אתר הנצחה לזכר

מורי (מרדכי) מירב (מורבקין) 1936-2014

מורי (מרדכי) מירב (מורבקין)
מקום לידה:
מקום פטירה:

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

מורי (מרדכי) מירב (מורבקין) נולד בחיפה ב- 16.9.36 לחנה ואפרים מורבקין.

לאחר הולדת אחיו הקטן דני, עברה המשפחה לחדרה. שם נחשף מורי אל "הכחול הגדול", אל הים, אל הרוח והגלים.

לימים הפך לדמות ססגונית ובולטת, אחד מהטובים והמוביליםבמועדון הימי זבולון חדרה.

מורי גדל על הים, הים היה ביתו השני אם לא הראשון, הוא אהב אותו בכל ליבו, מחובר אליו בכל נימיו,

ידע ליהנות מעצמותו ולכבד את זעפו מה שהפך למשמעותי וגורלי במערכת היחסים הרומנטית והאין סופית שלהם, 

כמו גם נושא מרכזי בכל ציוריו במשך מהלך חייו.

מזבולון המשיך מורי את חינוכו הימי בביה"ס לדייג מכמורת, לימים מבואות ים,

שם המשיך לסלול את דרכו אל עתידו כספן וימאי ללא חת, מיפרשן מקצועי שאין שני לו.

בסיום שנותיו בביה"ס הימי התגייס מורי לצבא וכהמשך ישיר לדרכו הימית הצטרף לחיל הים.

1957 סיים את קורס החובלים, מחזור ה', ומשם המשיך את שירותו כקצין על המשחתות, יפו ואילת,

שולת המוקשים אח"י נגה והטרפדות ט-151 ו-152 באילת.

לימים יקראו לבתו הבכורה על שם הספינה נגה ולבנו השני על שם אחת הטרפדות – אופיר. 

בתום קורס חובלים, 1958 נשא מורי לאשה את נורית גישר, שעמה בנה את ביתו והקים את משפחתו

שכללה את שלושת ילדיו: נגה, אופיר ורון, ושבעה נכדים.

את שירותו הצבאי סיים במפתיע לאחר שמסלולו כלל תפקידים שלא עליהם חלם ואליהם פילל.

מורי השתחרר כסגן וכהמשך ישיר לאהבתו הגדולה בחייו – הים, הפך למורה בביהס בה חונך, מבואות ים.

הוא חינך אין סוף של ימאים, שלימים הפכו לקצינים, רבי חובלים וספנים מעולים, ימאים שידעו להכיר תודה למורם ורבם בתחום.

בלילות, מתוך אחריות לפרנסת משפחתו היה יוצא לדוג דיג תת ימי שגם בו הפליא להצליח,

הכיר כל סלע לאורך החופים ושללו הגדול בכל ליל דייג, הביא שורה ארוכה של

אנשים להמתין ליד רכבו ללוקוסים טריים בכל בוקר.

בחופשות הקיץ עבד כמציל בחוף הים, השגיח על המתרחצים ועשה סדר על החופים. 

ללא ספק איש חרוץ היה ולא בחל בכל תפקיד  ולו רק שזה כולל  את אהבתו - הים.

בשנת 1974, לאחר 13 שנות הוראה לצד טובי הימאים והמפרשנים במכמורת ובמבואות ים 

החליט מורי שחייב הוא להגשים את חלום ילדותו ולהפוך לרב חובל בצי הסוחר.

הוא עזב את ביה"ס ויצא לדרכו בצי הסוחר, אותה פילס לו במהרה לעבר מטרתו הנשגבת והפך לרב חובל בצי הסוחר.

הוא הפליג שנים רבות ברוב חברות הספנות והפך לרב חובל מוערך ואחד המעולים שידע הצי.

עליו אמרו: ספן שבעת הימים, ביטוי למיומנות וידע בלתי רגילים

או כפי שאומרים באנגלית:Master Mariner Ocean Going הדרגה הבכירה ביותר

שניתנת לאיש ים כלשהו המאפשרת לו להשיט כל כלי שיט בכל גודל ובכל ים על כדור הארץ.

ואכן הפליג מורי בכל פיסת ים (כמעט) על כדור הארץ, חצה אוקיינוסים התגבר על סערות וגלים אדירי ממדים,

צלח בקור רוח הוריקנים, טייפונים, ימים קפואים תעלות רוחשות שודדי ים, נוסעים סמויים

ועוד חוויות מסמרות שיער שרק הוא ידע לספר עליהם בדרכו המרתקת עד כי חשת שהנה גם אתה ניצב שם לצדו על סיפון האוניה.

בתחילת שנות האלפיים פרש מורי מהים והוא בן 65. את רוב שנותיו הבאות בילה בחדר עבודתו, "הקבינה" שלו,

גשר הפיקוד שלו, ספון עם מקטרתו וצמוד למחשבו שזה האחרון מחבר אותו לציוויליזציה,

עמה נהג לחלוק את דעותיו ומחשבותיו בכל נושא ותחום שרק ניתן לעלות על הדעת בבקיאות וחדות מחשבה.

בגיל 77, 7.3.2014 , השכם בבוקר יום שישי, לקה מורי בליבו, הובהל לביה"ח ושם לאחר מספר שעות

התקף נוסף גבר על האיש הגדול והחזק הזה שידע מאבקים איתנים על פני שבעת הימים אך לא את זה האחרון עם ליבו. 

לבקשתו של מורי לשוב אל הים לאחר מותו, יפוזר עפרו על פני הים, הים אותו אהב בכל מעודו ובכל חייו. 

יהיה זכרו ברוך.


העדפות

עריכה

הספדים

עריכה

אבא,

7.3.14 יום שישי לפני הצהריים, שעה לפני נשימתך האחרונה,
אני יושב סמוך אליך, אתה מכוסה היטב בשמיכה כפולה
כובע הצמר שלך על ראשך, קר לך, בשנים האחרונות קר לך כל הזמן,
מי היה מאמין (אתה שחורף קיץ הסתובבת יחף במכנסיים קצרים)
עט מבצבצת מכיס חולצתך מוכנה לחסל את התשבץ של שישי
אתה חיוור, עינייך כמעט עצומות, קולך חלש, קטן משהו
 ואתה אומר לי:
" אני לא חושש למות, לא מפחד ללכת,
אני השגתי את מה שרציתי, הגשמתי את חלומי,
הייתי רב חובל, פקדתי על אניות קטנות וגדולות
כמעט בכל מקום שיש בו ים.
נכון שחלמתי על יאכטה משלי ואין לי
אבל עם ברכיים דפוקות כמו שלי גם ככה לא יכולתי להפליג.
לא, אני לא פוחד, זה בסדר ללכת"
אומרים שנפש יהודי יודעת 40 יום לפני לכתה... כנראה שלא סתם.

היית איש גדול, איש גדול ומורכב תרתי משמע,

לא פשוט היה איתך אך גם לא פשוט בלעדיך.

אתה אל- קפיטאנו אמתי כפי שנבט בן דודך מכנה וכותב עליך בספריו.

הים היה עולמך וספינתך ביתך,
חיית אותו, הכרת אותו, ידעת להתמודד עמו ולכבד אותו.
שלטת בו ביד רמה ובמקצוענות שאין שני לה גם שזה הכחול הגדול געש וקצף,
ולא היה אחד, מראשון המלחים ועד אחרון הקצינים
שלא שם את מבטחו בעיניים עצומות כשעמדת איתן על גשר הפיקוד
וגלים של למעלה מחמשה עשר מטר מתנפצים על חרטום האנייה.
היית רב חובל אמתי, קפטן, או כמו שאומרים באנגלית: master mariner ocean going
כפי שנהוג לכנות את אלה שהפליגו וניווטו בידע רב ובמיומנות כשלך
על כלי שייט ובכל ים, איש שבעת הימים.

היית איש גדול והכל אצלך היה בגדול,
היית הגון וישר בגדול,
ידענותך בתחומים שונים ומגוונים הייתה אדירה,
כשרון הציור שלך היה גדול וציורי הים שלך מופלאים,
ידעת לאהוב בגדול ולכעוס בגדול
וכשרבת, רבת בגדול, קולך היה גדול ואף שתיקותיך רמות,
אהבתך לאוכל הייתה גדולה ולמתוקים ענקית
ומלחמתך במשקל הייתה מהגדולות שידעת,
יכולת הסיפור שלך היית ענקית, יכולת אדירה לרתק מאזינים
במשך שעות, לסיפורים ונפלאות אותם חווית על בשרך,
חריצותך הייתה גדולה, היית מורה גדול, אהוב ומוערך,
הכרת את חופי הים בגדול, מעל המים ומתחת,
האכלת בגדול לא מעט אנשים משלל הדייג בלילות,
והצלת לא מעט אנשים בתקופות בה היית מציל.
הכול אצלך היה בגדול
כך גם הסתגרותך בביתך, בחדרך, ב"קבינה שלך" בשנים האחרונות.
בן שבעים ושבע היית במותך אך הספקת בגדול
כאילו חיית עד מאה ועשרים ואף יותר.
אני משוכנע שגם כעט אם נחריש לרגע
נשמע את קולך הרם בוויכוח עם ההוא שם למעלה בכבודו ובעצמו,
קצת סיפורים והרפתקאות והוא שולח אותך לגן עדן בגדול.
אבא,
המשך להפליג לך בגדול בכחול הגדול של מעלה,
אהבתי אותך בגדול, כעסתי עליך בגדול ובגדול אני סולח לך.
מחבק אותך חיבוק גדול ומי יודע, אולי עוד נתראה
וזה יהיה גדול.

אופיר.

       
רב חובל צביקה כפיר
לרב-חובל מורי מירב ציטטה מאת רודיארד קיפלינג ע"י תלמידו ר/ח צביקה כפיר (קרופרו) רב-חובל נמל אשדוד אם ביכולתך היה לשמור על קור ואומץ רוח בקהל אובדי עצות מוכי המבוכה אם בלבך העוז היה להישאר בטוח גם בהטיל כל –איש ספק בכחך : אם עז בך חכות מבלי היות יגע, או לא לגמול כזב לבעלי דיבה, או בהיותך שנוא – משנוא להימנע, אך גם מהתחסדות יותר מדי רבה, אם בידך היה לחלום – ולהתפכח בין רגע, לחשוב – ולא להיות עבדה של מחשבה: אם גם בניצחון וגם באיד ופגע יכול היית לנהוג מידת-בטול שווה : אם רב עוזך היה לשאת אמת אשר הבעת עת יסלפה נבל ללכוד בה אווילים : אם תש ושבע-עמל ראית בשקוע מטה בנין מפעל חיים – ושוב אותו תקים : אם כל האוצרות ,אשר בהם זכית, יכולת לסכן בקלף סתום אחד , אף להפסיד הכל – ושוב לחזור ראשיתה ולא לפלוט מלה על עשר שנפסד: אם בידך היה למשול בלב בקדור האופק , לשלוט בעצבים שכל כחם נמק - ולעמוד הכן במות בך כל דופק חוץ מצווי –רצון המהדהד "חזק" ! אם בין יצרי המון שמרת על יושר- דרך או בחברת מושלים- על חן פשטות בן-עם, אם לכל איש ואיש נתת משקל וערך , ואף ל לאחד - משקל שהוא מוגזם: אם בידך היה לתפוס,במרוצתך קדימה, במלוא ששים שניות כל רגע פחזני – שלך היה העולם וכל אשר בו פנימה, ומה שרב יותר – אדם הינך מורי !

linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

נגה
05.04.2014
אבא אהוב שלי, אתה חסר לי .
נורית
25.03.2014
השארת חלל ריק - מתגעגעת
אופיר
25.03.2014
קשה לשאת את האין שלך...

Loading...