מקום לידה:
מקום פטירה:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:
ניהול אתרי הנצחה:
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
הפעל אשף מילוי פרטים
עריכת פרטים כלליים
עריכת מוזיקת רקע
עריכת תבנית אתר
שלח מייל תפוצה
ביוגרפיה
עריכה קירשנבאום נולד בכפר סבא ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בשנת 1958 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.[1] בתחילת שנות ה-60 למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בשהותו בלוס אנג'לס שימש נציג העיתון "ידיעות אחרונות" בתעשיית הקולנוע של הוליווד ותיאר את הנעשה שם בכתבות למוסף "7 ימים" של העיתון. עוד במהלך לימודיו לתואר שני, נתבקש בשנת 1966 לשוב לישראל ולסייע בהקמתה של הטלוויזיה הישראלית. במסגרת זו היה בין היתר העורך הראשי של תוכנית החדשות, "מבט" ולאחר מכן הפיק את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית, "ניקוי ראש", עליה זכה בשנת 1976 בפרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.ערך סרטים דוקומנטריים וכתבות טלוויזיה רבות. זכורים במיוחד סרטיו על קו הפסקת האש לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסדרה התיעודית "אל בורות המים" וכן כתבותיו למגזין "יומן" של הערוץ הראשון, בהן הרבה לחשוף את חיי הטבע בישראל ולגלות אנשים שונים מאזורי הפריפריה. אחד האנשים שקירשנבאום גילה בכתבותיו הוא ז'וז'ו אבוטבול, שהפך בעקבות חשיפתו זו לשדרן רדיו ידוע. ב-1976 מונה קירשנבאום למנהל מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית.[2]
במהלך שנות ה-80 עבד כעצמאי בתחום ההפקה ובימוי סרטים וכן ביים תוכניות בידור, שהידועה שבהן הייתה התוכנית התשיעית של להקת הגשש החיוור, "בעבור חוקן דולרים" (1985).
בשנת 1993 מונה למנכ"ל רשות השידור על ידי שרת התקשורת שולמית אלוני. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם ירידה חדה בצפייה בערוץ הראשון עם פריצת הערוץ המסחרי, ערוץ 2 לאוויר. אחד מהישגיו כמנכ"ל היה העלאת הסדרה התיעודית "תקומה". סיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור בשנת 1997.
קירשנבאום הגיש ב"ערוץ 10" את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום", יחד עם ירון לונדון, והפיק סרטי טבע שצולמו באפריקה. הוא הנחה עם ירון לונדון גם את התוכנית "המועמד", תוכנית טלוויזיה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בתוכניתו "לונדון את קירשנבאום" ביטא קירשנבאום בגלוי את עמדותיו השמאלניות, ואף התפרסם בעימות חריף עם סילבן שלום, שבו הטיח בשלום דברים קשים על חוסר נכונותו לסגת מרמת הגולן בהסכם עם סוריה למרות הצהרות התמיכה שלו בשלום, עמדה שנראתה לקירשנבאום כצבועה.
באוקטובר 2009 העניקה אגודת העיתונאים פרס מפעל חיים למוטי קירשנבאום, יחד עם ירון לונדון וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי.[3]
בשנת 2010 גילם קירשנבאום את אברהם בסרט "זוהי סדום", יחד עם שחקני הסדרה הסאטירית "ארץ נהדרת".
קירשנבאום היה חתן פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2012.[4] בראיון לנדב בורנשטיין סיכם 50 שנות קריירה והצהיר ש"ימשיך לשדר עד הרגע האחרון".[5]
ב-25 בספטמבר 2015 נפטר מדום לב בביתו במכמורת. היה זה אך יום לאחר שבמהלך שידור התוכנית "לונדון את קירשנבאום" ציין נדב אייל, שהגיש לצדו באותו יום, את יום הולדתו ה-76 של קירשנבאום.[6]
הותיר אחריו את בת זוגו וארבעה ילדים.
העדפות
עריכהציר זמן
עריכההדלק נר
דלית לידר
26.09.2015
כל הרגשות והתחושות מתכנסות למילה אחת משמעותית- עצוב.
תל ברוכין-שכטר
26.09.2015
שוב נשארנו עם האנשים הלא נכונים...
הולכים ומתמעטים האנשים השווים.
תל ברוכין-שכטר
26.09.2015
שוב נשארנו עם האנשים הלא נכונים...
הולכים ומתמעטים האנשים השווים.
תל ברוכין-שכטר
26.09.2015
שוב נשארנו עם האנשים הלא נכונים...
הולכים ומתמעטים האנשים השווים.
תל ברוכין-שכטר
26.09.2015
שוב נשארנו עם האנשים הלא נכונים...
הולכים ומתמעטים האנשים השווים.
שלומית מורד
25.09.2015
אבידה גדולה. עצב גדול. יהי זכרו ברוך
יעקב מאיר
25.09.2015
אחד המנחים הכי אהובים בטלוויזיה יהיה זיכרו ברוך
גיל
25.09.2015
משתתף בצער המשפחה