אתר הנצחה לזכר

נתן דובשן 1955-2016

נתן דובשן
מקום לידה:
מקום פטירה:

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה
אהובה ומאיר פוקס
"אין חברים טובים ואין חברים רעים. רק אנשים שאתה רוצה להיות איתם. אנשים שיבנו את ביתם בתוך ליבך". ונתן היה מאותם אנשים שמתנחלים בתוך ליבך. החיוך הטוב, החיבוק הדובי, המגע האנושי הכל-כך טהור-את אלה מנצור לעד. לשרה, לתומר, לדקל ולנטע לבנו אתכם בכאבכם הרב. עצובים אהובה ומאיר פוקס

תומר דובשן
אבא לא קל לכתוב לך הספד פחות משנה אחרי שכתבנו ברכה ליום הולדתך השישים. בעוד שבוע וחצי היינו אמורים לציין את יום הולדתך ה-61 והנה אנחנו פה היום במקום. אם שואלים אותי מה הזכרון הראשון שלי ממך אגיד שאני זוכר אותך מרים אותי על הכתפיים ומחזיק לי את הידיים חזק כדי שלא אפול. אמנם לא הרגשתי את הידיים לאחר מכן אבל הרגשתי מוגן ובטוח שם גבוה. בכלל אני זוכר אבא חזק פיזית, אפילו חזק מדי שכל מקלחת שעשית לנו הסתיימה בחשש לזעזוע מוח עקב חפיפות השיער האגרסיביות שלך ושמידי פעם כש-שרכת לי שרוכים כשהכנת אותי לגן, קרעת אותם ושלחת אותי עם קשירה מאולתרת. זכרון נוסף שיש לי ממך הוא התיקונים בבית. אמנם בצורה אירונית לא ממש זכור לי שתיקנת משהו בבית בעשור האחרון אבל אני כן יודע שכל מה שלמדתי, למדתי ממך. אני זוכר איך הייתי סוחב את המקדחה ואת ארגז הכלים ואתה לימדת אותי מה עושים ואיך. אוסף התקליטים שהיה לך ושמרת במשך שנים ושאני לצערי מכרתי בפרץ קפיטליזם בכיתה ט', היה קלאסיקה מוזקלית ברמה הגבוהה ביותר, מה שפחות מסביר את האהבה שלך למוזיקת מעליות בשנים האחרונות. זכורים לי בעיקר אינספור הטיולים בארץ ובחו"ל שאמא ואתה לקחתם אותנו והכנסתם בנו אהבת מולדת ואהבת ביקורות דרכונים. הטיולים המיוחדים שתפרת לנו ביסודיות כה רבה השאירו בנו חוויות מיוחדות ועמוקות עד היום וזכרונות שלא יעזבו אותנו לעולם. אני בעיקר רוצה להודות לך על ילדות שאזכור אותה כמאושרת ועל אבא שלא חוסך במילים "אני אוהב אותך". מעולם לא התחברת לבתי קברות ולכן לבקשתך לא נשאיר אותך פה היום. במקום, נדאג שתהיה במקום בו אהבת להיות יותר מכל - בים. לצערי הפעם הראשונה שנפליג יחד תהיה גם האחרונה.

שרה דובשן
נתן שלנו - אדם שופע אופטימיות חסרת תקנה. אהבת את החיים. תמיד חיוך על שפתיך, תמיד מילה טובה לסובבים אותך. השם דובשן - אין מתאים ממנו לתאר אותך. גדלת - בן יחיד - בקרית ים. מוקף אהבה ופינוק מצד ההורים,סבתות וסבא. מגיל צעיר, זכית לדברים מיוחדים, שלא כבני גילך. זכית לראות את העולם הגדול, בהפלגות באוניות צי סוחר- שם עבד אביך. בביתך, היתה הטלביזיה הראשונה בשכונה ואני זוכרת את הסיפורים שחבריך היו באים לצפות בתוכניות מיוחדות. בגיל 14 בחרת ללכת לביה"ס "קציני ים עכו" ושם החלה אהבתך הגדולה לים. אהבת לספר לנו - המשפחה על השנים האלה. שם מצאת חברים טובים- חבורה מגובשת שמלווה אותך עד היום. שם אמרת ,שהיה כבוד למורה לא כמו היום. שם טענת, עוצבו הרבה קווים באישיותך. בתם הלימודים, המעבר לחיל הים היה מובטח. לאחר שנת שרות בגוררות, החליטו חבריך,שאתה חייב להגיע לדבורים. וכך, בכוחות משותפים עם הרבה שכנועים ואיומים, הצלחת לקבל מאמך את החתימה המיוחלת. היא אישרה לך - בנה היחיד, לשרת כלוחם לא היה מאושר ממך. והסיפורים שעד היום מסופרים במפגשים חברתיים - לא נס ליחם. השרות בחיל הים היה אחד מאבני הדרך היותר משמעותיים בחייך. העבודה בצי סוחר, גם היא היתה טבעית עבורך. לאחר כמה שנות הוללות כרווק, הכרת אותי- שזה סיפור בפני עצמו. חברנו המשותפים,ורד ומקס החליטו שאתה ואני מתאימים. וכך נקבע מפגש, לאחד מימי שישי. מפגש אליו לא הגעת,כי הסתבר שהעדפת עבודה על האוניה. אני לתומי, ביקשתי לראות תמונה שלך. מיד נשלפה, לא פחות ולא יותר, תמונת סיום מחזור ביה"ס. אתה- עם כובע מצחיה ופנים עגולות שמנות. "אותו אתם רוצים להכיר לי?" שאלתי. טוב שהוא לא הגיע. לאחר מספר חודשים נפגשנו בחתונה של השניים ומאז אנחנו יחד. נתן, היו לנו הרבה דברים שאהבנו לעשות . אני מסתכלת באלבומי התמונות שלנו, הם מלאים בתמונות שלנו בטיולים עם הילדים ובלעדיהם. היית מניף את תומר,דקל ואחר כך את נטע בקלילות לתוך המנשא וגומע יחד איתם את מאות הק"מ שטיילנו יחד.עליות,מורדות - שום מכשול לא היווה בעיה. היית חזק מאוד הטיולים היו במסגרת חוג משוטטים,איתם טיילנו שנים ארוכות, קבוצות חברים, זוגות. הכרנו את הארץ ברגל וברכב. טיולי שבת קצרים לנחלים ומפלים, אילת, כנרת או סתם גיחה לים שכה אהבת. אבל הכי אהבת את הפיקניקים. אלה שבסוף טיול ,או אלה שנסענו במיוחד ליער זה או אחר. נתינקה - אספנו לנו עם השנים,הרבה חברים טובים ומיוחדים. ועל כך גאוותנו. הצלחת לחלוק עם כל אחד ואחת את הדברים המייחדים אותנו כקבוצה,או אתה איתם כבודד. לך, שגדלת כבן יחיד - החברים תפסו את מקום האחים והאחיות שלא היו. צברנו אלפי חוויות משותפות עם חברים אלה שהולכים איתנו שנים ארוכות. תמיד היה לך חשוב להיפגש עם כולם. אתה זה שאמרת, מזמן לא נפגשנו עם זה וזה…… ומייד ארגנתי מפגש. לא משנה כמה זמן לא התראינו, השיחה קלחה כאילו נפגשנו רק אתמול ,הרבה אודות לחמימות ואהבת האמת שהקרנת. אהבנו לארח חברים.וגם להתארח. מפגשי יום העצמאות המפורסמים בחצר ביתנו. מפגש חברתי שרובו ככולו סביב האוכל. אתה ניצחת בגאווה על מלאכת הנפנוף. בשנים הראשונות,לא נתת לאף אחד להתקרב למקום הקדוש. עם הזמן, כנראה הבנת ,שפעולה זו מרחיקה אותך משעת הארוחה ואפשרת לאחרים. תמיד קיטרת " מה את מכינה כל כך הרבה אוכל? מה את חושבת להאכיל את כולם?" ומי אכל ונהנה הכי הרבה מהשפע שהיה , כי באמת אני לא הייתי היחידה שהביאה אוכל.? אתה נתן היקר. אצלך, בלוטת הטעם, עבדה שעות נוספות, אהבנו לנסוע לחו"ל - אהבנו לנסוע עם הילדים כמשפחות עם ורד ומקס ולבד, כזוגות עם מתי ודוביק,יעל ורפי ועם המשפחה שלי. פרויקט הדגל שלך - היה ארגון שייט הפיורדים בנורבגיה. הרבה סוכני נסיעות יכולים ללמוד ממך, תאום מה הוא. אני זוכרת בהנאה רבה את פניך מלאות הגאווה כשראית את שמך מתנוסס באותיות ענק בלועזית על חלונות האוטובוסים והרכבת ,איתם לקחנו טיולים שארגנת. הרשה לי לומר כמה מילים חמות מהלב - למקום עבודתך האחרון- גבת. תודה לכם על התמיכה הדאגה והעזרה מכולכם בעיקר אלה שליוו אותי אישית: אביהו, לאה,הילה,משה ומוטי. תודה על התנאים המיוחדים שאפשרתם לנו- זה לא מובן מאליו- ועל כל אלה אנו מודים. נתן, חיית את חייך בדיוק כמו שרצית, בחצי שנה האחרונה, מצבך הבריאותי הכריע אתך ולא יכולת לו. אני מודה לך על הילדים המיוחדים שלנו, מודה לך על הרבה שנים מלאות עשיה משותפת, הרבה חוויות ובעיקר שהיינו משפחה מאוחדת. אנחנו המשפחה, מילאנו את צוואתך. נאהב ונזכור תמיד.

גבי וחמי צור
נתן חברינו היקר. להספיד אותך זה נורא ובלתי נתפס. קשה לחשוב שאיבדנו אותך, שלא תהיה נוכח ולא ניפגש יותר לשוחח בענייני הלב והנפש. שלא נצחק ולא נדסקס בלהט עניינים שונים בחיינו וברומו של עולם. עברנו כברת דרך איתך ועם משפחתך היקרה במשך שנים. יחד גידלנו את ילדינו מהגיל הרך. חלקת איתנו בשמחה רגעים יפים ותמכת ברגעים אחרים תוך גילוי אמפתיה ורגישות. היית חבר מיוחד במינו, אמיתי, קשוב, טוב-לב, אהוב, אוהב ומסור, ששם את החברות במקום ראשון. צר לנו על הסבל שעברת בתקופה האחרונה בה מצבך הבריאותי בגד בך. התמודדת בעזרת האופטימיות האופיינית לך עד שהוכרעת. עצוב לנו מאד ואנו כואבים את לכתך. בשעה קשה זו אנו מחבקים באהבה את משפחתך הנפלאה. את שורקה היקרה שהיית תמיד לצדך ואת ילדיך תומר, דקל ונטע. נתן יקירינו אוהבים אותך. אתה חסר. לנצח ננצור אותך בליבנו. חבריך גבי וחמי צור

ענבל לוצקי אברני
נתניצ'קה שלנו. רק לפני זמן קצר ליווינו יחד אתך את הורייך למנוחת עולם. חשבנו שכעת תוכל לקחת אוויר מהמסע המפרך והמתיש אותו עברת כבן יחיד לבד. לא אשכח את פנייך המאירות והחייכניות אותן הארת לכל מי שעבר על ידך, במקרה או שלא במקרה. כל פגישה אתך לוותה בחיבוק אמיתי וכן. זוכרת איך אמך דיברה עלייך בערגה, וכל מילה שנייה הייתה נתניצ'קה כך ונתניצ'קה אחרת..מסיפוריה של סבתא היית בן יחיד, התואם את אב הטיפוס הקלאסי...דומה משהו לאבא שלי (שייבדל לחיים ארוכים)שלא סבל אף הוא מחוסר פינוק וברוך השם נראיתם שניכם מדושנים מעונג... רק השבוע אמרתי לאבא שלי שחשוב שניסע לבקרך בבית החולים, אבל אתה כנראה התחשבת במצבו הרפואי של אבי, וויתרת לו בדרכך הכל כך מיוחדת. קשה היא הפרידה ממך. הצלחת להפתיע אותנו... אתגעגע מאוד לפנייך העגולים אשר מדדתי לך בכל פעם כמו אבי - עם "מחוגת האצבעות" - לוודא ששום דבר לא השתנה, ואתה תמיד חייכת וצחקת כמו נער... דרך נינוחה בן דוד אהוב. מקנאה במצולות אשר זכו בך לעולם. שלך באהבה רבה, בולה

linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

רמי נחום חי
24.12.2016
הצטערתי לשמוע על לכתו של האדם באדם נתן ,יהיה נשמתו בגן עדן ,יהי זכרו ברוך.
גבי וחמי צור
27.11.2016
לעד ננצור אותך בליבנו. יהי זכרך ברוך.
ענבל לוצקי אברני
27.11.2016
בן דוד אהוב שלי. היכן שלא תהיה, שנשמתך תנוח בשלווה.
דקלה כהן
27.11.2016
יהי זכרו ברוך
נסים כהן(בגוגו)
27.11.2016
יהיו זיכרו ברוך, ניזכור לעד

Loading...