אתר הנצחה לזכר

יאן ואן דר לינדן Jan van der Linden 1942-2013

יאן  ואן דר לינדן  Jan van der Linden
מקום לידה: IJsselstein, Holland
מקום פטירה: חיפה

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

Jan van der Linden

נולד ב IJsselstein הולנד ב 20 במאי 1942.

בנם של Jacoba Bakkers ו  Johanes van der Linden

יאן נולד בשלהי מלחמת העולם השניה כילד השלישי מבין חמישה ילדים. הוא למד בבית ספר לבנים בישוב קטן בו חיו כאלף איש  ומתוכם

750 היו ילדים. היו לו חברים רבים. הם נהגו לשחק בקאובויים ואינדיאנים והיו להם מקומות מחבוא רבים, מחנאות, בהם שיחקו משחקים דמיוניים 

למשך שעות רבות. בחורף שיחקו במבנים משלג שהפכו לקרח עם הזמן, מן איגלו שהכיל לפחות עשרה ילדים. יאן צחק כשסיפר איך

המבנים מקרח היו נמסים מהאדים החמים שיצאו מפיהם של הילדים הקפואים.

יאן למד בבית ספר עד גיל 14 וסיים את כיתה ח'. לאחר מכן אביו לקח אותו לעבודה כדי לעזור בפרנסת הבית. הוא עבד בבית חרושת לרהיטים

והרכיב שולחנות וכסאות. הוא עבד 9 שעות ביום, 48 שעות בשבוע.

בגיל 18 התגייס לצבא הנאטו האירופאי. בשירות הצבאי שארך 21 חודשים, שירת חצי שנה בצרפת ובגיניאה החדשה שהייתה אז קולוניה של 

הולנד. יאן השתחרר מהצבא בנובמבר 1962 כשהיה בן עשרים והחל לעבוד עם אחיה של אמו במפעל רהיטים אחר.

כשהיה בן 23 הסתכל מעלה דרך חלון הגג של המפעל והבין שלא זה מה שרוצה לראות ום יום עד גיל 65.

באותו היום התפטר מהעבודה , לקח את הפיצויים והחליט שהוא רוצה לראות את העולם...

יאן קנה סיטרואן דיז'וו ישנה, שם 1000 גילדן שקיבל פיצויים בכיס והחל לטייל ברחבי אירופה. בשוייץ נפגש עם חברו הטוב, יאן, ויחד המשיכו

את דרכם בעולם. 

יאן לא ידע דבר על ישראל, חוץ מהעובדה שזאת מדינה חדשה ליהודים. חברו יאן דיבר רבות על ירושלים ועל ישראל.

הם המשיכו את מסעם ברחבי אירופה במשך שנתיים וחצי. הם עבדו בשבדיה ככורי עצים, בנורבגיה עבדו במטבח של מסעדה ובשוויץ עבדו

כברמנים בבית מלון. 

כשהגיעו לתורכיה לא מצאו עבודה וחברו של יאן סיפר לו על משהו בישראל שנקרא קיבוץ שבו את העובד ומקבל אוכל ומקום לינה. 

יאן הלהב מהרעיון ויחד נסעו מתורכיה לסוריה, ללבנון וכך הגיעו לנקורה, הצד הלבנוני של ראש הנקרה. החיילים הישראלים לא נתנו הם לעבור

את הגבול לישראל והם נאלצו לחזור לסוריה, לירדן ומשם נכנסו לירושלים העתיקה, שהייתה אז שייכת לירדן, דרך מעבר מנדלבאום.

המסע לישראל מנסיון הכניסה הראשון ליד נקורה ועד לכניסה במעבר מנדלבאום ארך כחמישה חודשים. יאן סיפר רבות על המסע לארץ ישראל

במיוחד סיפר על יופייה של פטרה וביירות וכמובן על ירושלים.

לאחר שהיה ארוכה בירושלים הגיעו לתל אביב. שם פגשו תושבים מקומיים ושוחחו איתם על הקיבוצים בישראל ועל אפשרויות ההתנדבות.

כך הגיעו לתנועה הקיבוצית ברחוב הירקון. במשרד, הפקידה הראתה להם מפה של כל הקיבוצים בארץ ונתנה להם לבחור באיזה קיבוץ 

ירצו להתנדב. בסימון אקראי עם האצבע הם הגיעו לקיבוץ ראש הנקרה שבצפון בשנת 1967.

יאן עבד במטעי הבננות , חתך את העלים, עטף את האשכולות ותמך בעצים הצעירים בעזרת מקלות עץ. 

בחודש מאי של אותה השנה, הופיעה הודעה משגרירות הולנד בעיתונות ובה בקשה מכל אזרחי הולנד לעזוב את ישראל במיידיות עקב המצב

הבטחוני המתוח. הולנד הבטיחה כרטיס טיסה לכל מי שיחפץ והסירה אחריות מכל מי שיבחר להישאר בארץ.

בקיבוץ, באותו הזמן, היו 22 מתנדבים. רבם צעירים יהודים מארצות הברית שבאו לתרום לארצם. 18 מתוכם עזבו את הארץ וחזרו

למולדתם. יאן נשאר בקיבוץ עם עוד שלושה מתנדבים בזמן מלחמת שש הימים.

במלחמת ששת הימים יאן והמתנדבים הנוספים שנשארו חפרו תעלות בין בתי הילדים על מנת לאפשר להם מעבר בטוח מבית לבית

מבלי שיהיו חשופים לסכנה. 

ב1969 המשיך לעבוד במטעי הבננות והפך לאחראי על המתנדבים בקיבוץ. 

בשנת 1974 הכיר את אנט, אשתו, כשהוא בן 32 והיא בת 18. 

יאן אהב לשמוע מוסיקה מתקליטים בחדרו בקיבוץ. מוסיקה שמשכה צעירים רבים לחדרו. הם נהגו לשוחח רבות ולהאזין למוסיקה.

אנט הייתה מבין הצעירים שהגיעו לחדרו. הם נפגשו יותר ויותר והתאהבו.

אנט מאוד רצתה לבקר בהולנד ולהכיר את משפחתו של יאן, ולכן, בספטמבר 1975 נסעו להולנד. הם נישאו בהולנד ב 27 בנובמבר

1975. תשעה חודשים לאחר מכן נולדה ענבל, בתם היחדה של יאן ואנט.

ב 1984 יאן חלה במחלה נדירה מאוד ששמה "גיים בארה" , שהיא הסתבכות קשה של מחלת השפעת אשר גורמת לשיתוק כללי ולעיתים

אף למוות. יאן היה משותק במשך כשלושה חודשים ואפילו למצמץ לא הצליח. במשך חודשים רבים עבר שיקום אינטנסיבי בעזרת פיסיוטראפיסט.

הוא למד ללכת, לאכול ולדבר מחדש. 

במשך שנותיו הבאות בחיים הקדיש את מרבית זמנו בטיפול בבתו, ענבל, באשתו אנט ובנכדיו, גיא סיון ואלה אותם מאוד אהב.

לזכרך אבא יקר שלי, מתגעגעת מאוד....

ענבל

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

גיא
01.06.2014
אוהב אותך סבא
ענבל קליין
01.06.2014
אוהבת ומתגעגעת מאוד

Loading...