה בבית החולים שיפא שבעזה כחלק מפועלה לקידום התנאים הרפואיים ברצועה ונשאה נאום בערבית, שזכה לתהודה רבה בקרב האוכלוסייה המקומית. זאת על אף דעותיה הנציות בתחום מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, למשל כאשר התנגדה לאישור הסכמי קמפ דיוויד וכשבהצבעה על אישור הסכם השלום נעדרה ממליאת הכנסת, ולנוכח פעילותה לגיוס רוב לחוק רמת הגולן, בניגוד להחלטת הסיעה שלה.[13] חבר הכנסת עבד אל-והאב דראושה ביקש משמעון פרס למנותה לשרה, וזאת בנימוק שחרף חילוקי הדעות בתחום המדיני, אין עוררין על תרומתה ויחסה לאוכלוסייה הערבית.[14]
כהונתה כשרת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בספטמבר 1984 מונתה ארבלי-אלמוזלינו לסגנית שר הבריאות בממשלת האחדות הלאומית, שהייתה אז בראשות של שמעון פרס, והייתה אחראית על השירותים הפסיכיאטריים, הסיעוד והגריאטריה ובריאות הציבור. בתקופתה הוקם המטה למלחמה בסמים ואלכוהול. עם הקמת ממשלתו של יצחק שמיר בהתאם להסכם הרוטציה, והחלטתו של מרדכי גור שלא לכהן בממשלה זו, מונתה ב-17 באוקטובר 1986 לשרת הבריאות, ובכך הייתה לאישה השנייה שכיהנה בתפקיד שר שאינו שר ללא תיק מאז גולדה מאיר (לפניה כיהנו כשרה ללא תיק שולמית אלוני ושרה דורון). באותם ימים הייתה מערכת הבריאות נתונה במשבר כלכלי והיה עליה להתמודד עם גירעון ועם סכסוכי עבודה של הרופאים והאחיות.[15]
בתקופת כהונתה כשרת הבריאות אישרה את ביצועו של ניתוח השתלת כבד הראשון בארץ, שעד אז נאסר בנימוקים הלכתיים על ידי הרבנות הראשית לישראל. אף שהחזיקה בדעות שמרניות בנושאי בריאות, למשל כשתמכה בביטול הסעיף הסוציאלי להתרת הפסקות הריון,[16] הכריעה בניגוד לעמדת הרבנים וקידמה את ביצועם של ניתוחי השתלות לב וכבד בישראל.[17]
פרישתה מהכנסת ופעילות ציבורית נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1988, ערב הכרזת המועמדים לרשימת המערך לכנסת השלוש עשרה, הודיע לה פרס שהחליט לא לצרפה לממשלה החדשה. בממשלה זו לא היו נשים בתפקיד שר, וכשהכריז על פרס המועמדים נשמעו צעקות חברי ופעילי המפלגה ש"אין ממשלה בלי אישה".[18] לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ולאחר קרוב ל-27 שנות כהונה בממשלה וכנסת, שובצה במקום לא ריאלי.
אחרי פרישתה מהכנסת המשיכה למלא תפקידים ציבוריים בתחומי רווחה, בריאות וקליטת עלייה. כיהנה בתור נשיאת העמותה למרכז מורשת יהדות מוצל, נשיאת המכון לחקר יהדות מוצל ע"ש עזרא לניאדו, חברת הנהלה במרכז מורשת יהדות בבל, יו"ר יושבת ראש עמותת ענבר התומכת בנפגעים במחלות ראומטיות, חברה במועצת קופת חולים כללית, יו"ר הוועדה לזכויות החברים ותלונות הציבור במועצה ויו"ר עמותת גבעולים לעידוד קליטת עלייה ומתן שירותים בתחומי החברה והתרבות לעולים החדשים.[19]
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1955, בתפקידה כמזכירת מטה הבחירות של מפ"ם בסניפים המקומיים, הכירה את יו"ר המטה נתן אלמוזלינו, וב-1965 הם נישאו. הוא היה אז אלמן ואב לשני בנים, לימים גזבר הסתדרות העובדים הכלליתולימים יו"ר רשת בתי הספר עמל.[20] בעת כהונתה בכנסת ובממשלה היה ליד ימינה וסייע לה בעבודתה לאורך כל העשייה הציבורית. ב-2007 נפטר.
שושנה ארבלי-אלמוזלינו התגוררה בגבעתיים, והייתה בעלת אוסף בובות שצברה בכנסים של ארגוני נשים בינלאומיים. מקור האוסף התחיל ממבצע חשאי בו השתתפה בשנת 1962 במסגרתו הוצפנו מסרים בבובות והן הועברו ליהודי ברית המועצות הנצורים.[21] בשנת 2003 תרמה משפחתה כספים לתיאטרון גבעתיים ואחד מאולמות התיאטרון נקרא על שם שושנה ונתן אלמוזלינו. בכניסה לאולם מוצג מבחר מאוסף הבובות שלה.[22]
neur https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95
שלח לחבר