אתר הנצחה לזכר

נפתול (נפתלי) שגיא 1935-2015

נפתול (נפתלי) שגיא
מקום לידה: לוכסמבורג
מקום פטירה: ישראל

בית עלמין:
ישוב: מנוחה נכונה
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה: ב
שורה: 3







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

העדפות

עריכה

הספדים

עריכה
בתו של נפתול, עינת שגיא אלפסה:
 
 
עד החודש האחרון, מדי בוקר אבא שלי היה קם ומתחיל לחתוך סלט גדול בחמישה צבעים. את הסלט היה מחלק לשלושה חלקים – את החלק הראשון הוא ואמא היו אוכלים ביחד לארוחת הבוקר. את שני החלקים האחרים הכניס לקופסאות. אחר כך התקלח, התגלח, התארגן ויצא לעמל יומו, בהתנדבות כמובן. רגע לפני שהגיע למשרד עבר וחילק את הסלט לי ולאחותי. 
לא משנה כמה אנחנו גדולות, בעלות משפחות, ואפילו בשלניות לא רעות – הסלט של סבא תמיד היה מגיע אלינו עם טעם של פינוק מיוחד, מתובל באהבה. עבורו תמיד נשארנו הבנות הקטנות שצריך ורצוי לפנק, וגם לדאוג שלא יחסרו להם ויטמינים.
כזה היה אבא שלי. איש צבא דגול, מפקד ללא חת, מנהל חסר פשרות, מנהיג כריזמטי – ומתחת לכל אלו אדם רגיש שלא מסוגל לראות סבל, כאב או אי צדק. אוזנו תמיד היה כרויה לחלש, וידיו מושטות לעזרה לכל אדם. 
היסטוריון מעמיק, שתמיד שש לנאום על קרומוול, על צ'רצ'יל או על דוד בן גוריון, אבל גם איש מלא חוש הומור שיודע לצחוק על הכל – וגם על עצמו. 
בעיניים שלו תמיד היינו כולנו – הילדים והנכדים – הכי יפים, הכי חכמים ובעל פוטנציאל אינסופי להגשים כל מטרה או חלום.
עשרה נכדים נולדו להוריי, ומילאו את לבם בגאוה אינסופית. אבא שלי היה סבא מעורב ופעיל. מדי יום בצהרים היה עוצר פעילותו בצוות, והולך לגן לאסוף את אלה ואיתמר שלי הביתה. את אותו דבר היה עושה גם אם עלמה ויהונתן. הגדולים יותר זכו לקבל ממנו שיעורי היסטוריה ומורשת קרב צבאית, כמו גם עצות מעשיות לחיים וכמות בלתי נתפסת של התפעלות. 
כשעומר נפטר לפני שנתיים, אבא נשבר לראשונה. אני לא בנאדם מאמין, אבל המחשבה שאולי כעת הם ביחד סב ונכד, ומשלימים פערים, מעלה בתוכי חיוך בתוך ים הגעגוע האינסופי.
הזוגיות של אבא ואמא היא מודל שיש לשאוף אליו. גם אחרי 58 שנים ביחד, נותרה ביניהם חברות אמת שמושתתת על כבוד הדדי, שפע של אהבה ושותפות גורל. שניים שהשלימו זה את זו לשלם אחד גדול – עמוד התווך של המשפחה, שתמיד ידעו להחזיק את כולנו בכל הטלטלות והמשברים שעברנו, וגם לתת גב ברגעים הטובים יותר. 
בכל החודש האחרון אמא לא משה ממיטתו, ליטפה את פניו, החזיקה בידו, עיסתה את גופו ודאגה שתמיד יהיה מגולח ומסודר, כמו שאהב. האהבה בה עטפה אותו הגיעה לתודעתו גם כשכבר לא היה עמנו – בזה אני בטוחה. 
לצערי, אחי אבישי לא יכול היה להגיע השבוע מקנדה, אך יבוא בקרוב. הוא אתנו כל העת ושותף מלא לכאב שלנו. 
שתי בקשות חזרת וביקשת ממני, אבא: שאחרי שתעזוב את העולם, אבטיח לך שאשמור על אמא, ושגם אדאג שהדבק המחזיק את המשפחה שלנו יישאר חזק ויציב לתמיד. אני מבטיחה לקיים. 
אני אוהבת אותך אבא, וכבר כל כך מתגעגעת.
linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה

הדלק נר

Loading...