אריאלה לאונורה מריאן (קריגר) 1927-2013

את חמותי אריאלה הכרתי בשנת 1980. כאשר הייתי מגיע לדירתה בפרנפורט בת"א כרווק ,כחתן כאבא עם הנכדים היה מחכה לי תמיד מעדן כלשהו אות לתשומת לב ,אך לא רק לי המתין המזווה היה מלא בדברים טובים וכל המגיע לדירתה זכה לקבל חיוך ודברי מתיקה לרוב. מעולם לא ראיתי אותה צועקת ,גם שהתרגזה ידעה להבליג ולסנגר על הרוצה ברעתה, לפעמים ידעה גם להתעקש(כשרצינו להתחתן בחתונה צנועה הפעילה עלינו מכבש לחצים כדי שנתחתן באולם וכל חברותיה יהיו בין המוזמנים)גם בזמנים קשים כאשר סבלה ממספר מחלות ולא יצאה מדירתה הייתה אופטימית ודאגה לתגמל את כל המטפלות ,האחיות, הרופאים ,והשליחים שהיו מגיעים עם אביזרים לטיפול,למרות שהשיר האהוב עליה היה עוף גוזל היא לא התרחקה לעולם ממשפחתה כל עולמה סב סביב בנותיה ונכדיה, מעולם לא אמרה לא לבקשתם. והם ואני לא נשכח אותה ואת טוב לבה וחיוכה לעולם .