עברית
English
Spanish
Chinese
אתר הנצחה לזכר

סלבה פיש 1932-2011

סלבה פיש
מקום לידה: ברנוביץ'
מקום פטירה: ישראל

בית עלמין:
ישוב:
בית עלמין:
גוש:
גוש:
חלקה:
שורה:







עריכת קשרי משפחה

ביוגרפיה

עריכה

ב-31 במארס 1932, בפתחו של האביב נולדה באזור ברנוביץ' בת בכורה לדינה לבית גרשוביץ' ולישעיהו סרברובסקי. השם שבחרו ההורים היה סלבה. תהילה בעברית. כעבור שלוש שנים נולדה אחותה היחידה מטלה, אשר הלכה לעולמה לפני כמה חודשים.

סיפורה של משפחת סרברובסקי מיוחד. ישעיהו, דינה, סלבה, מטלה ומוסיה, סבתא מצד אמה, היו היהודים היחידים בכל האזור. ישעיהו היה יערן, מנהל חשבונות ואיש ספר. מעל לכל בלטו חוכמתו ויושרו. מכל רחבי האזור הגיעו אליו הכפריים לקבלת עצות וליישוב מחלוקות שהתגלעו ביניהם.

סבתא של סלבה הייתה בעלת תחנת קמח. היא לא רק דאגה לחלק חינם קמח לעניי הסביבה, אלא הוסיפה מוצרי מזון אחרים.

סלבה הייתה ילדת טבע, אשר בילתה שעות רבות במשחקים בשדות רחבי הידיים. אהבתה לטבע לא פסקה מעולם, ומעולם גם לא פסקה לדבר על ילדותה.

הילדות המאושרת נקטעה עם הכיבוש הנאצי. תושבי הכפרים בסביבה לא הפנו עורף למשפחה היהודית היחידה, ומשפחת סרברובסקי מצאה מסתור אצל משפחות שונות. לרוע מזלה של המשפחה, האם דינה לא שרדה את התקופה, ובאחת הפעמים הבודדות בהן יצאה מהמסתור להשיג מזון טרי לבנותיה, השיגו אותה כדורי המרצחים. סלבה הייתה רק בת 10,

סלבה התברכה בחוכמת החיים ובאינטואיציה החזקה שלה. תכונות מופלאות אלה היו טבועות בה מילדותה והצילו את חייה. הטבע קרא לה והיא בילתה מדי פעם בשדות שכה אהבה, למרות הסכנה שארבה. באחת הפעמים הבחינה בקבוצה גדולה של חיילים נאצים שהתקרבו לעברה. בחושיה הבינה שאם תברח – דינה ייחרץ. החיילים הנאצים התקרבו, אבל היא המשיכה לשחק. שידרה שאינה חוששת מהם, כי אין לה ממה לחשוש. כך ניצלה. בזכות חושיה החדים ניצלו חייה וחיי משפחתה. בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה סלבה ובני משפחתה שהו בחברת הפרטיזנים, בגדודים של בלסקי.

לאחר המלחמה הייתה בקיבוץ של תנועת הנוער דרור בגרמניה. הייתה זו עוד תקופה מאושרת בחייה. אגב, גם שם שימש אביה מעין שופט.

בשנת 1949, למרות שעמדה בפניה האפשרות לבחור להשתקע בארה"ב. עלתה המשפחה  לישראל.

לפני 63 שנה, בגיל 17, הכירה את גד, שהיה אז חייל משוחרר, אשר שרד את מחנות הריכוז. סלבה, שמסירות היא תכונה בולטת נוספת אצלה, התגוררה אז עם אביה ואחותה בשיכון רסקו ב' בחולון. כדי לחסוך בכסף לטובת מזון לגד, היא הייתה עושה מדי יום את דרכה הלוך ושוב למקום עבודתה שברחוב אסתר המלכה בתל אביב.

מאז הייתה עמוד התווך שלו, הכוח המניע אשר סייע לו להתקדם לתפקיד רם דרג במשרד ממשלתי.  במקביל לעבודתה מחוץ לבית, סלבה סעדה בביתה במשך שנים את אביה שאותו כה העריצה ועזרה בטיפול בנכדיה אלינד, ריאנון, איתן, איתמר, גונן ויוגב, אשר נולדו לילדיה דינה ואילן.

את ילדיה גידלה לאהבת הארץ. היא אהבה לקרוא להם משירי רחל, טשרניחובסקי, סיפורי שלום עליכם ועוד סופרים ומשוררים רבים אחרים. כך החדירה בהם את האהבה לספר. סלבה, מלבד אם אוהבת, הייתה גם אם תומכת, גם אם חשבה אחרת מילדיה. "חשוב לי שתהיו מאושרים, יותר מאשר אני אהיה מרוצה", נהגה לומר להם.

חברים של דינה ואילן, ואפילו של נכדיה, אהבו לבקר אותה. הם נהנו לשוחח איתה ולהעלות חיוך רחב בזכות ההומור שלה. וזה, גם כשחבריהם לא היו שם. היא מעולם לא נתנה לגיל הכרונולוגי להשפיע על אישיותה שנשארה צעירה בנפשה לנצח.

סלבה אהבה מאוד מוזיקה. אמנם לא ידעה לנגן וגם העידה על עצמה שאינה בעלת קול ערב בלשון המעטה, אבל מוזיקה הייתה אחד העולמות שמילאו אותה. ואם נחזור למשפחת גרשוביץ', שם הנעורים של אמא שלה, נבין שהשורשים כנראה שם. ג'ורג' גרשווין, הקומפוזיטור הנפלא, היה קרוב משפחה. הוריו הסבו את שמם מגרשוביץ' לגרשווין כשהגיעו לארה"ב עוד במאה ה-19. את זה לא סיפרה לאף אחד. כה צנועה הייתה.

קצרה היריעה מלספר אודותיה. אבל הזיכרונות הרבים יהיו חקוקים בלב כל מי שזכה להכיר אותה.

סלבה אהבה אנשים והאמינה בם. שירו של שאול טשרניחובסקי "שחקי, שחקי" היה אחד השירים האהובים עליה ואין ראוי ממנו כדי להיפרד ממנה:

שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.

כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.

רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.

שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.

אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא - ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.

ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל- כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור.

יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אמנם חי,
לא בעתיד, בשמים -
חיי רוח לו אין די.

אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
לו, לצעיר, מעל קברי
פרחים ילקטו לזר.

                 (מלים: שאול טשרניחובסקי)



העדפות

עריכה

פרחים, פרחים, פרחים.  טבע, כל כך אהבה טבע.

 

הספדים

עריכה

היושר הנחה את סלבה בכל חייה – במעשיה ובמחשבותיה. פיה ולבה שווים.
האופטימיות שליוותה אותה לאורך השנים הקרינה והדביקה את כל מי שהכיר אותה.
עצות טובות, מסירות ואהבת הזולת ללא תנאי משכו אליה אנשים רבים באשר הם ומכל שכבות הגיל.
אהבת האדם היתה כרוכה בלבה באהבת הטבע. עצים, פרחים ומרחבים ירוקים גרמו לה אושר.
כך נזכור אותה:
אוהבת אדם
אוהבת טבע
צנועה
ישרה
מעניקה
תומכת

      (הוקרא במעמד הפרידה שנערך בבית העלמין לפני הלוויה)

אשת חיל

אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.
דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.
צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.
קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.
רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-ה', הִיא תִתְהַלָּל.
תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

                               (הוקרא במעמד הפרידה שנערך בבית העלמין לפני הלוויה)

linkText

Loading...

גלריה

עריכה

וידאו

עריכה

ציר זמן

עריכה
1932 סלבה נולדה לדינה וישעיהו סרברובסקי
1935 מטלה, אחותה היחידה של סלבה, נולדה
1939 הילדות המאושרת נקטעת. מלחמת העולם השנייה פורצת. משפחת סרברובסקי מוצאת מסתור אצל משפחות שונות באזור
1942 כדורי המרצחים הנאצים משיגים את דינה. ישעיהו מטפל בבנותיו במסירות
1945 מלחמת העולם השנייה מסתיימת
1945-1949 משפחת סרברובסקי עוברת לגרמניה ומתגוררת בקיבוץ של תנועת "דרור הבונים"
1949 ישעיהו, סלבה ומטלה עולים לישראל וקובעים את ביתם בחולון
1949 סלבה מכירה את גד פיש
1950 מזל טוב: סלבה וגד נישאים
1951 סלבה יולדת את בתה הבכורה דינה
1960 דינה לא לבד. אילן מצטרף למשפחה

הדלק נר

דינה
12.12.2016
חמש שנים והגעגועים לא פחתו. לא תחווי נין/נה. עצוב לי.
דינה
12.12.2016
חמש שנים והכאב עדיין קיים.יכולנו לחוות עוד הרבה ביחד כמשפחה.
דינה
12.12.2016
חמש שנים והכאב עדיין קיים.יכולנו לחוות עוד הרבה ביחד כמשפחה.
דינה
12.12.2016
חמש שנים והכאב עדיין קיים.יכולנו לחוות עוד הרבה ביחד כמשפחה.
דינה
12.12.2016
חמש שנים והכאב עדיין קיים.יכולנו לחוות עוד הרבה ביחד כמשפחה.
דינה
20.12.2014
אמא!!!!!!!!
אורלי גליצנשטיין
14.12.2014
3 שנים .... התגעגעתי דודה סלבה , באתי לבקר
אורלי גליצנשטיין
14.12.2014
3 שנים .... התגעגעתי דודה סלבה , באתי לבקר
אילן
01.01.2014
הגעגועים אינם מרפים
אורלי
13.12.2013
מתגעגעת
דינה
29.03.2013
כל כך מתגעגעת
אילן
31.01.2012
כמה כייף שהיית איתנו

Loading...