אתר הנצחה לזכר

איל אלברט EYAL ALBERT 1977-2018

איל  אלברט EYAL ALBERT
מקום לידה:
מקום פטירה:

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה
  • איל נולד ב1977 בבית חולים מאיר בכפר סבא בערב סוכות
  • סבתא מזל אמרה עליו עוד לפני שנולד שהיא מרגישה שהוא יהיה "גדול בתורה"
  • הוא נקרא על שם סבא אליהו (אלי) אבל בגלל שכבר היו כמה "אלי" במשפחה הפכו את האותיות ונוצר "איל" עם י' אחת וזה היה לו מאוד חשוב להדגיש ולתקן אנשים שהיו כותבים את השם עם שני י'.
  • בתור ילד היה שובב. עם עיניים ממזריות ובורקות והוא ידע איך להשתמש בהם כדי לצאת מצרות בהן הסתבך לעיתים תכופות
  • בתור נער מתבגר היה "GEEK" למופת - אהב משחקי מחשב, קומיקס, ומשחקי דמיון (DnD – מבוכים ודרקונים). עד כדי כך שעוד שנים אחר כך עשה קעקוע של מכשף על הגב וקעקוע של קומיקס "קלווין והובס" על זרועו.
  • הוא אהב מאוד להקשיב למוסיקה. בעיקר רוק, רוק כבד, גראנג'. והמוסיקה ליוותה אותו עד הרגעים האחרונים של חייו
  • בגיל מאוחר יחסית הגשים חלום ילדות להתחיל לימודי נגינה על גיטרה. וזה דבר שגרם לו הרבה אושר ושלווה
  • בצבא היה חובש בנח"ל ועד יומו האחרון המשפחה הייתה מתייעצת איתו על טיפול בחבלות, פציעות וכו' והוא ייעץ בשמחה גם אם לא באמת ידע את התשובה
  • אחרי הצבא נסע לטיול בהודו שאותו הוא לא זוכר כל כך
  • כשחזר לארץ התחיל לעבוד כברמן ובמקביל למד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה.
  • בשנת 2001 הכיר את אשתו דורית, שהיתה אז חברה של אחותו הגדולה נעמי, במהלך חתונתה של אחותו. השניים עברו לגור ביחד בתל אביב והתחתנו ב2006
  • הוא עבד במספר חברות סטרט-אפ בתור תוכניתן והתשוקה לפיתוח השאירה אותו שעות ארוכות בעבודה בלי ששם לב שהזמן עובר. עם השנים הוא התקדם להיות ראש צוות.
  • בשנת 2010 נולדה ביתו הבכורה – שירה.
  • בשנת 2012 נולד בנו השני – תומר.
  • איל אהב אוכל!! הוא אהב לאכול ויכל להתענג על אוכל בין אם זאת ארוחת גורמה ובין אם זה אוכל רחוב עשוי טוב. הוא גם מאוד נהנה מלבשל ויכל לבלות שעות בהכנה של תבשילים וארוחות מורכבות.
  • מי שהכיר את איל יכול להסכים שאיל בגיל 35 לא היה שונה בהרבה מאיל בגיל 15... אפילו כאב לשני ילדים, היה אוהב לשחק בפלייסטיישן, משחקי מחשב אונליין עם אנשים בכל העולם, גולש על סקייטבורד ולשחק בלגו ופליימוביל (ומשתמש בבן שלו כתירוץ...)
  • לאיל היה חוש הומור מטורף!!! גם כי יש לו דרך מצחיקה להסתכל על החיים, לבחון סיטואציות בעין ביקורתית ומשועשעת וגם כי הוא יודע לצחוק מכל הלב כשמשהו מצחיק
  • איל יכל לדבר עם אנשים על כל נושא אפשרי! אם הוא מרגיש שנושא מסויים מעניין את בן השיחה שלו, הוא יזרום על הנושא וימצא מה להגיד עליו בתשוקה כאילו זה משהו שהעסיק אותו במחשבות כל ימי חייו.

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה

אילי שלי
בלילה שבין שלישי לרביעי, ישבנו לצידך בחדר 14 קומה 12 וחיכינו לשמוע אותך נפרד מהכאבים והסבל.
היה לי כל כך קשה לשחרר אותך אבל יותר קשה היה לי לראות אותך עצוב וסובל.
לכל אורך הדרך הארורה הזאת, המאופיינת בשלווה שלך, כח הסבל הבלתי נתפס, חוש ההומור השנון שלך והחיוך שמדי פעם הגיח – הצטרפו אלינו שותפים מדהימים ששיוועו לעזור לך אבל לא הצלחנו.
התעוררתי הבוקר ועדיין היה לי קשה להפסיק להילחם, קשה לי לקבל שבגלל המחלה הזאת אילצו אותנו להיפרד ממך ולקבל עלינו מציאות חדשה שאתה לא חלק גשמי ממנה.


תודה שהתאהבת בי ובחרת בי לאהוב ולהקים משפחה.
אתה תמשיך להיות החצי השני שלי עד סוף חיי.
תודה על שני ילדים מדהימים שבראנו יחד, שנותנים לי סיבה לקום בבוקר ולקחת חלק פעיל וחיובי בחיים. ילדים שנותנים לי חיבוק כשאני בוכה, שמדברים עליך בגעגועים ובאהבה ומזכירים לי את אבא איל, שהיה עוד סוג של ילד בבית.
יחד איתם נשאנו כל הזמן את התקווה שתחזור הביתה ושנמשיך להתנהל כמשפחה בשגרה טובה יותר.

כשנקום מהשבעה ואחזור הביתה, אחליף את כסא הגלגלים בגיטרות שלך, את מחולל החמצן במגבר שלך, את הקלסרים הרפואיים בקומיקס שלך, את מד לחץ הדם והסטורציה ברמקול שמנגן את המוזיקה שאהבת, את מגרות התרופות במגירות לגו ואת השיחות על תרופות וטיפולים בסיפורים מצחיקים, מרגשים, אוהבים ומעוררי גאווה עליך.

סיפרתי לילדים שהפכת לכוכב בשמיים וכל פעם שאנחנו רוצים לפגוש את המבט שלך, אנחנו נושאים את מבטנו מעלה.
לנצח תישאר האור שלנו שמראה לנו את הדרך ומחמם אותנו ברגעי געגועים קשים. לנצח תמשיך להתקיים בחיינו ולהעלות חיוך כשהעצבות יורדת.
זה לא הסוף. זו בחירה בקיום ללא עצב, כאבים וסבל בשבילך בגלל שאנחנו אוהבים אותך כל כך.

דורית, שירה ותומר

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

את איל אני מכירה בעצם כל חיי. יש לי פור עליו של שנה ושלושה חודשים שבה הוא לא היה, אבל זאת תקופה מאוד מעורפלת בזכרון שלי, אז בגדול – מאז שאני זוכרת את עצמי – הוא שם.
אני מנסה בימים האחרונים למצוא דרך לתאר לאנשים את איל. את הקסם המיוחד שבו.
מצד אחד – אין באמת מילים שיישארו נאמנות לאמת. מצד שני, אין מה לטרוח - כל מי שפוגש את איל ולו למספר רגעים יודע על מה אני מדברת. בלי מילים.
בשביל אלה מכם שפחות מכירים אותו - אם אני צריכה לבחור מילה אחת, היא תהיה "מכיל".
איל היה מוכן ומסוגל לקחת על עצמו כל דבר שתזרקו אליו. והוא עשה את זה ברוגע ובשלווה פנימית שאין בהרבה אנשים.
אפילו בשנים האחרונות, כשהוא היה בסבל קשה, הוא תמיד היה מוכן להקשיב ולתמוך באחרים.
אני יכולה להגיד שהוא היה שם בשבילי בתקופות קשות והקשיב לסיפורים שלי, לקיטורים ולשטויות והצליח לתת לי כוח להתמודד בזמן שאני לא יודעת אם נשאר לו בכלל כוח להתמודדויות שלו.
ולדעתי יש פה הרבה אחרים שיזדהו עם הסיטואציה הזאת וחוו אותה גם כן.
זה כאילו אתה יושב מול בן אדם שמתמודד עם הכאב הכי נורא בחיים ואתה בחוצפתך מתבכיין על חתך באצבע מנייר ובאיזשהו שלב אתה תופס את עצמך ומרים את העיניים לאיל שכרגע מכווץ מעוד גל של כאב. וכשהגל הזה עובר, הוא פותח את העיניים, מסתכל עליך אומר בהבנה –
 “yes, paper cut. It’s THE WORST”
מכל קהל האנשים שפה, אני רוצה לפנות דווקא לשניים שנשארו בבית – שירה ותומר המתוקים שלא הספיקו להכיר אותו כמונו. הבטחתי לאיל שאני אדאג שהם יכירו אותו כמו שאני הכרתי אותו.
ולאו דווקא את הסיפורים היפים על איזה אדם נפלא הוא היה. את זה אחרים יכולים לספר להם... תכלס – אני אחותו. ממני הם ישמעו איך הוא היה מציק לי. איך לפעמים זה הרגיש שהוא קם כל בוקר עם תחושת שליחות לאמלל את חיי. אבל גם איך לא משנה כמה הוא התעלל בי, תמיד ידעתי שכשאצטרך אותו הוא יהיה שם בשבילי.
הם ישמעו את הסיפורים האמיתיים.
על איך הוא ארז תיק והודיע לנו שהוא בורח מהבית ובסוף גילינו שהוא נעל את עצמו במרפסת עם 12 כרכים של אנציקלופדיה בריטניקה בתיק שלו.
על איך הייתה תקופה שהוא התחיל להתנהג מוזר ולדבר לא ברור ואמא ואבא חשבו שהוא על סמים ולא ידעו מה לעשות, אז שלחו אותי לדבר איתו. וכשלקחתי אותו לשיחה והסברתי לו איך שכולם מודאגים ממנו, הוא חייך אלי את החיוך השובב שלו, הוציא לשון והראה לי את הסטאד שהוא ניקב בלשון... (מיותר לציין שרווח לכולנו ואבא שכח בכלל לכעוס עליו...)
ואספר להם עוד מלא סיפורים כאלה ואף מביכים יותר. כך שכשהם אומרים 'אבוש' תהיה להם תמונה אמיתית שלו כמו שהוא היה פעם ולא איך שהוא עזב אותנו.
ולדוריתי. כמו רבים פה, גם אותי איל השביע שאשמור עליך והוא כמובן לא היה צריך לבקש בכלל...
תמיד צחקנו שרצית להבטיח לעצמך את מקומך בתור חברה שלי אז השתמשת באיל כדי להיכנס מהדלת האחורית ולהפוך למשפחה. אז הצליח לך. ואת משפחה. ותמיד תהיי. לנצח לא נעזוב אותך, כי ככה אנחנו – דבק!
ולכולם פה, איזה טיפ קטן לחיים שלמדתי לאחרונה.
יום אחד אמה, בתי הבכורה, התלוננה קצת על זה שאני הרבה בבית החולים אצל איל ולא איתם. אז היא הביעה מירמור וזה בסדר. ואמרתי לה שאני מבינה ושזה משהו שאני צריכה לעשות כרגע. ואז היא שאלה אותי – "לא מבאס אותך להיות כל כך הרבה שעות ככה בבית החולים ולא לעשות דברים אחרים איתנו?". חשבתי לשניה ואמרתי לה "נראה לך? יש לי הזדמנות לשבת שעות על גבי שעות עם אח שלי שאני אוהבת כל כך ולדבר איתו על כל מה שלא הספקנו לדבר ב40 שנים האחרונות כי היינו עסוקים בשטויות של יום-יום! אני מקווה שיהיו לי עוד הרבה שעות כאלה"
אז המסר שאני אסיים איתו זה – תשקיעו את האהבה שלכם והזמן שלכם במי שחשוב באמת ולא תצטערו.
אני אוהבת אותך אילי. אתה איתי תמיד. בכל מקום. בכל שעה.
 
נעמי
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 רוב חייו איל היה משקיע מינימום מאמץ, הייתה לו דחיינות בריאה שהביאה לו הרבה שקטושלווה. אבל כשחלה התנפל על החיים בעוצמות נדירות שלמעטים יש. הוא חיפש כל טיפולניתוח ותרופה שיעזרו לו לנצח, כל האנרגיה ששמר כל חייו השתחררה והוא לא קימץ בשוםמאמץ. קרא על כתבה כל מאמר וקבוצות דיון, תמיד ככשאלתי אותו מה יהיה הייתה לו תשובהלמה השלב הבא ואיך זה יעזור, מתעלם מספקות של רופאים והסביבה. אני מוצא נחמה שהואחוזר לאותה שלווה ורוגע מדמיין אותו על ערסל עם גיטרה מוקף בכל החום של המשפחהוהחברים. תודה שהיית חבר לי ולהרבה אנשים אחרים. אתה תמיד, תמיד תהיה איתי.

שי ארליכמן

________________________________________________________________________________________

אני לא יודע איפה אתה עכשיו
 
דורית קראה לי להיפרד ממך. אלו השעות האחרונות
היינו לבד בחדר והבטתי בעינייך, תמיד כחולות, עכשיו עצומות
לרגע הרמת יד, כאילו מבקש
ואני עומד מולך מפחד וחושש
 
הידיים,
 
החזקתי לך את היד
היה לה מגע נעים והיא הייתה חמה
הציפורניים גזורות, היד נקייה
אני מחזיק אותה והיא כל כך רכה
 
אני עובר בלילה בחדר השינה של הילדים,
מכסה ומרים ידיים חמימות שגולשות מהמיטה
אז איך זה יכול להיות
שזו אותה ההרגשה?
 
החזה שלך נע מעלה ומטה
אתה מגולח ויפה
העור שלך צעיר, אני מביט בגבר נאה
והידיים...
 
לרגע אתה מרים יד וכאילו מנסה להחזיק איזה חפץ קטן
כמו שמחזיקים פנינה שנפלה, כמו שמחזיקים טבעת
התנועה עדינה כל כך, מה אתה מבקש?
אני לא יכול לדעת...
 
החזקתי בידך דקות ארוכות,
לא מצאתי מילים, רק קראתי "איל"
שהרי מה יש לומר...
ואני עצוב ומפחד ומבולבל
 
שעות אחרונות של הסבל שלך,
הס,
תנוח,
אין יותר כאב
 

איל זולוטוב

linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה
1977 איל נולד בבית חולים מאיר שבכפר סבא
1995 התחיל שירות בנח"ל כחובש קרבי
2000 טיול בהודו
2001 החל לימודי תואר במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה
2006 התחתן עם דורית
2010 נולדה שירה
2012 נולד תומר

הדלק נר

ענת כהן
19.06.2018
אוהבת אותך, תמיד אתגעגע
ענת כהן
19.06.2018
לא יוצא לי מהראש ומהלב. אוהבת אותך. מוח על משכבך בשלום חבר יקר.
אוהד דונגי
18.06.2018
עצוב מאוד
לאה אלברט
17.06.2018
בן יקר אתה חסר
מיכל אבירם
15.06.2018
איל אני אוהבת אותך לנצח.
ברק כפתורי
15.06.2018
יהי זיכרך ברוך, הכרתי אותך תקופה קצרה אבל לא אשכח אותך
יואל
14.06.2018
נשבר הלב מאז שהפתעת אותי, הברמן הכי מקסים שעבד איתי
סוניה מטושבסקי
14.06.2018
יהי זכרו ברוך
רועי ליכט
14.06.2018
:(
איל לימור נוגה ומיכאל
13.06.2018
אוהבים ומתגעגעים
ריני
13.06.2018
יהי זכרו ברוך
מיקה וייס
13.06.2018
העולם הפסיד איש יקר מדי
רות אלוני לביא
13.06.2018
יהי זכרו ברוך
אביטל
13.06.2018
איל, אהוב, חבר, אח.....אני אוהבת אותך אהבת נצח. היית ותהיה תמיד אהוב ליבי.
לימור ואברמי רוזנברג
13.06.2018
יהי זכרו ברוך. שלח לדוריתי והילדים המקסימים כוחות ובריאות
עומר קובי
13.06.2018
נוח על משכבך בשלום חבר יקר.
מירב גינגולד
13.06.2018
תודה על הזכות לשבת ולקשקש איתך, גם אם זה היה לנקודה קטנה מאוד בזמן
אמירה פוקס
13.06.2018
יהי זכרו של איל ברוך
טל ארצי
08.05.2018
יהי זיכרו ברוך
כרמל שיינר
06.05.2018
כואב וקשה להאמין שכבר לא תחזור אלינו תודה שעברת בחיי זכיתי להכיר אותך
דליה נחום
04.05.2018
יהי זכרו ברוך
דור רבה
04.05.2018
היה כיף לא נורמלי להכיר אותך ולעבוד איתך חבר יקר...

Loading...